מקורות

תקציר: בתופעות הנפשיות המלוות את הכפירה ואת האמונה, אפשר לראות גורמים פסיכולוגיים לקבלת האכסיומות של הכפירה מצד אחד ושל האמונה מצד שני ולקליטתה הנפשית של כל אחת משתי האמונות האלו. התפרסם ניב המדרשיה, חורף תשכ"ז (עמ' נב-סו) , מופיע באתר דעת

 

פורום העוסק בלקויות למידה, מונחה על ידי הפסיכולוג ישראל וינקלר.

 

באמצעות יותר ממאה סיפורים מחדר הטיפולים מפזר דרור גרין בספרו החדש את הערפל האופף את הטיפול הנפשי, ומציג תמונה בהירה ומפוכחת של התהליך הטיפולי. הוא חושף בגילוי לב את עבודתו הטיפולית, ומציג באמצעותה את גבולות הטיפול הנפשי, על יתרונותיו וחסרונותיו. זהו ספר ראשון מסוגו, המדריך את מי שנזקק לטיפול נפשי, צעד אחרי צעד, כיצד למצוא את הטיפול המתאים ואת המטפל המתאים, וכיצד לבדוק את יעילות הטיפול. כל אחד מן הסיפורים מציג זוית אחרת של המפגש היחיד במינו בין מטפל לבין מטופליו. אין כמעט מי שאינו נזקק במהלך חייו לסיוע נפשי. הספר מיועד למי שנזקק לטיפול נפשי, למי שנמצא בטיפול נפשי וגם למי שסיים טיפול נפשי, ומקום מרכזי מוקדש בו לשמירה על זכויות המטופלים. בתיאור בהיר ומדויק מפריך הספר את הדעות הקדומות ומסלק את החשש מפני טיפול נפשי.

 

ארגון "משפחה חדשה" פועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל, והשוואת זכויותיהן של המשפחות מכל הסוגים והמינים. זהו הארגון הראשון והיחיד בישראל, הנותן מענה לכל השאלות בתחום המשפחה תחת קורת גג אחת. הארגון פועל על בסיס התנדבותי באמצעות עורכי-דין, כלכלנים, אנשי חינוך ומדעי ההתנהגות. הארגון פועל בשלושה מישורים: חקיקה ייעו/ וסיוע משפטי הסברה

 

ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי מציג "טעימה ראשונית" לפרדיגמה עכשווית לטיפול בהפרעות האישיות הקשות, המבוססת על הגישה ההתנהגותית -קוגניטיבית, בתוספת פרמטריים אקסיסטנציאליים וביולוגיים המתחייבים מחומרת הפתולוגיה.

 

כותב המאמר הנו מנכ"ל עמותת בית אור אביבה ומנהל הקהילות "אילנות" ו"הר-טוב" המאמר מקיף מאוד וכולל פרקים נפרדים או את כל הספר: קהילה טיפולית – מטרה, הגדרה, ומבנה, התפתחות מושג הקהילה הטיפולית בעולם, התערבויות וכלים טיפוליים בקהילה הטיפולית, טכניקות העבודה הטיפולית בקבוצות, אוכלוסיות מיוחדות בקהילות טיפוליות, תוצאות הטיפול בקהילות הטיפוליות וכן התפתחות הקהילות הטיפוליות בישראל.

 

ארג'יריס מציע תיאוריה על התערבות ארגונית, הכוללת 3 משימות ראשוניות – איסוף אינפורמציה תקפה, בחירה בין אפשרויות ופיתוח מחוייבות פנימית. לפי ארג'יריס האבחון הוא תהליך הכולל את 3 המשימות. המיקוד שלו הוא ביחסים בינאישיים, במיוחד בין הבכירים לבין עצמם ובין קבוצה זו ליועץ. גישה של לוינסון לאבחון ארגוני היא כאל מדריך לאיסוף מידע במודל הפסיכיאטרי. לפי לוינסון, הארגון הוא מערכת פתוחה, שיש בה איזון בין תת המערכות שבה, בין עצמה למערכות אחרות ובתוך תת מערכות גדולות יותר, שהיא חלק מהן. לוינסון מקדיש חלק ניכר מעבודתו לתוכן של האבחון, אך גם מתייחס לאסוציאציות רגשיות בתהליך האבחון ולחשיבות של ההתמודדות עם רגשות אלו. ארג'יריס מנתח את היתרונות והחסרונות של המתודה האורגנית לעומת המכניסטית, ולוינסון מציע להשתמש בכלים שונים לאיסוף נתונים, אך שניהם לא מתייחסים לכלי האבחון. וולטר מהלר מקדיש חלק ניכר מספרו להצגת כלים לאיסוף נתונים דיאגנוסטיים. פרק זה מתייחס לשלושה עניינים: הגדרת אבחון ארגוני, הבסיס האמפירי לאבחון ארגוני ואימפליקציות ביחס לשיטות לאבחון.

 

אבחון ארגוני הוא תהליך של כניסה פומבית למערכת אנושית, איסוף מידע תקף על החוויות של האנשים בה עם המערכת, ומתן משוב למערכת אודות המידע שנאסף, על מנת להגביר את ההבנה של המערכת על ידי חבריה. מטרת האבחון הארגוני היא לקבוע, על סמך ההבנה המשותפת הרחבה של המערכת, אם למערכת דרוש שינוי. גם לעצם האבחון יש נטיה לדחוף לשינוי, אך עמדתו של המחבר היא שיש להבחין בין מטרות האבחון ובין מטרות השינוי. ניתן לעשות שינוי בשלב האבחון, רק אם הוא הכרחי להשלמת מטרת האבחון.

 

מאת חנה קהת

 

מאמר זה דן במקורות המושג של הגנה חברתית בעבודותיהם של ז'אק ומנציז, מציג את המושג הגנות של "תחום המערכת" (המובחן מהמושג "הגנות התחום", שפותח ע"י גילמור וקרנץ), מציע הגדרה ל"למידה ארגונית", ומגלה חלק מהאיפיונים של ארגונים לומדים ומהם השינויים הנדרשים בהגנות החברתיות כדי לעודד למידה.

 

ננסי משמשת כפסיכיאטרית ילדים באזור רחב מחוץ ללונדון, ובמסגרת זו נכנסה למעורבות ביחידה לטיפול מיוחד בתינוקות, בעקבות שיחה עם רופאת ילדים המייעצת, שהייתה אחראית למחלקה. היא סיפרה לננסי שהיא חשה שהצוות נמצא בלחץ, בעקבות העבודה ושאלה אם היא יכולה לסייע. מלבד הרצון לסייע, שפיעם בליבה של ננסי, היו לה סיבות אישיות להיכנס לעבודה ביחידה זו. היא הבחינה שמספר ילדים שהופנו לקליניקה להכוונה/סיוע לילדים, התחילו את חייהם ביחידות כאלה, והיא רצתה להבין אילו חוויות עברו על הילדים שם.

 

פרק זה בוחן את עבודת הייעוץ במערכות,כולל את דרך ההסתכלות של היועץ על יחסי יועץ – נועץ, שלבי תהליך הייעוץ ואת העניינים הקשורים להערכתו. גישת המערכות יוצאת מההנחה שדפוסי התנהגות קבועים בתוך ארגון הם תוצאה של איזון בין כוחות המתנגדים למערכת ובין כוחות תומכים בה. היועץ נקרא לסייע כי הכוחות המתנגדים לארגון חזקים יותר מהתומכים בו. היעד של היועץ הוא להפחית מעוצמת הכוחות המפריעים לתפקוד התקין של הארגון, וזאת על ידי חיזוק הכוחות החיוביים והחלשת הכוחות השליליים