טבלת חשיפה עצמית
אתם מוזמנים להשתמש בטבלא זו על מנת להתנסות ולרכז את רשמיכם מהתנסויות בחשיפה עצמית בטיפול.
יש מקום להוסיף סוגים ודוגמאות משלכם. אשמח לקבל משוב וסוגים נוספים של חשיפה מנסיונכם.
חשיפה עצמית של המטפל/ת בפגישה טיפולית - טבלת ניטור
מבוא תיאורטי לחשיפה עצמית תוכלי לקרוא כאן
|
סוג ורציונל |
דוגמא |
ממה להיזהר? |
הערות |
|---|---|---|---|
|
1 חשיפה לחושי המטופל בלתי נמנעת ויכולה לקדם קשר בלתי אמצעי, תקשורת טרום מילולית ותהליכי התקשרות |
מראות ריחות ותחושות מראה המטפל/ת והקליניקה, גיל, יופי, מיניות, רמזים ביוגרפיים, גוון הקול, מבטא, בישום, הזעה, |
חשיפה שלא התכוונו אליה, אנחנו לא מעוניינים בה או שאנחנו בהכחשה שלה (למשל היבטים מיניים, בריאותיים, משפחתיים) |
|
|
2 חשיפה לא מכוונת/מודעת ת׳כלס, 95% מהחשיפות הן כאלה אנושיות - היא לב העניין |
שפת גוף, פליטת פה, אמירה שמסגירה דעה, מחשבה או רגש, סגנון אישי (ציניות, הומור), טיק, ליקוי גופני, כפתור פתוח.. |
כנ״ל |
|
|
3 חשיפה של מצבי עצמי שונים של המטפל/ת כל מצב עצמי של האחד מעורר מצב עצמי חדש באחר. ככל שנהיה יותר מגוונים נאפשר למטופלינו להתוודע ולבטא מנעד מצבי עצמי רחב יותר שלהם עצמם |
מצב עצמי רגוע, רציני, מכיל, משחקי, שכלתני, הורי, ילדי, משתוקק, מתלהב, מקצועני, מופנם, מוחצן וגם.. מתוח, עייף, חולה, פגיע, רגיש ודומע, מרוגש, מוזר, מתאבל, משועמם.. אילו מצבי עצמי שלנו לא נעז להראות? |
מצבי עצמי שמגייסים את המטופל לתפקיד שלא ולא צריך להיות שלו (למשל תפקיד טיפולי, פיתוי מיני וכו) |
|
|
4 חשיפה של רגש חיובי מקדמת קשר ואמון, מספקת צורך רגשי עמוק וראשוני, חשובה לריפוי, במיוחד כשיש טראמות מוקדמות ביחסים והתקשרות לא בטוחה |
צחוק, אהדה, חיבה, הערכה, געגוע, התרגשות, סקרנות, אכפתיות, חום, רגש הורי, משיכה (קשה ומאתגר אך אפשרי) .. |
רגשות חיוביים הגנתיים של המטפל או שחוסמים טרנספרנס שלילי, הבעת אכזבה וכעס וכד׳. בד״כ הטרנספרנס ״מנצח״. כאשר הוא שלילי, גם הבעת רגש חיובי תפורש כחולשה, זיוף פתיינות וכו׳ |
|
|
5 חשיפה של רגש שלילי (באופן מווסת, רגיש ותואם ככל האפשר) מקדמת אמון ושיח אותנטי, מראה תגובתיות אישית, מעביר מסר שבכל קשר יש גם רגשות שליליים והם ניתנים לשרידה, מונעת אידאליזציה של המטפל/ת כבעל/ת עולם רגשי חיובי בלבד, מפחיתה בדידות וביוש של המטופל/ת עם רגשותיהם הקשים.
|
רתיעה, כעס, דחייה, תסכול, עלבון, חוסר בטחון.. (שיעמום בד״כ נושא מידע יותר חשוב מהשיעמום עצמו, כמו ניתוק, פחד, ריחוק, מוות נפשי, ״אני חשה שעוד לא נפגשנו היום..״ ״קשה כרגע להתקרב אל הרגש..״ |
פגיעה והעלבה שלא לצורך. פורקן רגש שלילי כלפי המטופל ברציונליזציה של טובתו (״חושך שבטו..) |
|
|
6 חשיפה של כאב מביעה הזדהות ושותפות, נשיאה משותפת של הכאב
|
עצב, דמע, זעזוע, אנחה, מילת כאב.. |
לעיתים השתתפות בכאב נחווית כסימן לחולשה, או אף מלבה אותו. |
|
|
7 חשיפה של קאונטר-טרנספרנס גופני הפניית תשומת הלב אל ה״עצמי האמיתי״ המשוכן בגוף, כילול גופנפש, פתיחת ערוץ להזדהות השלכתית |
״מתכווץ לי הלב״, ״אני ממש יכולה לחוות את הקיפאון שהרגשת״ ״אתה מתאר בקור רוח, אך בתוכי בטני מתכווצת.. זה אומר לך משהו״, |
עלול להיות ״טריגר״ במצבים דסוציאטיביים ופוסט-טראומטיים |
|
|
8 חשיפת דימוי, מטאפורה או אסוציאציה מעשירה, מייצרת ״מרחב ביניים״, בריאה משותפת, נותנת הצצה לאימפקט של המטופלת על העולם הנפשי של האחר. מאד עוזרת בניתוח חלומות בגישה התייחסותית (שאינה מחפשת את ה״אמת״ שמסתתרת בחלום, אלא בונה יחדיו משמעות.) |
“כמו עקבות בחול שמיד נמחקים", “זה מזכיר לי את השיר..”, “אני רואה בדמיוני תינוקת בודדה שצריכה לרצות את אמא".. ״אני רוצה לשתף אותך באסוציאציה שעלתה בי״ הומור.. |
העושר הפנימי של המטפל/ת עלול להאפיל או להשתלט, במיוחד עם מטופלים דלים, מופנמים, חסומים וקונקרטיים |
|
|
9 חשיפת הזדהות עם המטופל מעניקה חוויית שותפות, הדהוד, תוקף והכרה |
“זה קורע את ליבי..” “גם אני הייתי מרגישה בדיוק כך", “אני מחייכת כי את מזכירה לי את עצמי".. ״אני המומה שזה מה שהיא עשתה לך..״ |
כל אדם הוא אחר וכל חוויה היא שונה, גם אם קיים דמיון. הזדהות עלולה לחסום את דקויות השוני. התערבות זו מתאימה כאשר הצורך הוא בהצטרפות יותר מבהעמקה בחווייה הפרטיקולרית.
|
|
|
10 חשיפת הזדהות עם אובייקט של המטופל רגשות האובייקט אמנם אינם קרובים לחווייה המודעת של המטופל, ולעיתים אף סותרים אותה, אך גם הם מייצגים אובייקט פנימי או היבט דיסוציאטיבי מעולמו של המטופל, שהופקד אצל הזולת או מפעיל אותו בעוצמה. חשיפה זו מסייעת מאד בשיפור יחסים בינאישיים. היא מאפשרת לעבד דינמיקות קשות שקורות למטופל, ב״כאן ועכשיו״ של הקשר הטיפולי המכיל המיטיב והבטוח |
“אני מבינה את כאבך אך גם יכולה לחוש את מה שאת מעוררת בזולת לעיתים" “אני יכול להתחבר גם לתסכול של בנך. אולי בעזרת ההזדהות שלי איתך, וגם איתו, נצליח לפרוץ משהו בתקיעות ביניכם, ולייצר שיח שיהיה עבורך משמעותי..?” ״הרגשתי לרגע את הכאב שאשתך תמיד נושאת ביחסיכם, ועלה בדעתי שאולי דרכה אנחנו יכולים לחוות כאב שקשה לגעת בו ישירות״ |
להיזהר מנוסח שיפוטי, שיוצר חוויית נטישה ובגידה, ביקורת או כעס. אלו התערבויות מועילות ביותר כשהן מוגשות בתיווך עדין ואמפטי ועם מבט מיטיב ורצון טוב ואוהד. |
|
|
11 חשיפת התלבטות פנימית ותהליך חשיבה
מודלינג מצויין לתהליכי מנטליזציה ורפלקציה, ״מטא-קוגניציה״. מודלינג ל״לא לדעת״. הזמנה להמשך חקירה. |
“הייתי רוצה לאמר כך אך לא הייתי רוצה שתחושי כך".. “אני מהרהרת האם נכון לך כך או שאולי אחרת..” ״אני רוצה לשתף אותך בהתלבטות שלי ..״, ״מצד אחד אני רוצה להענות לבקשה שלך, מצד שני אני שואלת את עצמי... ״ “נראה לי שבפגישה הקודמת פספסתי משהו".. “את יודעת מה, בעצם אני טועה..” |
נוסח ארוך ומורכב, מרוכז מדי במטפל, שעלול לאבד את המטופל |
|
|
12 העזרות במטופל כ״מדריך״, נכונות לחשוב יחד על התהליך
חיזוק הבעלות של המטופל/ת על עולמם הנפשי ועל התהליך הנכון להם. מודלינג לתקשורת משתפת ומסע משותף |
״אני לא בטוחה שאני מבינה עד הסוף, בואי תכווני אותי מה הדרך הנכונה בשבילך״ ״אני זקוקה לעזרתך פה..״ ״מזמינה אותך לחשוב יחד מה נכון לך..״ ״אנא דייקי אותי..״ ״אולי זה שלי..״ |
יש למנן בעדינות כאשר הצורך הרגשי הוא בדמות סמכותית או הורית |
|
|
13
חשיפת תהליך או תחושה שהובילו לפירוש (למשל, פירוש של הזדהות השלכתית) מקדמת מנטליזציה ומטא-קוגניציה, ע״י שיתוף המטופל/ת בתהליך ה״רוורי״ ולא רק בפירוש הקצה. |
“אני יכולה לחוש בתוכי את הילדה חסרת האונים שהיית, מול ביקורת שתגיע מה שהיא לא תעשה" ״כשאי אפשר לבטא במילים, את מאפשרת לי לחוש על בשרי עד כמה זה בלתי נסבל״..
|
להיזהר מפורקן של תסכול או הרגשה רעה בק״ט במסווה של התערבות טיפולית |
|
|
14 חשיפת תחושה בקשר, ומשמעותה עוד דרך טובה לתת מודלינג לאינטרוספקציה רגשית וכן לפירוש הזדהות השלכתית |
“אני מרגיש ריחוק בינינו היום, אולי כי..” “נראה שמשהו מהיחסים בין הורייך משתחזר בינינו היום..” ״נראה שכשאני מדי מתלהבת את נרתעת ונסוגה..״ ״עולה בי צורך לגונן עלייך, שמפתיע אותי.. אולי זה קול שאנחנו פחות קשובים לו בדרך כלל״
|
יש לשים לב ששני הצדדים ״על אותו דף״ של החווייה |
|
|
15 חשיפה של קאונטר-טרנספרנס, כהפקדה אפשרית של המטופל פירוש והפחתה של תהליכים דיסוציאטיביים |
“חשה בתוכי כעס/ מועקה/ חוסר אונים, ותוהה אולי הוא גם שלך" “הכל מסתחרר" “נהייה כאן קר". ״נדיר שנעלמות לי המילים, זה נותן לי להבין כמה את היית משותקת״..
|
יתכן שמדובר בהשלכה של המטפל כמובן, לכן צריך לשמור על נוסח מהורהר ולא פסקני |
|
|
16 חשיפת תחושה כ"מודלינג", נירמול והזמנה לדבר על רגשות קשים, מביישים ומביכים. ״כולנו רקמה אנושית אחת״.. |
“אם אשים עצמי בנעלייך בטח הייתי חש קינאה, עד כמה שהייתי רוצה לפרגן", “אני במקומך הייתי רוצה לחנוק אותו", “לו היתה לי בת מתבגרת יפהפיה מאד סביר שהייתי נבהל או מובך מתחושותי כלפיה, זה נראה לי טבעי", ״גם אני מרגיש פתטי לפעמים.. כמה עלוב לפעמים להיות בן אנוש..״ ״הייתי במקומך ממש מתעצבן על עצמי על מה שאמרתי עכשיו״.. |
חשיפה מופרזת של הסובייקטיביות יחסית לצורך של המטופל/ת ברגע נתון |
|
|
17 לקיחת אחריות על חלקנו ב"אנאקטמנט" או בכשל אמפתי נותנת תוקף והכרה, מאשרת את רגישות המטופל, מעניקה חווייה מתקנת של אובייקט הלוקח אחריות על חלקו, מפחיתה אשמה |
“הגזמתי.. כנראה נכנסתי לרגע לנעלי אביך הנוקשה" “סליחה, הגבתי מתוך צורך שלי..” “את מבחינה נכון שאני קצת מתוחה היום" ״את צודקת שהפירוש הזה היה תוקפני. הכרת פן שלי שאני לא גאה בו ונוטה להסתיר, אני מקוה שזה יקרב ויעמיק את הקשר בינינו ולא ירחיק״. |
התנצלות מהירה ומרגיעה מדי יכולה לבוא מצורך הגנתי של המטפלת, ולחסום הזדמנות לעבד טרנספרנס משמעותי |
|
|
18 חשיפה עצמית ביוגרפית יזומה מענה לצרכי הגברת אמון, חיזוק הקשר, נירמול, עידוד, שותפות סימון ניפרדות ושוני |
“את לא לבד, גם לי קרה דבר דומה", “כשחוויתי מצב כזה מה שמאד עזר לי הוא..” ״אני כל כך מכירה את ההרגשה.. זו חוויה אוניברסלית שאנשים נורא מתאמצים להסתיר וכל אחד נשאר איתה נורא לבד.״ ״אישית לא הייתי במצב כזה, אשמח שתרחיבי כדי שאוכל להיכנס לנעלייך ולחוש איך זה בדיוק מרגיש״ |
לא תמיד החוויה באמת דומה, ולא תמיד המטופל/ת רוצה לשמוע היבטים ביוגרפיים מחוץ לחדר הטיפול “TMI”. |
|
|
19
חשיפה עצמית ביוגרפית כמענה לשאלה (לצרכים הנ"ל)
מותר גם לא לענות! הן כי לא נראה לנו שלכך המטופל זקוק, והן כי לא מתאים לנו להשיב מסיבותינו. |
“את לא לבד, גם לי קרה דבר דומה", “כשחוויתי מצב כזה מה שמאד עזר לי הוא..” ״כן, גם לי זה בהחלט מוכר.. אני רואה שזה מפתיע אותך, חשבת שלא יכול להיות שגם אצל אחרים/אצלי זה יכול להתרחש״ ״לי חמש דקות מדיטציה ביום עושות פלאים״ ״אשיב לך ברצון מה מצבי המשפחתי, אבל אם זה בסדר, אשמח קודם לשמוע מה את מדמיינת.. מה המשמעות של זה עבורך.. האם יש תשובה שעלולה להיות פחות רצוייה עבורך.. ״ |
יש להבין מה משמעות השאלה, מה הצורך ולאיזה מענה המטופל זקוק. לא תמיד התשובה היא מה שהמטופל רוצה צריך או מסוגל לשמוע.
|
|
|
20 הבעת דעה, עצה, הכוונה או שיפוט ישיר היבטים ״פסיכוחינוכיים״ בטיפול מאד חשובים לתהליכי צמיחה נפשית. בשלב ״השימוש באובייקט״ (ויניקוט) המטופל יכול להנות מדרך ההתמודדות השונה של המטפל כסובייקט. |
“נראה לי שזה מהלך שיחזיר אותך אחורה" “לפעמים עדיף להיות חכם מאשר צודק", “כדאי לך לפתוח את זה איתה".. ״ניפרדות טובה מבנך זה גם הזכות שלך לא לדעת כל מה שעבר עליו והזכות שלו לא לספר״.. ״לדעתי, טיפול הוא מתנה שאדם נותן לעצמו, ואם כבר זו עדות על חוזק ולא חולשה״.
|
הסכנה: אנו עלולים לפעול כ״סוכן חברתי״ יותר מכפי שהיינו רוצים או להשפיע על המטופל/ת בהתאם לעולם ערכינו וצרכינו האישיים.
|
|
|
21 חשיפה של תקוה או משאלה בעבור המטופל זו התערבות שיש בה מן הסוגסטיה והאמונה שיכולה להגשים את עצמה. נותנת כיווניות ומוטיבציה |
“הלאי וידעת כמה יפה את", “אני בטוחה שתוכלי להפוך את ה"שריטות" האלו לביטוי של יצירתיות ואמנותיות שטמונות בך", “מקוה שבפעם הבאה תרשה לעצמך לא להיות כ"כ מופעל..”
|
עלול ליצור הטייה לכיוון מטרות המטפל ולא התפתחות ״מבפנים״, וכן לייצר פחד לאכזב או תגובות ריצוי. |
|
|
22 חשיפה של מה קיבלנו מהשיחה עונה על צורך אנושי אוניברסלי לתת ולא רק לקבל. מעצימה, מספרת ומלמדת את המטופל/ת על משאביהם, השפעתם החיובית ונדיבותם. חשוב במיוחד בתקופת הפרידה מהטיפול |
“האומץ שלך מעורר בי השראה" “רגישותך ממיסה לי את הלב" “למדתי ממך הרבה היום", “תודה שאת מכוונת אותי איך לטפל בך" ״למרות שהיה לא קל לשנינו היום, ציידת אותי בהרבה חומר למחשבה״ ״בזכות המסע המשותף שלנו למדתי ממך לא לפחד מעימותים וזה משהו ממך שתמיד ישאר חלק ממני״
|
מטופלים שהם ״ילדים הוריים״ עלולים לחוות התערבות זו כמעודדת כניסה לתפקיד. לא צריך לוותר על התערבות מקסימה זו, רק להיזהר בניסוח |
|
|
23 חשיפה שהמטופל ליווה אותנו בין פגישות כדי לעודד הפנמה של דמותנו הטיפולית כאובייקט מיטיב בעולמו הנפשי של המטופל, נקדים ונראה כיצד המטופל/ת הופנמו בנו ומוחזקים בתוכנו. מקדמת חווייה של הכלה, החזקה, הפנמה והתקשרות בטוחה |
״הדברים ליוו אותי השבוע..” ״עמדתי השבוע בארוע דומה למה שסיפרת לי, ופתאום הבנתי אותך בצורה מאד עמוקה״, “נזכרתי בך השבוע כאשר..” “הופעת אצלי בחלום כדמות משמעותית..”
|
לשים לב אילו משאלות לגבי הקשר התערבויות אלו פוגשות או מעוררות |
|
|
24 חשיפת משמעות הקשר עבורך כל הנ״ל. עוזר במיוחד עם מטופלים בעלי פגיעה נרקיסיסטית, שהצורך בטיפול מעורר בהם בושה |
"היה לי משמעותי ומרגש לשוחח איתך" “הכנות שלך יצרה פה הרבה קירבה" “אנחנו מוכיחות לעצמנו שאפשר להשתקם מאכזבה וכעס".. “את לא היחידה בחדר עם חרדות נטישה..”
|
כנ״ל |
|
|
25 חשיפת שינוי בתחושה הפנימית כלפי המטופל מסר שקשר הוא תהליך, דינמי ובר-שינוי |
״בתחילת הקשר שלנו חשתי איזו זרות בינינו, חשתי קושי להתקרב, כך שאני עוד יותר מוקירה את הקירבה שנוצרה כאן" “סליחה שבעבר לא קלטתי אותך, מאז התמכרתי להומור המטורף שלך״.. |
עלול להיות מעליב, אם המטופלת לא שמה לב שבעבר היה יותר קשה איתה.. |
|
|
26 חשיפת אג'נדה פנימית שיכולה להשפיע על תהליך הטיפול ועל מסע החיים של המטופל/ת כאשר האג׳נדה ״על השולחן״ אפשר לנהל עליה ״משא ומתן״, לאפשר למטופל/ת לחלוק עליה ולמצוא דרך משותפת |
"דעתי האישית שעדיף לחיות מחוץ לארון, והייתי רוצה לעזור לך בזה..” “הצורך שלך בשייכות הביא אותך לעמדה של ריצוי ואיבוד מגע עם עצמך, לדעתי תחושי הקלה אם תצליחי מעט להשתחרר מדעתם של אחרים ולבטא יותר את צרכייך" ״בעולם הערכים שלי זכותה של אישה להשמיע את קולה ולעמוד על גבולותיה״
|
||
|
27 חשיפה לא מתוכננת מחוץ לחדר הטיפול, או דרך המדיה והרשתות החברתיות כאשר המטפל/ת מוכנים לכך נפשית, ניתן להגיב לכך באופנים האנושיים המותאמים לכל מטופל/ת על פי דרכם |
“אז אנחנו מנויות לאותו מכון כושר אה..?” “איך היה לך לשמוע אותי מתעמתת עם קולגה כשהגעת למרפאה?” ״סליחה שבעלי כמעט דרס אותך כשיצא מהחנייה״.. ״נחשפת לעמדותיי הפוליטיות בבלוג שלי..״ |
הכחשה שדברים כאלו יכולים לקרות. מטופלים מחפשים אותנו ואת בני משפחותינו בגוגל, ולעיתים עוקבים אחרינו גם במציאות. איננו לוח חלק, בודאי לא במציאות הישראלית והטכנולוגית של היום. |
|
|
28 חשיפת פרטים מקצועיים חובה אתית, וכן מעגן את הטיפול של מציאות רחבה |
“אני בתהליך התמחות" “אני נעזרת בהדרכה" “אשמח להציג את המקרה בכנס" “למדתי גישה דינמית"
|
דוולואציה, הסכמה שלא מדעת אלא מתוך ריצוי.. |
|
|
29 חשיפה שהתבררה כמחבלת בטיפול כדי לא להמנע מחשיפה עצמית, כדאי לזכור שאם היא לא עלתה יפה, תמיד אפשר לעשות עיבוד ותיקון. יתכן שהתרחש ״אנאקטמנט״ שההתבוננות עליו ולקיחת האחריות של המטפל יפתחו מרחבים, תכנים וזכרונות חשובים |
״כשסיפרתי לך על עצמי הרגשת שלקחתי לך את המקום״ ״זה שהבעתי את דעתי מצמצם את תחושת החופש שלך בינינו״ ״לא התאים לך להחשף לרגש הזה..״ ״הייתי כמו אמא שתמיד לקחה את הזרקור אליה״
|
התנצלות מהירה ומרגיעה מדי יכולה לבוא מצורך הגנתי של המטפלת, ולחסום הזדמנות לעבד טרנספרנס משמעותי |
|
|
30 חשיפה ״פרועה״ ואימפולסיבית כמובן ״מאל-פרקטיס״, שמוציאה שם רע לחשיפה עצמית והפחד ממנה גורם להימנעות מחשיפה עצמית גם כאשר יש לה מקום ותועלת |
״כן, שמעתי על זה ממטופלת אחרת שלי״, ״מבאס אותי שביקשת ממני הנחה ועכשיו קנית נעליים יקרות״, ״אני עונה לטלפון באמצע הפגישה כי אני מאמין שמטפל צריך להיות אנושי״. ״אני מאד נמשך אלייך, ומאמין שמימוש המיניות בינינו תעצים אותך כאישה״
|
תמרור אזהרה למטפל! הדיאדה הטיפולית נקלעה לאזור מליגני, צורך דחוף בהדרכה חשוב שנהייה בטיפול כדי למנוע מלכתחילה סכנה זו, ושימוש לא נכון ואביוסיבי בחשיפה עצמית בכלל |
|
|
31 חשיפה עצמית כדרך לווסת או להציב גבול עדות ל״שרידת האובייקט״ את ההתקפות השונות כך הגבול נחווה במסגרת יחסים אנושיים ולא כניכפה שרירותית מבחוץ או ע״י דמות סמכותנית. מודלינג למטופלות ומטופלים שמתקשים לשים גבול ולשמור על עצמם |
״אני רואה שאת מאד פגועה וכועסת. כשאת מרימה את הקול אני חשה לא בנוח. מאד חשוב לי לשמוע מה יש לך לאמר, אז עזרי לי להאזין לך". ״התכנים שאתה מביא מאד לגיטימיים וחשובים, אך באופן אישי, קשה לי שמופנות כלפיי התבטאויות מיניות ישירות כל כך. כדי שנוכל לקיים אווירה בטוחה עבור שנינו, ננסה לשמור על גבולות דיבור ששנינו נרגיש איתם בנוח״.
|
אלא אם מדובר בהתנהגות פוגענית חד משמעית שיש לשים לה גבול חד משמעי, חשוב להבהיר שהגבול הוא בהקשר אינטרסובייקטיבי, ואין פה שיפוט, גינוי או השפלה של האדם על רגשותיו, כמיהותיו והתנהגותו |
|
| 32 |
|
||
| 33 |
|
||
|
34 |
|
|
ביקרתם וקראתם? אשמח אם תשאירו תגובה...
רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית, תל אביב
ביבליוגרפיה בנושא חשיפה עצמית של המטפל:
Aron, L. (1996). The patient’s experience of the analyst’s subjectivity. In A Meeting of Minds. Hillsdale NJ: Analytic Press, 65-91
Davies, J.M. (2004). Whose Bad Objects Are We Anyway?: Repetition and Our Elusive Love Affair... Psychoanal Dial., 14:711-732.
Bollas, Christopher. (1987) Expressive uses of the Countertransference. In The Shadow of the Object. New York: Columbia University Press, pp. 200-235.
Maroda, K. (2002). No place to hide: Affectivity, the unconscious, and the development of relational techniques.Contemporary Psychoanalysis, 38: 101-120.
Maroda, K. (2005). Show some emotion. In: Relational Analysis: Volume II: Innovation and Expansion.
(Eds.) Lewis Aron and; Adrienne Harris. Hillsdale, NJ: The Analytic Press.
לקריאה נוספת בנושא, אפשר למצוא את המאמרים במאגר הPEP:
Jacobs, Theodore J. (1993). The Inner Experiences of the Analyst: Their contribution to the Analytic Process. International Journal of Psycho-analysis: 74: 7-14.
Ogden, Thomas H. (1994). The Analytic Third: Working With Intersubjective Clinical Facts. International Journal of Psycho-analysis: 75: 3-19.
Hoffman, Irwin Z. Expressive Participation and Psychoanalytic Discipline. In Ritual and Spontaneity in the Psychoanalytic Process: A dialectical-constructivist view. New Jersey: The Analytic Press, Inc. 1998, pp. 179-192.
Hoffman, Irwin Z. Dialectical Thinking and Therapeutic Action. In Ritual and Spontaneity in the Psychoanalytic Process: A dialectical-constructivist view. New Jersey: The Analytic Press, Inc. 1998, pp. 193-218.
Hoffman, Irwin Z. Ritual and Spontaneity in the Psychoanalytic Process. In Ritual and Spontaneity in the Psychoanalytic Process: A dialectical-constructivist view. New Jersey: The Analytic Press, Inc. 1998, pp. 219-244.
Gabbard, G. & Lester, E. (1995). The Analytic Frame, Analytic Boundaries and the Analytic Object. In Boundaries and Boundary Violations in Psychoanalysis. New York: BasicBooks, pp. 38-54.
Searles, Harold F. (1959), Oedipal Love in the Countertransference. In Collected Papers on Schizophrenia and Related Subjects.
Winnicott, D.W. (1949). Hate in the Counter-Transference. International Journal of Psychoanalysis: 30:69-74. The Therapist’s Creative Use of the Self in Psychotherapy & Psychoanalysis Fall 2009
Maroda, Karen J. (1999), Since Feeling Is First: Projective Identification and Countertransference
Interventions. In Seduction, Surrender, and Transformation: Emotional Engagement in the Analytic Process. New Jersey: The Analytic Press, Inc. pp. 105-120.
Aron, Lewis. (1991), The Patient’s Experience of the Analyst’s Subjectivity. In Relational Psychoanalysis: The Emergence of a Tradition ed. Stephen A. Mitchell & Lewis Aron. (1999) New Jersey: The Analytic Press, Inc. pp. 243-268.
Bollas, Christopher. (1987) Expressive uses of the Countertransference. In The Shadow of the Object. New York: Columbia University Press, pp. 200-235.
Bollas, Christopher. (1987) Self Analysis and the Countertransference. In The Shadow of the Object. New York: Columbia University Press, pp. 236-255.
Gabbard, G. & Lester, E. (1995). The Concept of Boundaries in Psychoanalysis. In Boundaries and Boundary Violations in Psychoanalysis. New York: BasicBooks, pp. 1-20.
Gabbard, G. & Lester, E. (1995). Boundaries and the Psychoanalytic Process. In Boundaries and Boundary Violations in Psychoanalysis. New York: BasicBooks, pp. 21-37.
Greenberg, Jay R. (1986) Theoretical Models and the Analyst’s Neutrality. In Relational Psychoanalysis: The Emergence of a Tradition ed. Stephen A. Mitchell & Lewis Aron. (1999) New Jersey: The Analytic Press, Inc. pp.131-152.
Maroda, Karen J. (1999), Why Self-Disclosure Works in Spite of the Analyst’s Imperfections. In
Seduction, Surrender, and Transformation: Emotional Engagement in the Analytic Process. New Jersey: The Analytic Press, Inc. pp. 87-104.
Maroda, Karen J. (1999), Enactment: When the Patient’s and Analyst’s Pasts Converge. In Seduction, Surrender, and Transformation: Emotional Engagement in the Analytic Process. New Jersey: The Analytic Press, Inc. pp. 121-140.
Renik, Owen. (1997), Conscious and Unconscious Use of the Self. Psychoanalytic Inquiry: 17: 5-12. Shane, E. & Shane, M. (1997), Intimacy, Boundaries and Countertransference in the Analytic
Relationship. Psychoanalytic Inquiry: 17: 69-89.
ביקרתם וקראתם? אשמח אם תשאירו תגובה (:
רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית
להמשך הקורס על העמדה ההתייחסותית ושאר רשימות לאנשי מקצוע לחצו כאן
