במאמר נוסף העוסק במונוגמיה בין גברים הומוסקסואלים מציג ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (
www.zarut.com/shrink-friendly), את הקושי ליישם נורמות של טיפול זוגי בסטרייטים על זוגות חד-מיניים, מביא ממצאי מחקרים ומסכם: קשה מאוד לעשות סדר במחקרים, שניסו לבדוק את סוגיית המונוגמיה בקרב הומואים. על אף החשיפה הגוברת והולכת והיציאה מהארון, קיימת בעיית נראות (visibility) קשה במחקר על קבוצות מיעוט והומואים בתוכם. בניגוד לרשומות המסודרות על מצבם המשפחתי של סטרייטים במשרד הפנים, המרכז נתונים על האוכלוסייה כולה, כל מדגם של גייז הוא מדגם סלקטיבי ובלתי-מייצג, כך שקשה מאוד, ואולי אף בלתי-אפשרי, לדעת מה אחוז ההומואים המקיימים קשר בר-קיימא. למקומות הריכוז של הומואים, שבהם ניתן למצוא נבדקים, מגיעים יותר אנשים שאין להם קשר (בגלל בדידות, למשל), במצעד הגאווה נמצא כמובן אוכלוסייה מיליטנטית שרחוקה מלייצג את אלה הספונים בביתם ולא ברור אם לבד או ביחד וכן הלאה.