מקורות

המבוא ופרק 3 מתוך הספר "חלומות בפסיכותרפיה קבוצתית" מאת: נרי, פיינס, פרידמן

 

במחקר זה ניסיתי לבחון השערה בדבר הקשר בין אישיות החולם לגישתו לתופעת החלימה. אין מדובר בתכני החלום, אלא בחלימה כתופעה הנתפסת באופן סובייקטיבי על ידי החולמים.

 

מאמר לציבור הרחב שהתפרסם בגליון מגזין "בבקעה", יולי 2006 . רוב בני האדם חולמים מספר פעמים בעת שנתם. תופעה אוניברסלית זו שסקרנה את דמיונם של רבים משחר ההיסטוריה האנושית עדיין מהווה את אחד ממוקדי המחקר של מדע הפסיכולוגיה. יותר ויותר מסתבר לחוקרים שלחלימה עשויים להיות תפקידים משמעותיים בשמירה על תפקוד מאוזן ותקין בעת ערות. על פי מספר תפיסות פסיכואנליטיות החלום מהווה את אחד מכלי הביטוי המרכזיים של הנפש הלא-מודעת. פרויד שסלל את תשתיתה של הפסיכולוגיה המודרנית ועשה זאת גם בתחום הבנת תפקידי החלום, טען שתפקיד החלום להסוות ולמנוע עלייתם למודעות של תכנים מודחקים ובלתי רצויים. יונג שהיה תלמידו ובהמשך פורץ דרך בעצמו, סבר בניגוד לכך שהחלום הינה שפת הסמלים של הנפש הלא-מודעת המבקשת לבוא לידי מודעותו של החולם ובכך לסייע לו בדרכים שונות להגיע ליתר איזון בחייו.

 

מאמר זה מתאר סדנה בהנחיית הכותבת, שהוצגה בכנס הבין - לאומי ה- 15, של האיגוד הבין - לאומי לפסיכותרפיה קבוצתית (International Association of Group Psychotherapy- IAGP), ועסק בנושא: "הצטלבות בין תרבויות: היכן שקבוצות נפגשות" (Crossroads of Culture: Where Groups Converge) - איסטנבול, אוגוסט 2003.

 

אבשלום אליצור לוקח אותנו אל ערש הולדתו של פירוש החלום. הוא מציע פירוש משלו לחלום שחלם פרויד ב-1915. בחלומו של אבי הפסיכואנליזה מוצא אליצור מוטיב מהופך לתסביך האדיפוס: משאלת מוות של אב ביחס לילדיו. יש להניח שפרויד לא היה שמח על פירושו זה של אליצור, אולם אם נראה במיתוס אדיפוס רק דוגמא אחת למה שהמיתוס יכול לספר לנו על נפש האדם, הרי המיתוס על סאטורן הבולע את ילדיו יספר לנו את סיפורו של המוטיב המהופך, אותו מציע אליצור. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"... והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת". הרב אהד אזרחי מציג תיזה על פיה היחס אל החלומות בתורה מייצג תהליך בסיסי ביחסו של המקרא אל המיתוס. תחילתו של יחס זה קרוב ליחסם של המיתוסים הפגאניים שרווחו באזורנו, אולם בהמשך גובר המונותיאיזם הגברי-רוחני וממעט בערכו של החלום. ניתוח החלומות מאפשר לנו הבנה מעמיקה לתהליך רב ערך שחולל המונותיאיזם התנ"כי – וגם למחירו: בסופו של דבר עוברת ההכרעה לכחות המודע של הנפש, המתבקשים לעמוד חוצץ כנגד תכני הלא מודע כאשר אלו באים בסתירה לדברי התורה. נפש היחיד מתבקשת להיות נפש בוחרת, בת חורין, נפש ש"יצאה ממצרים", ואיננה משועבדת לתכני החלומות ונבואות המסתורין. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"במהלך ביקורי בבית-שאן בשנות השמונים, הצטייר בעיני "פתחו של גן-עדן" כאתר ביתי מובהק, אשר בניגוד לשמו היומרני הקרין צניעות ופשטות" מאמרו של יורם בילו לוקח אותנו למסע מרתק אל 'גן עדן' שמקורו בחלום ובמסורת תרבותו של יעיש א. מבית שאן. מחקרו של בילו מציג יריעה רחבה של תובנה פסיכולוגית וידע אנתרופולוגי אשר משמשים להבנה מקורית של דרך פעולתו של החלום – ממקורותיו בלא מודע האישי והתרבותי אל כר המציאות הפרטית והקהילתית של החולם. המחבר מראה כי מה שעלול להפוך לנוירוזה, הופך במסגרת תרבותית הולמת לפתרון קונפליקטים אישיים ולסגנון חיים של יחיד ושל קהילה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

האם הדת והפסיכולוגיה עוסקות באותה טריטוריה או שיש הבדל מהותי בין טריטורית הנפש שהפסיכולוגיה עוסקת בה לבין זו שהתאולוגיה עוסקת בה? כלומר, האם אלוהים הוא מחוץ לנפש האדם או כלול בה? רות נצר מנתחת מוטיבים בחלומות על יסוד אמונתה, שאמונה בנשגב מוטבעת בנפש האדם. בעזרת חלומות של מטופלים היא פורשת בפני הקורא את אותו רובד אמוני שמקורו במעמקי הנפש והוא קיים בה מעבר להשפעת תרבות וחינוך. עם זאת היא מעלה ספקות המוליכים לשאלות אמוניות ותיאולוגיות נצחיות. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

"כעיקרון זהים הסמלים הארכיטיפיים בחלומות של טרנספורמציה לאלו שבחלומות בהם הנפש מכינה את האדם למותו הקרב. ולכן, בסופו של דבר, רק בדיעבד ניתן לאמת את הפרוש" במאמרה לוקחת אותנו ינינה זימנובוצקי לחדר הטיפול, שם חלומות מוות מעוררים חשש ופחד הן במטופל והן במטפל, אולם דרך התפיסה הסימבולית של מוטיב המוות מתגלה שטמונה בהופעתו של מוטיב זה תקוה גדולה. מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

בלילה נפתח חלון אל רובד של מציאות נפשית, שהוא עצמו רב רבדים, והוא עולם מלא צורות, צבעים, התרחשויות, רגשות. חומרי החלום לקוחים מהמציאות שמוכרת לנו, אך החיבור ביניהם הוא יצירתי עד אין סוף. עדית אנקורי מגלה בחלום התגלות של רבדי נפש שונים ובכך מפענח החלום לא רק את תכני הלא מודע אלא את מבנה הלא מודע בכללו. ההקבלה למסעה של פרספוני אל השאול ובחזרה, פורשת בפנינו את תרומתה של מורשת תרבותית רבת שנים ורבדים להבנת רבדי נפשו של היחיד. הרצאה ב"בית הראשונים" במסגרת יום עיון על הנושא פנים רבות לחלום 11.04.03 מתוך "חכמה מאין", בטאון החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, גליון אביב 2005 מס' 5 (על החלומות) המופיע באתר החברה היונגיאנית הישראלית החדשה.

 

אתר העוסק כולו בחלומות צלולים. מהו חלום צלול? מדוע יומן חלומות חשוב? טכניקות מתקדמות ליצירת חלומות צלולים ואפילו תוכנות מחשב ליצירת חלומות צלולים

 

כמה נושאים הנוגעים להבנת החלום