מקורות

ניולנד ארצ'ר הביישן (דניאל דיי-לואיס) מאורס למאי וולנד המכובדת (ווינונה ריידר), אך חייו המסודרים מתהפכים על פיהם כאשר הוא פוגש בבת-דודתה המסתורית של מאי, הרוזנת אולנסקה (מישל פייפר) ששבה לאחרונה מאירופה. כאשה נשואה המבקשת להתגרש, אולנסקה מביכה את החברה הניו-יורקית של סוף המאה ה-19, אך ניולנד מרותק כבחבלי-קסם לשנינותה החדה ואורחותיה הארציות.

 

וורן שמידט (ג'ק ניקולסון) הגיע לכמה מצמתי החיים בו-זמנית. לאחר פרישתו מעבודתו, אירוסיה של בתו היחידה (הופ דייויס) למוכר מיטות-מים (דרמוט מולרוני), ומותה של אשתו מזה 42 שנה (ג'ון סקוויב), שמידט נואש למצוא משמעות בחייו הבלתי-מרשימים בעליל. הוא יוצא למסע של גילוי-עצמי ברחבי נברסקה בקרוואן בו תכנן לטייל עם אשתו. יעדו הסופי הוא דנבר, שם הוא מקווה לגשר על הפער בינו לבין בתו אם רק יגיע בזמן כדי לסייע להכנות לחתונה. לרוע המזל הוא מתעב את חתנו ומזועזע מהתנהגותם המתירנית והוולגרית של חותניו לעתיד (קאתי בייקר והווארד הסמן). במהלך מסעו, שמידט חולק את הרהורי ליבו עם איש-סוד חדש ובלתי-צפוי – נדוגו-אומבו, יתום טנזני בן שש בו הוא תומך בסכום של 22$ בחודש באמצעות ארגון שהתוודע אליו דרך פרסומת בטלוויזיה. באותם מכתבים ארוכים המכילים דברים שלא נאמרו במשך חיים שלמים, שמידט מתחיל, אולי בפעם הראשונה, לראות את עצמו ואת החיים שחי.

 

זורג (ז'אן הוגוס אנלגייד) הוא איש תחזוקה המטפל בבקתות בונגלו בצרפת. הוא חי חיים שקטים ושלווים, עובד במסירות וכותב בזמנו החופשי. יום בהיר אחד נכנסת לחייו בטי (ביאטריס דאלה), אשה צעירה שיופייה משתווה לאופייה הפראי והבלתי-צפוי. לאחר ויכוח עם מעסיקו של זורג השניים עוזבים, ובטי מצליחה למצוא עבודה במסעדה. היא משכנעת את זורג לנסות להוציא את אחד מספריו לאור אך הספר נדחה, מה שגורם לה לצאת מכליה. לפתע מזגה הפרוע של בטי יוצא מכלל שליטה, וזורג רואה את האישה שהוא אוהב מאבדת את שפיותה. האם אהבתו תשרוד גם לנוכח הגרוע מכל?

 

לאנטואן הצעיר (הנרי הוקינג) שתי תשוקות העומדות במרכז חייו: לרקוד לצלילי מוסיקה ערבית ולהסתפר אצל הספרית שופעת האיברים הפותחת לפניו את מסתרי עולם המין. השנים חולפות ואנטואן (ז'אן רשפו), גבר בגיל העמידה, מגשים את חלומו ונישא למתילדה (אנה גליינה), ספרית מקומית החולקת את משיכתו של אנטואן לארוטיקה וחיי בידוד. השניים נלכדים ברוחם ובגופם בעולם הארוטי. אנטואן עדיין לא השתחרר מקיבעון הילדות שלו, ומתילדה נותרת מושא להערצה עיוורת. אין לה עבר והיא חוששת מהעתיד; האם היא אמיתית או שמא יציר דמיונו הקודח של אנטואן?

 

מלווין יודאל (ג'ק ניקולסון) הוא סופר הומופוב וגזען הרוחש שנאה עזה לכלבים ואנשים כאחד, הסובל מהפרעה אובססיבית/כפייתית. התבטאויותיו העוקצניות מרחיקות מעליו את שכניו, והמלצרית היחידה שמוכנה לשרת אותו במסעדה האהובה עליו (הלן האנט) בקושי סובלת את נוכחותו. חייו מקבלים תפנית כאשר אחד משכניו, אמן הומוסקסואל (גרג קיניר) מאושפז בבית-חולים וסוכנו (קובה גודניג-ג'וניור) מפקיד בידיו את כלבו. בהדרגה, הכלב מתחבב על מלווין והוא מתחיל לגלות את האנושיות הקבורה עמוק בתוכו.

 

הסיפור מתרחש בניו-זילנד הפראית של אמצע המאה ה-19. במסגרת נישואים מוסדרים עוזבת אַדה האילמת (הולי האנטר) את מולדתה סקוטלנד ומגיעה לחופי ניו-זילנד בלווית בתה פלורה בת ה-9 (אנה פקווין), ופסנתרה האהוב, המשמש כקולה. בעלה המיועד של אדה, גבר אנגלי ערירי בשם סטיוארט (סם ניל), מגיע לפגשן מלווה בחבורת סבלים מאורים, ובשכנו, ביינס (הארווי קייטל). הפסנתר כבד מדי, אומר סטיוארט, ולכן יישאר על החוף. זעמה של אדה ניכר – שתיקתה אינה מהווה מדד לעוצמתה של האשה. ביינס הוא זה שמציל את הפסנתר, ומציע לאדה אפשרות להרוויח אותו בחזרה, בתמורה לשיעורי פסנתר. שיעור אחד עבור כל קליד, הוא אומר; רק הקלידים השחורים, היא עונה. בתחילה אדה מתעבת את ג'ורג' אך אט-אט מערכת היחסים ביניהם משתנה, בעוד שסטיוארט עומד מן הצד, שקוע ברגש שמעולם לא חש בעבר.

 

הדרמה מתרחשת בקהילה דתית ומאופקת בצפון סקוטלנד. בס (אמילי ווטסון), אשה צעירה ונאיבית, מתאהבת ביאן (סטלאן סקארסגארד), פועל אסדת-קידוח. זמן קצר לאחר נישואיהם של השניים, נקרא יאן לשוב אל הים, ובס מתפללת לאלוהים שישיבו הביתה לתמיד. תפילתה נענית – יאן נפצע בתאונת עבודה ושב הביתה משותק. בס מאשימה את עצמה ומאמינה כי תפילותיה הן שגרמו לפציעתו. יאן, שבשל מצבו אינו מסוגל לתפקד מינית, מעודד אותה לקחת מאהב ולספר לו את פרטי ההתעלסות – כך, הוא מתעקש, יוכל להיזכר במיניותה והדבר ייתן טעם לחייו חסרי-התועלת. ככל שהתנהגותה המינית של בס הופכת סוטה יותר, מתחזקת אמונתה שפעולותיה מונחות בידי האל ומסייעות ליאן להתאושש.

 

אורה גבריאלי עובדת עם יחידים וקבוצות, בשיטת VOICE DIALOGUE, באמצעות שיחות ומפגשים עם הדמויות הפנימיות.

 

עד שנות השישים של המאה העשרים התיאוריה הנפוצה הייתה של זרם הביהביוריזם (סקינר) שטען שרכישת שפה היא אמפירית ועניין של ניסיון חברתי. רכישת שפה נחשבה למושגת באמצעות חיקוי, אנלוגיות וחיזוקים חיוביים ושליליים. בשנות השישים של המאה העשרים הציג הבלשן נועם חומסקי תיאוריה לפיה שפה היא מולדת וטבועה בבני אדם.

 

הפסיכואנליזה והפסיכותרפיה הפסיכואנליטית מציבות זה מול זה מטופל המוזמן ל"הגיד כל מה שעולה בדעתו" ומטפל המוזהר ל"שמור על אנונימיות, ניטראליות והשעיית עצמו". המאמר סוקר בקצרה את מושג ה"עצמי האמיתי" ו"הכוזב" ומתמקד בשאלה כיצד יוכל ה"עצמי האמיתי" של המטופל מחד ושל המטפל מאידך לבוא לכדי ביטוי אותנטי בסיטואציה אסימטרית זו המהווה מעצם מהותה מפגש בין "אנשים בתפקיד". הנושא כולו נדון לאור הפולמוס המחודש שעוררו ה-Relational Theory והגישה האינטר-סובייקטיבית בדבר "גילוי עצמי יזום" של המטפל. יישום כלים של Role Analysis מעלה כי חקירה משותפת של מרחב הגבול שבו נפגש ה"עצמי" עם ה"תפקיד (מטפל ומטופל כאחד) עשויה לספק חומר רלוונטי ביותר לעשייה הטיפולית. המאמר פורסם לראשונה ב"שיחות", כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, מופיע באתר מכון טריאסט-שריג

 

עו"דברוך אברהמי מפרט אודות פסיכולוג המוזמן לבית המשפט. האם חובה עליו להעיד? האם הוא רשאי שלא להעיד? כלפי מי חובתו של העד בבית המשפט? ללקוחו המטופל? לצד במשפט? או אולי לבית המשפט? מה גובר על מה? האם החובה לקליינט המטופל או החובה לבית המשפט? ואם העדות מזיקה לאינטרס של המטופל או למצבו של המטופל, האם להגיד מה שאינו לטובת הקליינט? האם הפסיכולוג חשוף לתביעה של המטופל בקשר לעדותו? האם מותר לפסיכולוג להביע את דעתו? מי מכריע בשאלות מקצועיות ופסיכולוגיות בבית המשפט? האם הפסיכולוג או השופט? כיצד מעידים? מה הם התנאים לכך שעדותו של הפסיכולוג תתקבל?

 

אלפון הפסיכולוגים עולה בתצורה מחודשת המותאמת הן לציבור הפסיכולוגים והן לקהל הרחב. האלפון מאפשר חיפוש פסיכולוג/ית על פי איזור גאוגרפי, קבוצות גיל, שיטות טיפול, סוגי בעיות, שפות מדוברות וכן מאפשר חיפוש טקסטואלי חופשי, המבוסס על פרטי כרטיס הביקור האישי. החברים באתר יכולים לעדכן את פרטיהם במאגר באופן עצמאי. למעוניינים בהרחבת הפרטים, ניתן בתשלום להוסיף הפנייה מהאלפון לכרטיס הביקור שלכם באתר בו ניתן להציג רזומה מפורט, קישור לפרסומים, אמצעי קשר, שעות קבלה ועוד.