מקורות

מאמר מבוא המתאר את הסיווג המקובל של הפרעות השינה ( 1. דיסומניות 2. פארהסומניות 3. הפרעות שינה עם רקע פסיכאטרי/נוירולוגי ) - והקריטריונים לפניה למעבדות שינה.

 

החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניה לעתים אניגמטיים או סמליים ותכליתה אינה ברורה, הציב בפני חז"ל אתגר פרשני, תרבותי ותיאולוגי מורכב. התמודדותם של חז"ל עם אתגר זה החל מתקופת המשנה ועד למדרשים המאוחרים, באה לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים תיאולוגיים הקשורים לפעולת החלימה. מטרת עבודה זו היא להעמיד תמונה כוללת הבוחנת את תופעת החלום בספרות חז"ל על כל שלביה, החל מפעילויות טרום חלימתיות, עבור דרך סיפור החלום עצמו וכלה בכלים שנוצרו לצורך תיווך בין החלום ומשמעותו. בנוסף לכך, העבודה תבחן את מערכת הזיקות הקיימת בין היחס לחלום כפי שהוא משתקף בספרות חז"ל ובין התרבויות עמן חז"ל באו במגע ובעיקר התרבות ההלניסטית. נקודת המוצא להשוואה זו היא שלחלום - עקב אופיו האישי, תכניו הפסיכולוגיים והיכולת המועטה לשלוט בו ובתכניו - ישנה ניידות תרבותית רבה מאוד המאפשרת מעבר בין-תרבותי חופשי יחסית של מערכות הסמלה וטכניקות פתרון.

 

הראיון נערך בהמשך ליום העיון על חלומות ופסיכותרפיה "התיאטרון הפנימי - החלום בטיפול על פי הגישה היוניאנית" שנערך במכללה בפברואר 2007. הראיון עוסק בנושאים שונים הקשורים לפסיכותרפיה בכלל ולפסיכולוגיה היונגיאנית בפרט.

 

עשרת הפרקים הראשונים ששודרו בסדרה 'חלום של סיפור', שמשודרת בערוץ האקדמי , בשיתוף אוניברסיטת חיפה , ועוסקת בזיקות הגומלין השונות בין חלומות לסיפורים. בהנחיית הפסיכולוגית ד"ר רוית ראופמן , מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה בחטיבה לפולקלור.

 

סמים מעוררי הזיות ומשני מצב תודעה (פסיכוטומימטים או האלוצינוגנים) אסורים כיום על פי חוק עקב ההתמכרות והשימוש לרעה שנעשה בהם ברחוב. אך עד אמצע שנות השישים נעשה בהם שימוש רפואי מבוקר, מתוך אמונה שיעזרו הן בהבנת מחלות הנפש והן בתהליך הטיפול בהן, כולל בזרוז תהליכים פסיכודינאמים תוך כדי פסיכותרפיה. המאמר הנוכחי מסתמך על מחקר שנעשה בבי"ח הפסיכיאטרי "טלביה" ופורסם ב 1960 .

 

המאמר סוקר את המצבים המוגדרים "חוויות שינה" שכוללים לדוגמה: חלומות מוחשייים, חלומות צלולים, שיתוקי שינה , הזיות היפנגוגיות וחוויות נרקולפטיות. מתואר המחקר בנושא, תוך בדיקת הקשר לתכונות אישיות, עם דגש על תכונת ה "טרנסלימינליות" . תכונה זו מוגדרת כמעבר של חומר פסיכולוגי בקלות בין סף המודע ללא-מודע . נראה כי חקר חוויות השינה הוא בעל השלכות על תחומים אחרים בפסיכולוגיה ואף בפסיכופתולוגיה. מצבי תודעה מיוחדים אלו, המתרחשים בשינה (או במעברים שבין עירות לשינה), נוטים להופיע במקבץ ומהווים תכונת אישיות יציבה. בנוסף, הם קשורים לנטייה לשינויים תודעתיים דיסוציאטיביים בזמן העירות.

 

"חלומות אצל נשים בעת ההריון " - זהו פרק מתוך המבוא לעבודתה המקיפה של רעיה שריד בנושא: "הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון". הפרק הנוכחי דן במאפיינים של חלומות של נשים מול גברים, וחלומות בהריון, תוך התיחסות למוטיבים לפי שיטתו של יונג. רעיה שריד הינה חברה בפורום ל"מצבי תודעה וחלימה".

 

דיון בוידאו מאוניברסיטת חיפה על הקשרים הדו- צדדיים בין חלומות לבין ספרות.

 

מאמר מאת פרופ' מארק סולמס , פסיכואנליטיקאי וחוקר מוח, מייסד תחום הנוירו-פסיכואנליזה. המאמר מתאר את הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה המראה כי ניתן לחבר בין חקר המוח לבין הגישה הפרוידיאניות, תוך דגש על חקר החלומות. פורסם במהדורה העברית של SCIANTIFIC AMERICAN .

 

הערה: המאמר מהווה מעין "קריאת כיוון" לפורום השינה והחלומות שייפתח בקרוב. התודעה שלנו נמצאת במצב משתנה. באופן רגיל אנחנו עוברים בין 3 רמות תודעה עיקריות: שינה נטולת תודעה (כונתה בעבר "מוות קטן"), שינה עם חלומות (תודעה ערה ועזה, אך מערכת התפיסה מכוונת לתכנים פנימיים וללא תפיסה חושית של העולם), וכמובן – ערנות. למרות שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הרי הם מעלים קושיות רבות הין פילוספיות והן מדעיות. כיצד יתכן שהתודעה שלנו "מהבהבת", מופיעה ונעלמת? האם במצב של שינה נטולת תודעה, (או יתרה מכך – תרדמת) – אנחנו קיימים באותו הזמן? יש מצבי תודעה רבים נוספים, שחלקם חריגים (מתחומי הפסיכופתולוגיה כגון דליריום, פסיכוזה, דיסוציאציה) וחלקם מיוחדים או "גבוהים" יותר. כיום חוזר העיסוק בנושא החלימה באספקט הפורמאלי – של MENTAL STATE מעבר לעיסוק הפסיכולוגי המוכר של משמעות תוכן החלום. בצומת זאת המשיך פרויד את חקר משמעות החלום, אך הכיר גם בחשיבות המחקר של מבנה החלום. מחקר זה חוזר היום למוקד החשיבה, דרך חוקרי שינה וחלימה והן דרך השילוב בין מחקר המוח ופסיכולוגית המעמקים (למשל הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה של החלום, אותה מקדם בעיקר SOLMS ). במאמר זה אנסה להראות כי גם המחקר ועצם תשומת הלב לתופעות החריגות והמיוחדות בעת שינה וחלימה (כגון הפארסומניות) – יכולים לתרום להבנות אלו, תוך דגש על מצב הנרקולפסיה ושיתוקי שינה.

 

פורום פתוח לקהל הרחב שנמצא באתר הבית של קופ"ח כללית. יעוץ לגבי הפרעות שינה, פאראסומניות, סיוטים והתנהגויות חריגות בעת שינה. הפורום נותן גם הכוונה והדרכה כללית להבנת החלומות, אך איננו עוסק בפשר החלומות. בהנחיית ד"ר רז אבן וד"ר אריה אוקסנברג

 

המאמר סוקר מבחינה תאורטית הבטים מסוימים של פרויד ולאקאן בעבודת החלום, במשאלות והדחפים הלא מודעים שחלומות מבטאים. מנסיוני הקליני אני מביאה דוגמא על עבודה על חלום מתמשך לאורך חודשים. לאקאן מצביע על התשוקה לאחר בעבודה על חלומות של מטופלת היסטרית של פרויד.