מקורות

המחקר בדק את ההבדלים בתכונות אישיות בקרב ארבע קבוצות של אנשי מקצוע מנוסים. גרסה עברית מקוצרת של שאלון חמשת הגדולים של קוסטה ומקריי הועברה ל-236 רופאים, עורכי-דין, פסיכולוגים קליניים ואומנים בני שני המינים, שגילם הממוצע 31.19 שנים. האומנים נתגלו כניורוטיים יותר במובהק מאשר חברי שלוש הקבוצות המקצועיות האחרות וכפתוחים יותר לחוויות יחסית לרופאים. הנשים במשגם היו יותר נוירוטיות ומוחצנות מהגברים, וזאת ללא קשר להשתייכותם המקצועית. המאמר ראה אור ב-Journal of Research in Personality.

 

באופן מסורתי החשיבה האנליטית רואה את ה- setting הטיפולי כמוחזק על-ידי המטפל בלבד. במאמר זה אביא ראייה אחרת - ה-setting כנבנה ומוחזק על-ידי שותפי האינטראקציה המטפל והמטופל, ותהליך הבנייה המשותפת, ולא רק התוצר הסופי שלו, הוא בעל חשיבות מרכזית בתהליך הטיפולי. המאמר מתבסס על החשיבה האינטרסובייקטיבית הרואה בתהליך הטיפולי תהליך הדדי, אך לא סימטרי, בשפתו של ארון המתקיים על-ידי שותפי האינטראקציה הטיפולית. אציג את החשיבה על הבנייה המשותפת של ה-setting הטיפולי ולא רק של התהליך הטיפולי. כמו כן אתאר כיצד בנייה זו מתבצעת ומהן אבני הבניין המרכיבות אותה, ואלווה את הנאמר בדוגמאות קליניות ובדיון בהן. המאמר מופיע באתר מכון רמת-אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. התפרסם לראשונה ב "שיחות- כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה", כרך כא, חוברת 2, מרץ 2007.

 

מה בעצם קרה לנו כאן בקיץ השרוט הזה? מה זה הרצון העיקש הזה לא להתכנס, לא לדבר, לא לשמוע, לשכוח, להכחיש, להדחיק, "יוק", לא היה עד הקיץ הבא? כאן חשוב לומר כי אני מתכוון לסוג של סיכום והבנה אישית ופנימית ולא לסיכומי התפקוד העסקי – תפעולי שהיו כאן מספיק והותר כמו בעירייה, ברמב"ם ובטח בעוד מקומות. שאלתי היא מה קרה ל"מציל", למטפל ובעיקר לאדם שבי שהפך לפליט פנימי וחיצוני למשך של כמעט חצי שנה?

 

ברוב המדינות המתקדמות בעולם הכירו בקיומה של ההטרוגניות בתחום הפסיכולוגיה הטיפולית מזמן, וכבר שנים רבות מבינים שהכשרתו של הפסיכולוג הקליני אינה אמורה ואינה יכולה להקיף את כל הגישות ותחומי ההתמחות הקיימים. למרבה הצער, בישראל המצב שונה לחלוטין.

 

שני נושאים תופסים מקום יותר ויותר בעולם הטיפול הפסיכולוגי. א. התייחסות לטיפול מגובה מחקר. ב. התייחסות לאמונות דתיות רוחניות וערכי מוסר. פסיכיאטרים ורופאי משפחה מזמינים פסיכולוגים ומטפלים לאיחוד בין הגישה הרפואית המדעית לבין הגישה הפסיכולוגית ההומניסטית. מאמר זה מציע דרך אפשרית אחת לחיבור בין עולמות אלו. טיפול פסיכולוגי מגובה מחקר ורגיש לאמונה תרבות ומוסר על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

 

נייר עמדה על תזכיר חוק ביטוח בריאות ממלכתי (סל השירותים בבריאות הנפש) והרפורמה בבריאות הנפש מוגש מטעם ועד המתמחים בפסיכולוגיה קלינית

 

כיום מתנהלים דיונים וויכוחים רבים בסוגית האבחון הפסיכולוגי-הקליני האופטימלי, הדרך בה ראוי להכשיר בו, ולבחון בו בבחינת התמחות. מתוך רצון לתרום לדיון בסוגיה זו, אני מבקש להציג הצעה ראשונית לבטריית אבחון אינטגרטיבית ומונחית ראיות. אשמח לקבל תגובות וביקורת להצעה זו.

 

מטרתו של מאמר זה לעורר מודעות לקשיים הרבים במצב כלי האבחון בארץ בהשוואה לארצות מפותחות אחרות, ולהצביע על גורמים אפשריים למצב זה ועל פתרונות אפשריים. מאת מתמחה בפסיכולגיה חנוכית ורכז מחקר ופיתוח בחברת "סייקטק בע"מ". המאמר מוגבל לפסיכולוגים שמוזמנים להגיב, להתייחס ולהצטרף לדיון סגור בנושא בהמשך למאמר.

 

ההרצאה מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול. ההרצאה מתוך כנס "אבחנה מבדלת" חנוכה 2006.

 

אחד הנושאים הטעונים ביותר בתחום זכויות אדם בבריאות הנפש הנו שלילת החירות של המתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות (להלן: המתמודדים) על ידי טיפול פסיכיאטרי כפוי (פלדמן, בדפוס). ההתנגשות האפשרית בין אינטרס החירות והכבוד של המתמודדים, העומדים ביסוד תפיסתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והזכות לטיפול ולשיקום בהגבלה למזער ((least restrictive environment, לבין האינטרס של הגנת הציבור, והגנת המתמודד מפני עצמו, מהווים אתגר עצום בפני העוסקים בתחום בריאות הנפש וזכויות האדם של המתמודדים. בנייר עמדה זה נדון בסוגיות הנוגעות למימוש זכות הייצוג של המתמודדים ובליקוי הנוגע לאי הגבלה בזמן לצווי האשפוז. לאחר מכן נציע תיקונים לחוק בנושאים אלה.

 

גבר שהתחזה לפסיכולוג קליני וטיפל בשורה של "פציינטים" נחשף על ידי בעל נבגד, שאישתו התאהבה בו. האיש נחקר בעבר על עבירה דומה, אך שוחרר וחזר לטפל. היום שוחרר בערבות. פרקליטו: הוא עובד סוציאלי מוסמך לבצע טיפול נפשי, וכן פסיכותרפיסט. כתבה ב Ynet