רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית
רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית

רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית

רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית

רוני פרישוף

פסיכולוגית קלינית בכירה

מדריכה בפסיכותרפיה

ובפסיכודיאגנוסטיקה

 

פליטי הספר 14 תל אביב

054-6544985

ronifrish@gmail.com

 

כרטיס ביקור

רוני פרישוף  

פסיכולוגית קלינית בכירה                                                                                                                             

מדריכה בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה   

       

קליניקה פרטית בתל-אביב

"עמך" המרכז הישראלי לטיפול בניצולי שואה ובני הדור השני

מרצה לפסיכותרפיה בתכנית ההשלמה לפסיכולוגיה קלינית באונ' ת"א

ובביה"ס לפסיכותרפיה של מכון מגיד מיסודה של האונ' העברית

מדריכה במרכז ויניקוט

מעבירה סמינרים והרצאות בנושאי פסיכולוגיה ופסיכותרפיה לגופים ציבוריים ופרטיים

 

צרו קשר

"אני מאמין"

טיפול                                                                    

הוא מקום בטוח, לא שיפוטי ומאפשר

להתבונן פנימה ולגלות את עצמך, צרכייך ורצונותייך   

בעזרת נוכחות  ושיח משמעותי עם זולת תומך ומהדהד.

טיפול הוא סביבה בה אפשר למצוא כוחות ואומץ

להתגבר על מעצורים פנימיים, להרפות מלחצים חיצוניים

לזהות מטרות מהותיות ולחתור לקיום חיים אמיתיים ובעלי משמעות

 

אני מאמינה בשיח אותנטי, שבו אפשר להשמיע וגם לשמוע תחושות, רגשות ומחשבות אמיתיים ולא ממוסכים.

אני מעודדת את מטופליי לאמר את כל אשר על ליבם, כולל כעס וביקורת,

וביחד נחקור את האמת הנפשית החבויה תחת הררים של הגנות, מסכות, אילוצים ורצייה שנערמו במשך השנים.

אני מאמינה שבכל כאב או סימפטום חבויה אמת שרוצה להישמע, ויצירתיות נפשית שנחסמה.

אינני בעד הכחדת חלקי נפש לא רצויים, אלא מציעה להם חיבוק נפשי, העצמה וגדילה

 

אני מודה מעומק הלב לכל מטופליי

שנכונו למגע אנושי אמיתי

והעשירו את עולמי

 

בקליניקה שלי במרכז ת"א אני מטפלת בבני נוער ומבוגרים

בשיטה דינמית התייחסותית

ונעזרת ב"ארגז כלים" הכולל גם כלים קוגנטיביים והתנהגותיים במידת הצורך

אני מטפלת במצוקות ולבטים הקשורים בצמתי החיים (קשיים בקשר, זוגיות, מיניות, אהבה, עבודה, תחושות תקיעות, דכדוך וכיוב')

וכן במצוקות קשות יותר כמו דכאון, חרדות ופסיכוזה 

בראש מעייני לאפשר תהליך של צמיחה, התפתחות, ומימוש עצמי יצירתי

 

צרו קשר

 

שאלות ותשובות

טיפול

מהו טיפול דינמי?

מה ההבדל בין פסיכואנליזה לפסיכותרפיה?

מהי רגרסיה בטיפול, ולמה זה טוב?

מהי "העברה" בטיפול?

מהי העברה נגדית?

מהי "הפרעת אישיות"?

מיהו "מטפל טוב", מה מאפיין אותו?

מה עושים עם רגשות מיניים כלפי המטפל?

האם יש חובה לדווח על מחשבות התאבדות של מטופל?

האם לפסיכולוגים יש תחומי התמחות ספציפיים?

מתי טיפול נהייה "ארוך מדי"?

איך אפשר לשכנע אדם במצב נפשי גרוע לקבל טיפול?

האם למטפלת שלי מותר לספר עלי בהדרכה שלה?

זכרונות טראומטיים בטיפול: אמת ביוגרפית או אמת סובייקטיבית?

מה בין טיפול למסאז'? (:

אני במצוקה. האם כדאי לי לקחת טיפול תרופתי?

אני מרגישה מוצפת אחרי פגישות בטיפול..  

איך להתמודד עם מות מטפלת?

מה ההבדל בין פסיכולוג ופסיכותרפיסט?

יש לי פנטזיות מיניות על המטפל, אני צריכה לעזוב?

 

קשר וזוגיות

למה פרידות כואבות כל כך?

מהי קינאה? מתי היא "טובה" ומתי "רעה"?

לחבר שלי אין זיקפה. יש סיכוי לקשר?

אני בתולה ופוחדת ליצור קשר

אני יפה ומוצלחת אבל לא הולך לי בזוגיות

אני רוצה זוגיות אך קשה לי באינטימיות...

אני מתפרץ על חברתי. האם ניתן לטפל?

איך מתמודדים עם קשיים במיניות בתוך קשר?

האם מותר להפליץ ליד הבן זוג?

מה דעתך על קשר דרך האינטרנט?

 

ילדים

אני אמא צעירה ויש לי המון רגשי אשמה..

בשבחי הילד הנון-קונפורמיסט..

מהי חרדת נטישה אצל תינוקות, ואיך עוזרים להם?

התינוק שלי היסטרי ואני ממוטטת

איך אמשיך בקריירה כאשר לביתי התינוקת יש חרדות נטישה?

התינוק שלי קשור לשמיכה, זה בסדר?

בנות מציקות לי בבית ספר. מה לעשות?

מדוע ילדים פוחדים להסתפר?

חוסר בטחון וחרדה חברתית בגיל ההתבגרות. איך מתמודדים?

תינוק קשה ואמא סובלת, מה עושים?

מדוע הבת שלי מורטת לעצמה שיערות?

התינוקת לא מוכנה לבוא לסבתא

בני התינוק סובל בשנתו ואני חסרת אונים..

למה הוא רוצה כל הזמן על הידיים?

 

עבודה

דוחקים בי להתקדם בעבודה, אך אני חושש. מה לעשות?

קונפליקט "בית עבודה", איך יוצאים מזה?

אין לי תשוקה לעבודה, האם כדאי לעזוב?

פרישה מצהל-איך לקחת לטובה

 

עניינים אישיים

מהו דכדוך סתיו ומה עושים עם זה?

מהו הדמיון ומה תפקידיו?

משבר גיל 40 - מה זה?

יחסי כלה-חמה, איך חוזרים הביתה בשלום?

אני חושב שאני מכור לאוננות...

ספקות לגבי העדפה מינית

איך "יוצאים מהארון"?

איך מתמודדים עם התקף חרדה?

לאחיינית שלי אובחנה אנורקסיה. מהי אנורקסיה ואיך מטפלים בה?

האם אני מאונן יותר מדי?

לאהוב את גופי או לעשות דיאטה..

אמא פרשה לגמלאות. איך אוכל לתמוך בה?

האם נולדתי להיות עצובה?

לחמתי בלבנון ויש לי חרדות

 

 עוד שאלות ותשובות רבות תוכלו למצוא בפורום הייעוץ בפורטל BeOk

 

רשימות לאנשי מקצוע

קורס על תורתו של ויניקוט:

 

תורתו של ויניקוט - מבוא

דיון במאמרו של ויניקוט ״התמסרות אימהית ראשונית״

דיון במאמרו של ויניקוט ״תפקיד המראה של האם והמשפחה״

דיון במאמרו של ויניקוט ״היכולת להיות לבד״

דיון במאמרו של ויניקוט ״אובייקטים ותופעות מעבר״

דיון במאמרו של ויניקוט ״עצמי אמיתי וכוזב״

דיון במאמרו של ויניקוט ״השימוש באובייקט״

דיון במאמרו של ויניקוט ״פחד מהתמוטטות״

צפייה בסרטים במבט ויניקוטיאני

 

קורס על העמדה ההתייחסותית:

 

הגישה ההתייחסותית - מבוא 

חשיפה עצמית של המטפל בטיפול

דיון במאמר ״של מי האובייקטים הרעים הללו״/ דייויס

 

כתיבת אבחנה דינמית:

 

כתיבת אבחנה דינמית

אבחנה דינמית עפ״י ויניקוט

 

 

הצגות מקרה:

 

״החשפן״

״גשר מעל מים סוערים״: אינטימיות טיפולית כגשר בין סבל להנאה, מוות לחיים בטיפול בניצולי שואה.

 

מאמרים בכתבי עת:

 

הנאה בטיפול בניצולי שואה

 

מאמרים בכתבי עת וברשת

 

הנאה בטיפול בניצולי שואה - ״שיחות״ כתב עת לפסיכותרפיה

״המחבוא של הדור השני לשואה״ על פורומים וירטואליים לבני הדור השני - ראיון ב״הארץ״

 

אמא טובה דיה - ראיון ב״הורים וילדים״

המקל והגזר - ראיון ב״הורים וילדים״

התפתחות ה״עצמי״ אצל תינוקות - ראיון ב״הורים וילדים״

סקרנות בגיל הרך - ראיון ב״הורים וילדים״

״שליטים נאורים״ על יחסי השליטה בין הורים וילדים - ראיון ב״הורים וילדים״

תסכול בגיל הרך - ראיון ב״הורים וילדים״

חרדת נטישה אצל תינוקות - ״דה מרקר קפה״

 

״בקיץ הזה תלבשי לבן״ מדוע אנו חולמות על חתונה? - ראיון ב״את״

״פרפרי תעתוע״ איך להבין גברים?? - ראיון ב״את״

"הרומן שלי עם אמא", הכרת את גבר חלומותייך? כדאי שתבדקי את טיב יחסיו עם אמא שלו ראיון ב״את״

 

חלומות כאמנות - סקירה פסיכולוגית של חלומות באמנות

 

 סקירת הצגת מקרה - פסיכולוגיה עברית

 

מושגים ותיאוריות

אלו חלק מן המושגים והתיאוריות שמשפיעים עלי בעבודתי:

פסיכותרפיה דינמית

פסיכותרפיה היא טיפול בבעיות נפשיות ובקשיי חיים באמצעות שיחה.

הידועה מבין השיטות הפסיכותרפיות היא הפסיכותרפיה הפסיכודינמית, שמקורה בפסיכואנליזה. לפי הפסיכואנליזה, המבוססת על תורתו של זיגמונד פרויד, בעיות נפשיות הן ביטוי להתרחשויות נפשיות עמוקות, על פי רוב בלתי מודעות, הקשורות בעברו של האדם. באמצעות העלאת אסוציאציות חופשיות על ידי המטופל, נעשה ניסיון לחשוף את הקונפליקטים, המשאלות והחרדות העמוקים שלו, בהנחה שהוצאתם מן הלא-מודע, הבנתם, הכלתם ועיבודם תביא לידי היעלמות ההפרעה ולהפניית האנרגיה הנפשית לצמיחה והתפתחות.

המטפל מאזין למטופל ברוב קשב לאסוציאציות החופשיות ולדיבור הספונטני של המטופל. יחסו הוא חם, אנושי ואמפטי ועמדתו מקבלת ולא שיפוטית. לעתים הוא מפרש את הדברים, בדרך כלל באמצעות ניתוח של ה"העברה" (Transference). ההעברה מוגדרת כהעתקת יחס רגשי  או דפוס יחסים שחווה המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו (כמו הורה) - אל המטפל. ניתוח זה משמש אמצעי להבנת היחסים והקשרים הבין אישיים שייצר ויוצר המטופל במהלך חייו, ולהבנת המחסומים וה"שחזורים" המזיקים בחייו. הכלה רגשית, החזקה נפשית וחוויה מגדלת הן חשובות בטיפול לא פחות מפירוש, הבנה, ניתוח ועיבוד.

הטיפול הדינמי  נותן מענה לסבל האנושי, לסימפטומים, לדילמות ולקשיים, אך לא פחות מכך מטפח גם כוחות, פוטנציאל, יצירתיות, משמעות בחיים, תחושת קיום וחיות ומימוש חלומות.

בדומה לטיפול בגישה הפסיכואנליטית, נמשך הטיפול בשיטת הפסיכותרפיה הפסיכודינמית תקופה משמעותית, לעיתים אף מספר שנים. אולם להבדיל מפסיכואנליזה, בשיטה זו נפגשים המטפל והמטופל על פי רוב פעם אחת בשבוע או פעמיים, ולא ארבע-חמש פגישות שבועיות כמקובל בשיטה הפסיכואנליטית. כמו כן, מרבית הטיפול נעשה בישיבה, ולא כאשר המטופל שוכב על ספה כנהוג בפסיכואנליזה. לעיתים, כאשר המטרה היא טיפול בנושא ממוקד אחד ניתן להשתמש ב"פסיכותרפיה קצרת מועד" הנמשכת 12 עד 20 פגישות בלבד.

 

ויניקוט

דונלד וודס ויניקוט (1896-1971) תרם לפסיכואנליזה הבנה של פסיכולוגיה של יחסים, במיוחד בין התינוק לאימו. ויניקוט טען שהתינוק נולד כישות בעלת פוטנציאל במצב של חוסר אינטגרציה. לדבריו התהוות התינוק ל"יש" נפשי מותנית בהימצאותה של אם, שמאפשרת לתינוקה להיווצר כיחידה אינטגרטיבית. ויניקוט תאר את האם הטובה דיה, המסוגלת להענות למחוות הספונטניות של התינוק, מבלי לשים את צרכיה לפני אלו שלו. כך מתפתח אצל התינוק "עצמי אמיתי", אשר מרגיש חי, חיוני, ספונטני, משחק ויוצר. העצמי האמיתי קשור לחיוניות גופנית, מקורו בחיות רקמות הגוף והתפקודים הגופניים. ממנו נובעות המחשבה והזהות האישית. העצמי האמיתי הוא מקור האותנטיות והיצירתיות והוא בעל תחושת ממשות וחיוניות בעולם. כאשר האם אינה מספקת הכרה ומענה לצרכי התינוק, חודרנית, חרדה, מדוכאת  או תובענית כלפיו מתפתח "עצמי מזויף" שהינו חזות מרצה, שהאדם נאלץ לארגן לעצמו, בכדי להתמודד עם העולם ולהתאים את צרכיו לאלו של מטפליו. זהו קליפת הגנה שנועדה לסוכך על העצמי האמיתי שעבר טראומה וכעת יש להגן עליו מפגיעה חוזרת. למרות חשיבותו ההישרגותית, העצמי המזוייף מייצר תחושות של חוסר חיות, זיוף, רצייה ומחנק.

ויניקוט יחס חשיבות רבה ליצירתיות ומשחק, ובניגוד לפרויד לא ראה בהם סובלימציה של דחפים, אלא צרכים מולדים העומדים בפני עצמם.

מושג חשוב בתיאוריה של ויניקוט הוא "אובייקט המעבר". תהליך ההפרדות של התינוק מאימו, כרוך בתסכול גדול מצד התינוק. בכדי לפצות את עצמו על התסכול ועל החרדה, שהוא חש עקב ניתוקו מאימו והפיכתו לישות נפרדת, הוא מאמץ חפץ כלשהו (למשל שמיכה או בובה) שמסמל בעיניו את הנוכחות המרגיעה של אימו ואת האיחוד עימה, ועליו הוא משליך את רגשותיו. זהו אובייקט המעבר.  התינוק נזקק במיוחד לאובייקט המעבר ברגעים קשים, כמו פרידה, הליכה לישון ונסיעה. באמצעות אובייקט המעבר התינוק מממש את הצורך שלו בחווית האומניפוטנציה, שהיא תחושת שלטון כל-יכול, כשל בורא העולם, כאשר יש אובייקט שבו הוא שולט שלטון ללא מיצרין ועושה בו ככל שיחפוץ, בניגוד לאם בה שלטונו מוגבל. אובייקט המעבר מאפשר לתינוק לפתח התייחסות סמלית לחיים והוא מהוה בסיס ליצירתיות ולמשחק, ולהנאה מכל התופעות שנמצאות ב"מרחב הביניים" של החווייה, אזור הדימדומים שבין מציאות ודימיון, בין פנים לחוץ, בין "המצאה" ו"מציאה".

הטיפול על פי ויניקוט, מעניק סביבה מקבלת, אוחזת (holding) ומכילה, בה ניתן קשב רב לקולו ולצרכיו של ה"עצמי האמיתי". הקשר הטיפולי מהווה סביבה מאפשרת ומטפחת לגילוי עצמי ולהתהוות "מרחב ביניים" לדמיון, יצירתיות, משחק וחווייה משוחררת של "היות" (going on being). ויניקוט רואה בדיאדה הטיפולית שחזור ותיקון של יחסי ההורות המוקדמים, בה המטפל משמש בפונקציות רגשיות הוריות, קשוב ונענה לצרכים הרגשיים וההתפתחותיים ומאפשר קיומה של תלות בריאה, שממנה ניתן לצמוח, להתחזק ולהמשיך הלאה לקיום עצמאי, אמיתי ויצירתי בעולם. המטפל הויניקוטיאני מעורב רגשית, מעניק ונוכחותו ה"אוחזת" חשובה לא פחות מנוכחותו האינטלקטואלית והפרשנית.

עוד על התיאוריה של ויניקוט תוכלו לקרוא פה.

 

קוהוט

היינץ קוהוט (1913-1981) היה ממייסדי הזרם בפסיכואנליזה הנקרא הפסיכולוגיה של העצמי. רעיונותיו של קוהוט התפתחו בעקבות נסיונות עם מטופלים שלא התאימו להגדרת הנוירוזה: הם לא סבלו מסימפטומים ממוקדים, אלא מלקות כוללת ביחסם לעצמם ולזולתם, מה שמכונה כיום "הפרעת אישיות".

עיקר עניינו של קוהוט היה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית – הפרעת אישיות הקרויה על שמו של גיבור המיתוס היווני נרקיס, הנסיך יפה התואר שהתאהב בבבואת-עצמו, והיא מציינת אדם שמשקיע את כל הליבידו, אנרגיית החיים, בעצמו במקום להקדיש חלקה לזולתו.

אין קוהוט שולל את הנרקיסיזם. מידה של נרקיסיזם בריא דרושה לדעתו כדי לאפשר לאישיות הבריאה להבשיל ולהתייחס לזולת. לגיבוש העצמי, אליבא דקוהוט, נדרשים שלושה מרכיבים:

בתחילת דרכו זקוק התינוק לזולתו על מנת לספק את המרכיבים הנחוצים לגיבוש העצמי. האחר המשמעותי מהווה "זולתעצמי"(selfobject), כלומר, זולת המסוגל להתחבר באופן מלא לחווייה הסובייקטיבית של העצמי, והאמפתיה שלו חשובה לעצמי כמו אוויר לנשימה. התינוק זקוק להורה אמפתי, שיוכל לראות את העולם מזוית המבט שלו, ויספק לו ערך עצמי, תוקף לחווייתו, הנחייה ומשמעות. בהתבגרות אופטימלית מפנים האדם אל תוך עצמו את הפונקציות הללו. יהיה ביכולתו לגבש הערכה עצמית, מצפן והבנה פנימיים, אם כי תמיד תיוותר מידה של הזדקקות לזולת.
לעומת זאת, בהתפתחות לא תקינה, מפאת הורה לא אמפתי שלא היה קשוב לצרכי הילד ולזוית מבטו, האדם ייהפך למשאבה נרקסיסטית הדורשת אחר שיספק את צרכיה ואינה יודעת שובע. כך, אדם בעל "עצמי" רעוע, אינו שואל כשהוא מכיר אדם חדש, "מיהו האדם הזה, מה מיוחד בו, "מה משותף לנו", אלא "מה אקבל ממנו, איך יעריך אותי, איך הוא ישפיע על הדימוי העצמי שלי". ולכן אינו מסוגל לבנות קשר בוגר ואמיתי, להכיר את הזולת ולהתייחס אליו, וחווה לא פעם רגשות של פגימות, זעם וריקנות.

הטיפול על פי קוהוט נותן סביבה המספקת הד אמפתי לחווייה הפנימית של המטופל ו"מראה" לכוחותיו ותכונותיו החיוביות, באופן שיעזור לו לגבש "עצמי" מלוכד, רציף ובעל בטחון. המטפל הקוהוטיאני חותר לחיפוש האמת הסובייקטיבית של המטופל, במאמץ מתמשך להבין אותו דרך נקודת ראותו, ולחוות יחד איתו את מקורות תחושת החסר, הפגימות, הזעם והחידלון. המפגש האמפטי הוא חווייה המכוננת את ה"עצמי", משקמת את המבנה הפנימי, מגבירה את לכידותה ורציפותה של הזהות האישית, ותורמת חיוניות, תכלית וכיוון לחייו של המטופל.

קוהוט וויניקוט ייחסו חשיבות רבה להיענות הסביבה לצרכי הפעוט. בכך הם נבדלים מתיאורטיקנים אחרים, כמו פרויד וקליין, אשר נתנו דגש לדחפים הפנימיים יותר מאשר לסביבה החיצונית. קוהוט וויניקוט נבדלים ביניהם בגישתם לתוקפנות. בעוד ויניקוט רואה בתוקפנות ביטוי של חיוניות ומאבק של ה"עצמי האמיתי" על זכותו להתקיים, קוהוט רואה בתוקפנות ובהתנהגויות דחפיות אחרות ביטוי להתפרקות של העצמי עקב כשלים אמפטיים של הסביבה. הבדל נוסף הוא, שויניקוט האמין כי יש צורך לחוות בטיפול רגרסיה לתלות ראשונית בעוד קוהוט לא סבר כי חייבת להתרחש רגרסיה כדי להתניע מחדש את ההתפתחות.

 

 

העמדה ההתיחסותית (אינטר-סובייקטיבית)

העמדה הפסיכואנליטית ההתיחסותית התגבשה בארה"ב ע"י תיאורטיקנים כסטיב מיטשל, לואיס ארון, ג'סיקה בנג'מין, ארווין הופמן, ג'ודי דייויס, אטווד וסטולורו ועוד.
העמדה ההתיחסותית תופסת את התהליך הטיפולי כמפגש דמוקרטי בין שני אנשים (שני סובייקטים) התורמים באופן הדדי להתפתחות התהליך. שינוי זה, מ"פסיכותרפיה של אדם אחד" ל"פסיכותרפיה של שני אנשים" מאיר את המטפל/ת כאדם בעל תרומה אישית וסובייקטיבית לקשר הטיפולי.

תיאורטיקנים התיחסותיים מקיימים דיאלוג חי ופורה עם  מושגי יסוד פסיכואנליטיים, לדוגמא, מקומו של "השילוש הקדוש"- ניטרליות, אובייקטיביות והימנעות, מושג האמפתיה, העברה, העברה נגדית, "הידיעה" של המטפל, מושגים כאותנטיות, ספונטאניות וחשיפה אישית מצד המטפל ועוד.

המפגש הטיפולי מדגיש שוויונית והשפעה הדדית ומכיר בסובייקטיביות הייחודית של כל אדם ובמרחב האינטרסובייקטיבי של שני השותפים לתהליך. המטפל בגישה זו, לוקח אחריות מירבית על חלקו בתהליך, לרבות היתקעויות, שיחזורים וכשלים בקשר הטיפולי. בחינת העולם הנפשי, כמו גם יחסי ההעברה, מנסה להתקיים באווירה לא שיפוטית, מעצימה ותומכת, תוך התייחסות לקונטקסט החברתי והבינאישי ב"כאן ועכשיו".

עוד על הגישה ההתייחסותית תוכלו לקרוא פה.

 

הגל השלישי של הCBT

בשנים האחרונות הוצגו בעולם הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי CBT טיפולים חדשים, העוסקים בנושאים שבעבר לא נחשבו לחלק ממנו: העמקה רגשית, הקשר הטיפולי, רוחניות, ערכים, קבלה (Acceptance) וכמובן טכניקות חווייתיות כמו- מיינדפולנס, דמיון מודרך, קשיבות, מיקוד ומדיטציה. 

עקרונות ה-mindfulness המצויים בליבם של זרמים אלו מסייעים למקד את האדם בנוכחות, בכאן ועכשיו, בהיותו עם החוויות הפנימיות והגירויים החיצוניים כפי שהם, מבלי לנסות לשנות אותם, לדחות אותם או אפילו לרדת לעומק המשמעות החבויה לכאורה מתחתם.

עמדה טיפולית זו שמה דגש על השגת מצב מנטלי-הכרתי מבוסס הווה באופן לא שיפוטי. מצב זה מסייע בשיפור איכות החוויה הריגשית תוך כדי התבוננות עצמית (רפלקציה). באופן זה, ניתן להגיע לתובנות על איך תחושות, מחשבות ודפוסים שאנו מורגלים בהם משפיעים עלינו וגורמים לנו לחוש לחץ ואי נוחות. המטופל במיינדפולנס מעודד להכיר ולקבל את המחשבות והרגשות ולהתבונן עליהם בהכרה מלאה, כאן-עכשיו, ללא שיפוטיות וללא מאבק. המצב מאפשר למטופל להגיע לכמה הישגים חשובים:

ליצור ריחוק מהמחשבות ומהתחושות שנתפסות כמציאות עבורו, להפחית את מידת השיפוט שאינה מאפשרת שינוי, לחזק נקודת מבט רפלקטיבית כלפי העצמי- לחשוב על אופן החשיבה עצמה, לקדם שינוי עמוק באופני חשיבה מקובעים, ולאתגר דפוסי התנהגות מניעתיים ומתחמקים,  אשר מקבעים את הבעיה ואף תורמים להחרפת התסמינים הרגשיים.

 

גישת הACT, תרפיית קבלה ומחוייבות, הוסיפה לקבלה העצמית חתירה למימוש ערכים וחיים בעלי משמעות. הקבלה היא של כל אותן חוויות פנימיות שאין ביכולתנו לשנות, או שנסיוננו העיקש להילחם בהן מוביל באופן פרדוקסלי להגברתן. המחוייבות מתייחסת לערכיו האישיים של האדם ולפעולות במציאות שמטרתן מימוש אותם הערכים. מטפלים מונחי ACT מבקשים לסייע למטופל להגיב למחשבות ולרגשות העוצמתיים ביתר בחירה וגמישות, ולחתור למימוש עצמי ערכי. 

מטרת הטיפול המוצהרת הינה ביסוסה של גמישות פסיכולוגית, "לאו דווקא להרגיש יותר טוב, אלא להיות טוב יותר בלהרגיש" (not to feel better, but to be better at feeling). 

 

שילוב אינטגרטיבי של עקרונות וטכניקות מן הגל השלישי של הCBT כלל אינו בא בסתירה עם התיאוריות הדינמיות שהוצגו לעיל. נהפוך הוא, הם מעצימים את המימד החווייתי בטיפול, מסייעים להפנמה ומשפרים את תוצאות הטיפול.

מאמרים

פורום

רוני פרישוף

רוני פרישוף כשחדר הטיפול נפרץ

שחר יקרה, אני שומעת שהחוויה בבית משפט היתה מציפה ומשתקת, ופלשה לקשר...

שחר

שחר זה אומר שזה הסוף?

אני בטיפול שלוש שנים וחודשיים אצל מטפל מקסים, שיצרתי איתו קשר ממש קרוב,...

רוני פרישוף

רוני פרישוף בחירה בין סוגי טיפול

הי דורית, הידע שלי על טיפול אקזיסטנציאליסטי מוגבל, ועל כן לא אתיימר...

דורית

דורית טיפול אקסיסטנציאליסט...

אשמח לדעת האם ומה היתרון של טיפול אקסיסטנציאליסטי על טיפול פסיכולוגי...

רוני פרישוף

רוני פרישוף לפנטז על המטפל

הי דניאלה עבר קצת זמן מאז רשמת את הודעתך, אני מניחה שכבר החלטת אם...

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.