מקורות

במאמר זה כותב ד"ר גידי רובינשטיין על שתי הפנים של הפרפקציוניזם: ההישגים המתאפשרים כתוצאה מפרפקציוניזם, אליהם דוחפת החברה המערבית, מצד אחד, והמחיר הנפשי - יותר ויותר הפרעות נפשיות נמצאות בקשר עם פרפקציוניזם

 

על ההיבטים הפסיכולוגיים והפסיכותרפויטיים של תופעת הבדידות, התוקפת אנשים ביתר-שאת בסופי-שבוע ובתקופות החגים, דן ד"ר גידי רובינשטיין במאמר פופולארי זה. מהתופעה הקשה והערטילאית של תחושת הבדידות מגיע המחבר לפתרונות קונקרטיים שמסוגלים הטיפולים הפסיכולוגיים השונים להציע.

 

עוד מאמר מהאתר של ד"ר גידי רובינשטיין, שבו הוא עומד על המחירים הפסיכולוגיים שמוכן האדם לשלם עבור כדי להרגיש שייך למסגרת חברתית מסויימת ולשאת חן בעיני הבריות. בצד דוגמא קלינית מביא המחבר הסברים תיאורטיים שונים ומציע דרכי טיפול.

 

עוד מאתרו של ד"ר גידי רובינשטיין על תופעת הדיכאון העונתי (seasonal affective disorder), ההקשרים הביולוגיים והטיפול ע"י אור.

 

במאמר זה דן ד"ר גידי רובינשטיין בנזקים האפשריים העלולים להיגרם כתוצאה מעידוד המטופל לחטט בעצמו (rumination). בצד פיתוח התובנה והמודעות העצמית, יותר ויותר מחקרים מצביעים על הנזקים שבחיטוט עצמי בטיפול פסיכולוגי ומחוצה לו ויש הטוענים שדווקא הסחת-דעת ולא נבירה בתוך עצמו מסייעת לאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות (בעיקר דיכאון). המחבר מעודד לאבחנה דיפרנציאלית, בין היתר על רקע מגדרי: עידוד הגברים שבחבורה להסתכל לתוך עצמם ועידוד הנשים המגזימות בכך לעשייה ולפנייה החוצה.

 

אז מה לעשות? שאלה שפסיכולוגים נשאלים השכם והערב ממטופלים שכבר "הבינו" את הסיבות למעשיהם... ד"ר גידי רובינשטיין רואה בהיענות לשאלה זו מלכודת, שאסור ליפול לתוכה, אך סוקר גם גישות טיפוליות אחרות המעודדות פתרונות מעשיים.

 

הסבר מקיף בשפה שווה לכל נפש מביא ד"ר גידי רובינשטיין במאמר קצר בו הוא עומד על ההבדלים בין הפרעה כפייתית נוירוטית (OCD) המציקה לאדם עצמו ובין הפרעת האישיות הטורדנית-כפייתית, שעימה חי האדם בשלום. ההסברים התיאורטיים מפרויד ועד עידן הפרוזאק.

 

מאמר שהופיע לראשונה בעמוד השער של אתר דוקטורס בחג הפורים רואה עתה אור באתר האישי של המחבר, ד"ר גידי רובינשטיין, שבו הוא דן במסיכות שאנו עוטים בחיי היום-יום מנקודת מבט של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית. מי אנחנו באמת? איך אנו מציגים את עצמנו? והאם לא הלכנו לאיבוד בין שתי הגדרות אלו?

 

בעקבות דיון סוער שהתנהל בפורום פסיכותרפיה, שאותו הוא מנהל באתר דוקטורס, סוקר ד"ר גידי רובינשטיין גישות ושיטות שונות בטיפול הנפשי ומסיים בהמלצה לעשות shopping קונסטרוקטיבי ולא מוגזם בין מטפלים בדרך אל "המטפל הנכון". מורה נבוכים.

 

"פשרה", מונח לגיטימי בכל תחום אחר בחיים, נתפסת כמעט כמילה גסה כשמזכירים אותה בהקשר הרומנטי. כך טוען ד"ר גידי רובינשטיין במאמר בו הוא מנסה להעלות הסברים מה גורם לגברים ולנשים לדחות את מי שמעוניין בהם ולהימשך למי שדוחה אותם. נשמע מוכר? "קשה להשגה" הוא שם המשחק בעולמנו ההישגי...

 

פסימיות, אחד ממאפייני הדיכאון לפי הטיפול הקוגניטיבי, יכולה להיות גם יתרון. כך טוען ד"ר גידי רובינשטיין , המצביע על הנזקים שבהטפה הכפייתית לדבריו לחשיבה חיובית עבור כל אחד ובכל מחיר. הפסימיסט נענש פעמיים: פעם עצם הייסורים על הקשיים שבעתיד ופעם על כך שאינו אופטימי, "כמומלץ". פסימיסטיים הגנתיים אולי חרדים יותר לבאות, אך גם מתכוננים לעתיד בצורה טובה יותר.

 

טור, שראה אור לראשונה במסגרת המדור "שרינק פרנדלי" ב"זמן הוורוד", ועתה מופיע באתר של ד"ר גידי רובינשטיין, המתמחה, בין היתר, בטיפול בהומוסקסואלים (www.zarut.com/shrink-friendly) - והפעם על חרדה מאיידס, המגיעה לממדים של פוביה בפני עצמה. נוטים לפתח אותה, כך רובינשטיין, שמרנים שהתקשו מאוד מלכתחילה לקבל את נטייתם המינית השונה.