הערה: המאמר מהווה מעין "קריאת כיוון" לפורום השינה והחלומות שייפתח בקרוב.
התודעה שלנו נמצאת במצב משתנה. באופן רגיל אנחנו עוברים בין 3 רמות תודעה עיקריות: שינה נטולת תודעה (כונתה בעבר "מוות קטן"), שינה עם חלומות (תודעה ערה ועזה, אך מערכת התפיסה מכוונת לתכנים פנימיים וללא תפיסה חושית של העולם), וכמובן – ערנות. למרות שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הרי הם מעלים קושיות רבות הין פילוספיות והן מדעיות. כיצד יתכן שהתודעה שלנו "מהבהבת", מופיעה ונעלמת? האם במצב של שינה נטולת תודעה, (או יתרה מכך – תרדמת) – אנחנו קיימים באותו הזמן?
יש מצבי תודעה רבים נוספים, שחלקם חריגים (מתחומי הפסיכופתולוגיה כגון דליריום, פסיכוזה, דיסוציאציה) וחלקם מיוחדים או "גבוהים" יותר.
כיום חוזר העיסוק בנושא החלימה באספקט הפורמאלי – של MENTAL STATE מעבר לעיסוק הפסיכולוגי המוכר של משמעות תוכן החלום.
בצומת זאת המשיך פרויד את חקר משמעות החלום, אך הכיר גם בחשיבות המחקר של מבנה החלום. מחקר זה חוזר היום למוקד החשיבה, דרך חוקרי שינה וחלימה והן דרך השילוב בין מחקר המוח ופסיכולוגית המעמקים (למשל הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה של החלום, אותה מקדם בעיקר SOLMS ).
במאמר זה אנסה להראות כי גם המחקר ועצם תשומת הלב לתופעות החריגות והמיוחדות בעת שינה וחלימה (כגון הפארסומניות) – יכולים לתרום להבנות אלו, תוך דגש על מצב הנרקולפסיה ושיתוקי שינה.
| 821 צפיות |
הוסף למועדפים