תרפיה באמנות ופסיכותרפיה
ברוכים הבאים לאתר של ד"ר רותי הרפז
To contact me: ruthsara5@walla.co.il
מהי תרפיה באמנות
טיפול נוירוקוגניטיבי והבטים ני
טיפול נוירו-קוגניטיבי ותפקודים ניהוליים
תפקודים ניהוליים executive functions הנם היכולת המוחית לאחסון מידע, פענוח המידע וקבלת החלטות על סמך המידע המתקבל.
לדוגמא: בוקר אחד קמים ורואים משהוא מטפטף על החלון. המוח מיד מתרגם את המידע ל"גשם" ואז מתקבלות החלטות, כמו לנעול מגפיים, להגיף החלון, לקחת מטריה וכו'.
כל חיינו מתנהלים למעשה על סמך מערכת תפקודית-ניהולית לגבי קבלת החלטות והתנהגויות, כולל התנהגות חברתית. המערכת התפקודית דומה למנהל חברה המפקח ומוציא לפועל של נהלים וביצוע בחברה גדולה. דמוי נוסף של המערכת התפקודית -ניהולית הוא של מנצח בתזמורת.
המערכת הניהולית תפקודית מעורבת בבירור בארבע רמות: תכנון עבור העתיד, היכולת לדכא או לעכב תגובה, תכנון התנהגות ויכולת גמישות ומעבר בין תפקודים שונים.
באנשים הסובלים מקושי במערכת התפקודית –ניהולית executive dysfunction , הפעילות המוחית אינה פועלת כפי שנדרש באחת מן הרמות או בכמה מהן: ברמת הקלט-קליטת הגירויים אינה תקינה, ברמת העיבוד-פירוש המידע, ברמת הביצוע וקבלת ההחלטות לגבי המידע והתגובה הנדרשת. חשוב להבין שחוסר תפקוד ניהולי משפיע גם על יכולת למידה וגם בכל תחומי החיים.
הקשיים אותם נראה בחוסר תפקוד ניהולי
* ברמה האסוציאטיבית לדוגמא: אדם מספר שהלך לספר(להסתפר) ומיד מוסיף איזו חולצה יפה יש לך.
*אימפולסיביות ועוררות קשבית: לדוגמה התפרצות בזמן הרצאה ורצון להגיב ללא קשר לדיון או נסיון להצביע כדי לקבל רשות דיבור.
*העברת(shifting attention) קשב בין שני נושאים שונים: לדוגמה בהעתקת מידע מהלוח, יש צורך ביכולת לבצע העברת קשב בין הלוח למחברת.
העברת קשב מתרחשת גם במקרים הבאים:
העברת קשב מגירוי פנימי לגירוי חיצוני.
קליטת גירוי רלבנטי חיצוני לעומת גירוי בלתי רלבנטי חיצוני.
זיהוי וקליטת גירויים מהעצמי לאחרים.
קליטת גירויים מאדם אחר להשוואת הגירוי והתגובה הנדרשת.
שיום מחשבות בזמן של השוואת התגובות של האחר ובדיקה האם הן מותאמות לתגובה ,
באם התגובה שונה- סריקה וחיפוש מידע פנימי לפתרון בעיות וכיצד ניתן לשנות/לתקן תגובה/הבהרה נוספת
*חשיבה ספרותית –העברת קשב להבנת קונקרטי מול מופשט. לדוגמה מטפורות או בדיחות.
*העברות וגמישות: הבנת מצבים חדשים והכנת התגובה. לדוגמה: במצבי מבחן יש צורך בהכנה כמו הרפיה, תרגול, הנחות שונות, הערכות
*פתרון בעיות, לשם כך צריך יכולת לדעת שיש בעיה, להכין תוכניות חלופיות, לצפות לתוצאות שונות ולבחור באופציה הטובה ביותר.
זיכרון עבודה וחוסר תפקוד ניהולי
היסודות של למידה תקינה הנם קשב, זיכרון ותפקודים-ניהוליים. כאשר שלושת הגורמים הנ"ל חופפים מקבלים את זיכרון העבודהworking memory . התהליך של שמירת מידע ויזואלי או אודיטורי חדש במוח, בזמן שמנסים לאחזר חומר ישן או תהליכים המאוחסנים במוח, בכדי ליישם את המידע החדש. לדוגמה: בזמן פעולת חשבון או סריקת תשובה לשאלה, בכל מגירות הזיכרון. באם הזיכרון אינו מאורגן כיאות, לא נוכל לשלוף ולבצע פעולות בו-זמנית וגם אם יגיע מידע המסיח את הדעת.
האבחון מתבצע על סמך בטריה של מבחנים נוירופסיכולוגיים.
מסקירה קצרה זו, רואים שרב הסימפטומים של חוסר היכולת הניהולית תפקודית מאפיינת ילדים ומבוגרים עם קשיי קשב וריכוז. יתרה מכך מערכת זו אחראית כנראה לאותם קשיים.
לכן כדי לטפל טוב יותר בקשיי הקשב והריכוז, פיתחתי תוכנית המשלבת טיפול התנהגותי-רגשי ותוכנת מחשב העובדת על המרכזים במוח האחראים לקשב ריכוז וזיכרון עבודה.
הרצאות וסדנאות
הרצאות וסדנאות
הרצאות
פסיכותרפיה והומור
הומור ויצירתיות
ליקויי למידה
ליקויי קריאה
קשב ריכוז וזיכרון
סדנאות
סדנת הכרות וטעימה-תרפיה באמנות
ארץ יצורי הפרא-סדנה להתמודדות עם פחדים וחרדות
קו החיים -סדנה להתמודדות עם מוות, אבלות ואובדן
מנדלות ותהליכי צמיחה
מיתוסים -ותרפיה באמנות
הרצאות וסדנאות-הומור ויצירתיות
הומור ויצירתיות
תוכנית השתלמות בהנחיית רותי הרפז מרצה ומנחת סדנאות, מ.א בחינוך מיוחד וייעוץ, מטפלת בהבעה ויצירה ברישיון משרד הבריאות, משתלמת בפסיכותרפיה אינטגרטיבית.
מבוא
הומור הנו היכולת לצחוק על כל דבר כולל על עצמנו. ההומור מאפשר לנו יכולת התמודדות במצבים משבריים, להתגבר על פחד חרדה וכאב.
ההומור הנו אוניברסלי מחד ומאידך קיימים אפיונים תרבותיים: הומור שונה בשפות שונות, במצבים שונים,בתרבויות שונות וגם לפי מין.
ההומור הנו יצירתיות ויצירתיות הנה הומור.
היצירתיות הנה היכולת לראות מזווית אחרת את מה שכולם רואים בצורה מסוימת ונתונה. לדוגמה האם ניתן לראות בעט חליל ולנגן עליו? ילדים יכולים לראות את העולם בזויות שונות ולכן הם יצירתיים.
כאשר משתמשים בהומור, החיים נראים אחרת ואנו יכולים לצחוק על כל דבר וגם על עצמנו. כבר נאמר שהצחוק יפה לבריאות על ידי סבתותינו, אך היום ניתן גם להוכיח בצורה מחקרית שהצחוק מחזק את המערכת החיסונית, משפר מצב רוח, עוזר במצבים סופניים, משפר תקשורת בינ-אישית משפר את יכולת הלמידה ועוד.
מטרות התוכנית
לפתח את היכולת לצחוק, ולהשתמש בהומור כמנוף לשינוי במישור: האישי, הבינ-אישי, הזוגי, העסקי, בתהליכי למידה ועוד.
הלמידה תתבצע באמצעות לימוד חומר תיאורטי, התנסויות חווייתיות והעשרת ארגז הכלים האישי או המקצועי.
תכנים שיילמדו בקורס
*סוגי הומור, אינטליגנציה רגשית ויצירתית
* מתנת ההומור
* הומור וחשיבה חיובית
* כוחו המרפא של ההומור
* הומור ותקשורת: בינאישית, בין-דורית, קבוצתית
* הומור-תרפיה
*הומור במצבי דחק ומשבר- תרגול צחוק ומדיטציות
* הומור וזוגיות
* הומור ולמידה
* הומור וזקנה
* מעגל ההומור היצירתי ותהליכי שינוי
* מפגש סיכום
התוכנית מיועדת לקהל הרחב וכן לבעלי מקצועות טיפוליים *מפגש בודד של 4 שעות או 12 מפגשים של 4 ש"ש.
הרצאות וסדנאות: קו החיים
קו החיים
סדנה התנסותית באמצעות הבעה ויצירה להתמודדות ועיבוד אבדנים ואבלות
הסדנה תתחלק לשני חלקים.:
בחלק הראשון נתמקד בהבעה יצירתית של תהליכי חיים, משמעות החיים, קשיים ותהליכי שינוי.
בחלק השני נשוחח בנושא האבל: שלבי האבל, חווית האובדן,עיבוד האבל, דרכי התמודדות מבחינה תרבותית ופסיכולוגית.
מעגל החיים שלנו מורכב מלידה, חיים ומוות. במעגל החיים אנו חווים חוויות שונות, שמחה ועצב שזורים זה בזה, חוויות של תמיכה, אמפטיה, אהבה ומנגד גם פרידות ואובדנים שונים.
הנפש שלנו קטע מתוך הספר "צפור הנפש" של מיכל סנונית:
בתוך הגוף עמק עמק ,שוכנת לה הנפש.
איש עוד לא ראה אותה,
אבל כלם יודעים שהיא קיימת.
ועוד אף פעם,אף פעם לא נולד אדם
שלא הייתה לו נפש.
כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים
ואינה עוזבת אותנו-
אף לא פעם אחת-
כל עוד אנו חיים.
בדומה לאויר,אותו נושם האדם
מרגע הולדתו
ועד לרגע מותו.
בסדנה נדון בשלבי האבל מבחינה פסיכולוגית
עבודת האבל מבחינה פסיכולוגית
אבל פתולוגי
מצבי אבל ואובדן
טיפול בהבעה ויצירה בתחושות אבל ואובדן:
הטיפול בהבעה ויצירה מתבסס על שימוש בסמלים ציורים אומנותיים או מילולים ספרותיים או תנועתיים מוזיקלים.
השמוש באמנות ובסמלים המובעים באמצעים החזותיים מאפשרים:
א. כניסה מיידית לעולם הרגשי חוויתי של המטופל.
ב. יצירת שינוי תוך אישי ובין אישי.
ג. חיזוק הקשר הטיפולי מטפל- מטופל.
ד. אמנות ככלי הבעתי המשמש לקתרזיס וניקוי.
ה. בעבודה עם ילדים שאינם יכולים להבין את משמעות המוות.
ו. עבודה פרטנית ואו קבוצתית להעלאת תכנים ורגשות בצורה אמפטית ובלתי מאיימת.
ז. עבודה על גבולות נפרדות והפרדות.
ח. בניית משוב פנימי וכוחות ריפוי.
רותי הרפז מ.א.בחינוך מיוחד ויעוץ מטפלת בהבעה ויצירה.
ABOUT ME
RUTH HARPAZ
Born in
Academic Background
Ph.D &MBMD(2011)
1995-98 University of Haifa, Department of Education, Master Degree in Special Education and counseling.
1992-1995 University of
1987-1992 the Open University of
Advanced Courses
2002-2008 University of Jeruzalem, Department of Psychology and Social work, Magid Institute , individual, family and couple integrative psychotherapy.
2008
2009 Beit Isi Shapira, multi sensory Snoezlen room formation
2003 mind- body Psychotherapy , Buddhism , Anthroposophic ,Bio-Energy ,EFT
1995-2008 Ministry of Education , Play Therapy ,Family therapy and Interventions in Sexual Abuse Cases.
2009 NATAL Organization Coping with Trauma training.
1976
1972-1975 Rotchild Hospital, Haifa Registered nurse (RN)
Professional Experience
1995 to present Israeli Ministry of Education Art Psychotherapist.
1999 to present running a Private Clinic
2006-2007 Art Psychotherapist and school counselor
2010 Lecturer at The Managment College: Coping with stress
2010-2012 Lecturer at the West Galilee College: Art Therapy
2010-2011 lecturer in the International Center for Health, Law and Ethics Haifa University : Emotional Intelligence and Brain Functioning .
2006-2007 Lecturer at
ORRN , Officer in the IDA 1975-1978
1979 RN in
1980-1995 ORRN, RN and Supervisor of Nursing Students
Publications
Harpaz Ruth .2006 "Printing Hands- Developmental Emotional Process as Representation of the self (in Hebrew) Published in WEB: ,www.arttherapy.co.il , gilrach.co.il.
Harpaz Ruth.2006 "Country of Wild Creatures- work shop with
Harpaz ruth . 2006: "EREZ STORY -whose mother was wounded in terrorist attake a sand tray and art therapy case treatment.(in Hebrew)published in web: www.hebpsy.net, www.gilrach.co.il .
Harpaz ruth .2007:"arttherapy in neurobiological approach"(in Hebrew)
Published in web : www.humanfactor.co.il, www.hebpsy.net.
Conferences
Harpaz Ruth "Art Therapy and the Brain" Congress in
Harpaz Ruth(2008) Let's Be in Contact, Child Parents Interventions in Jewish and Arab Families with Drugs Violence and Abuse Problems" The Israeli Association of Creative and Expressive Therapies Conference , Genosar, 2008.
Harpaz ruth (2011):Art as Evidence in Art Therapy Intervention: A case study of a blind girl .The Iraeli Association of Creative and Expressive Therapies Conference , Tel-Aviv, 2011
Harpaz Ruth(2012)."Not A silent evidenc", Visual evidences in Art Therapy of abused children and children witnees to abuse."From Risk to Oportunity and Creative Therapies" Conference in Haifa University, The Graduate School of Creative art therapies,haifa2012.
Professional Memberships
Member of the Israeli Association of Creative and Expressive Therapies Association (YAHAT).
Member of the European Assocation of Trauma (ESTD)
Member of the Israeli Association of Trauma and Dissociation (TEDI)
גרייה רב חושית מבוקרת (סנוזלן)
Snuzlen מילה שאינה קיימת למעשה בהולנדית ומורכבת משתי מילים- לנמנם (פעילות פסיבית) ולהריח (פעילות אקטיבית).
למרביתנו היכולת לחוות גרייה רב חושית ללא מאמץ והתהליך הסנסורי מובן לנו מאליו. למרות שגופנו מוצף באלפי גירויים סנסוריים כל הזמן, אנו לרוב יכולים לסנן ולווסת את הגירויים אשר אינם רלוונטיים ולהתמקד בגירויים החשובים בלבד.
לאנשים רבים ליקוי בוויסות התחושתי המתבטא בתת או יתר רגישות תחושתית.
ליקויים אלו מאפיינים ילדים עם עיכובים התפתחותיים; ליקויי למידה, פיגור שכלי, שיתוק מוחין, ו -P.D.D..
טיפול בגרייה רב חושית מבוקרת בחדר ה"סנוזלן" מבוסס על תיאוריה הגורסת, כי ניתן לטפל בהתנהגות שאינה הסתגלותית אצל ילדים עם עיכובים התפתחותיים, על ידי כך שהמטפל בחדר יעצים, יפחית, או יסיר את הגירויים אליהם נחשפים הילדים. שיטת ה"סנוזלן" פועלת על ידי מתן גירויים נשלטים למטופל תוך כדי התאמת הסביבה לצרכיו ורצונותיו של המטופל, כל זאת על מנת לספק לו את הגירויים החושיים אשר עקב מגבלותיו קשה לו לחוש בהם במידה בה היה רוצה.
ב"סנוזלן" אנו משתמשים בסביבה מבוקרת ובאביזרים שונים על מנת ליצור מגוון של גירויים למטופלים, ולעורר אותם לחקור את סביבתם.
טיפול במשחק בחול SAND PLAY THE
טיפול במשחק בחול SAND PLAY THERAPY
תרפיה במשחק בחול (Sandplay Therapy) הנה שיטת ריפוי יונגיאנית.
השיטה פותחה באנגליה על ידי מרגרט לוונפלד (Margaret Lowenfeld) ובשוויץ על ידי דורה קאלף (Dora Kalff). הגישה אינה מוגבלת בגיל, מין או שפה. לידתה של התרפיה בארגז החול הייתה באנגליה כשלוונפלד, שעבדה כפסיכותרפיסטית בלונדון חיפשה שיטת טיפול שתעזור לילדים להביע את מה שלא היו מסוגלים להביע באופן מילולי.
היא קראה רשימות שכתב וולס (H.G.Wells) על שני בניו בהם תיאר את שני בניו יושבים על מדרגות הבית, משחקים בדמויות וחפצים מיניאטוריים, והוא הבין שהילדים למעשה התמודדו עם בעיותיהם דרך המשחק במיניאטורות.
לוונפלד החליטה לנסות ליישם את הניסיון הזה בקליניקה שלה עם הילדים המטופלים אצלה. היא הכניסה קופסא עם חול, ועל המדפים היא הניחה מיניאטורות שונות, וכך למעשה החלה להתפתח גישת התרפיה בחול לקראת סוף שנות ה-70.
קאלף, שהייתה אנליסטית יונגיאנית הגיעה ללונדון לפתח את הגישה יחד עם לוונפלד. קאלף נתנה לטיפול את השם "Sandplay", תוך שהיא משלבת את התיאוריה היונגיאנית עם הגישה החדשה(1980).
עם השנים התפתחה הגישה הטיפולית של ארגז החול, והמחקרים אודותיה התרבו והעמיקו. במחקרים ובטיפולים נמצא שהחול הנו מפתח אל העולם הלא מודע של המטופל כחומר טיפולי והתרפיה בחול מדגישה את התכונות הספונטניות והדינמיות של החוויה היצירתית.ארגז החול - מקום מוגן וחופשי ,עיקר התרפיה עוסקת בסימבול (סמל) ובלא-ורבלי (בלתי מילולי), והתרפיה משמשת "מקום חופשי ומוגן" כפי שקאלף כינתה אותו. כשהכוחות הפנימיים מתמודדים עם "סימבולים חיים", הם נוגעים בלא מודע האישי והקולקטיבי וההקלה וההחלמה עשויים לקרות באופן ספונטני ברמה הלא מודעת של המטופל. באופן מקצועי ניתן להוסיף כי כאשר נוצרים יחסים הרמוניים יותר בין רמות המודע והלא מודע של המטופל, מבנה האגו שלו מתחזק.
תרפיה במשחק בחול מסייעת לאדם לחוות מחדש את הרמות הפרה ורבליות, כלומר את השלבים שהיו לו לפני תחילת הדיבור. ילדים מתחילים להבין (recognize) את השפה לפני שהם מתחילים לדבר (recall) וההתחברות המחודשת לילדות במשחק בחול דרך זיכרונות ילדות של משחק בארגז החול בגן הילדים, בשפת הים או בגינה הציבורית, יכולה לעזור גם למטופל מבוגר.
הדרך בטיפול היא להתחיל ברגרסיה מספקת על מנת לבנות סצינות ילדות, בהם יכולים דימויים ארכיטיפיים להסתייע באינטרפרטציה מחודשת של מה שקרה כמציאות פסיכולוגית , לא רק כמציאות היסטורית. לעומת חיי המבוגר, זיכרון האווירות ששררו בילדות הן בדרך כלל יותר לא מילוליות, והמדיום של חול יכול לעיתים לשחרר מהר יותר את התוכן המודחק החבוי של הזיכרון המוקדם ולהתחיל לשחזר את העבר. הדבר גורם לחיבור של העבר עם ההווה, לקראת העתיד. המשחק בחול מקל על חזרתם של זיכרונות מוקדמים ויכול להוביל לעבודה רבת משמעות בשחזור ותיקון ילדות טראומתית. המיניאטורות השונות והחוויה החושית (סנסורית) של החול מגרות את הלא מודע, האלמנט הטבעי של המשחק בחול מעורר את הגוף. החול המשתנה וניתן לעיצוב, מים, אויר, כל אלה הם יסודות טבעיים המצביעים על זרימה ועל איזון שמתרחש בעולם הטבע, וזהו גם שיקוף של התהליכים הנפשיים שקורים במפגש עם היסודות הללו.
יעילותו של המשחק בחול היא ביצירת תמונת החול עצמה, כצורה של דמיון פעיל, ולא בהתמקדות בתהליך החשיבתי או במוצר המוגמר. המטפל משמש כמתבונן ועד בתהליך של המטופל המשחק בחול, וכמו כן נותן הד אמפטי לחוויית המטופל, ותרפיה בחול משמשת לעיתים קרובות כתוספת לטיפול מילולי שמשמר את ההיבטים הפרשניים של העבודה הפסיכותרפויטית.
מקורות
רייס-מנוחין ג.(1993), משחק בחול - על פי תורת יונג, הוצאת ספרים "אח" בע"מ, ת"א.
קישור לסרטון המראה "תמונות מארגז החול בטיפול פרטני זוגי וקבוצתי
הערות
ניתן לקרוא תיאור מקרה מפורט על טיפול בארגז החול במאמר שכתבתי-
סיפורו של ארז אמא נפגעה בפיגוע.
מאמר חדש הכנת בובות עטופות ומל
הכנת בובות עטופות ומלופפות(wrapped dolls) ככלי טיפולי בתרפיה באמנות
תקציר
הבה נצא למסע של גילוי אנתרפולוגי קצר תוך כדי תהליך פשוט וזמין של יצירת בובות עטופות ומלופפות בחומרים שונים. במהלך עטיפת הבובות בחומרים ממרקמים שונים וצבעוניות רבגונית ניתן לגלות תרבויות ומנהגים שונים ומעשירים( Talwar,2010).
יצירת בובות הנה כלי המאפשר ביטוי חזק של רגשות וכנראה יעיל יותר מאשר אופן ההבעה שלהם בדרך מילולית( Hastings ,2003) .
לקריאת ההמשך : המאמר נמצא בתיקיה תרפיה באמנות
קורס העמקת ארגז הכלים בתרפיה ב
מכללת הגליל המערבי
היחידה ללימודי חוץ
המרכז ללימודי רפואה משלימה
שם הקורס: תרפיה באמנות – שלב ב'
שם המרצה: רותי הרפז
אודות המרצה: רותי הרפז מ.א תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית, מרצה ומנחה סדנאות. מטפלת בילדים ומבוגרים, טיפול פרטני, משפחתי וזוגי. מוסמכת בטיפול גריה רב חושי(סנוזלן). התמחות במצבי טראומה אובדן ושכול(טאנטולוגיה).כתובת האתר שלי לקריאת מאמרים שכתבתי-www.hebpsy.net/ruthharpaz
בקורס תנתן העמקת ארגז הכלים למטפלים בהבעה ויצירה, ליועצים ואנשי טיפול בתחומים נוספים.
נושאי הקורס: העמקת ארגז הכלים למטפלים בהבעה ויצירה, ליועצים ואנשי טיפול בתחומים נוספים.
א.הגישה הפנומנולוגית לטיפול באמנות
v מבוא קצר להבנת הגישה
v אבחון וטיפול בגישה הפמנולוגית : התייחסות לקו, צבע, צורה, קומפוזיציה, חומרים. התייחסות רגשית: מהן התחושות שעלו בנו בזמן היצירה ואחרי היצירה? האם חל שינוי כלשהוא?
v טכניקות פרטניות וקבוצתיות לעבודה בתרפיה באמנות
v ניתוח תיאורי מקרים ע"י שימוש בדוגמאות של המשתתפים ושל המרצה
v התנסויות בתהליכים אישיים וקבוצתיים ע"י המשתתפים בקורס
ב.עבודה טיפולית עם ילדים
פענוח ציורי ילדים
v שלבים התפתחותיים בציורי ילדים עפ"י לוונפלד 1947):1.שלב השרבוט (גילאי 2-4)2.שלב טרום-סכמה(4- 7)3.שלב הסכימה(7-9) 4. ראשית הריאליזם (9-11)5.פסבדו ריאליזם(11-13 ) 6.תקופת ההחלטה(התבגרות)
v ציורי דמויות אנושיות, בעלי חיים, בתים, עצים ופרחים, ציורי משפחה.
v אבחונים עפ"י גודנף ומקובר.
v זיהוי ואיתור בעיות וקשיים פיזים ורגשיים.
v טכניקות אבחוניות נוספות לעבודה עם ילדים- גש"ר מאח"ד(סיפור בששה חלקים, קלפים טיפוליים), שרבוטיםsquigel)).
טכניקות וכלים בתרפיה באמנות לעבודה עם ילדים
v שימוש בצבע-גירים, עפרונות, צבעי מים, צבעי גואש
v חומרים פיסוליים-חימר, גבס, פלסטלינה, חומרי מיחזור
v קולז'ים, שימוש בזורנלים, גזירה והדבקה
v יצירת דיוקן, מסיכות וצללית גוף- כלים המשמשים לעבודה על דימוי גוף ודימוי עצמי.
v טכניקות לעבודה קבוצתית עם ילדים
ביבליוגרפיה
אברהם עדה-בגלוי והנסתר בציורי דמות אנוש-רשפים,ת"א 1989.
ביון ו.ר.:התנסויות בקבוצות ומאמרים נוספים הוצאת דביר ,1992.
וויניקוט ד.ו,"הילד משפחתו וסביבתו", ספרית פועלים ,ת"א,1989.
ליבמן מריון: "תרפיה באמנות לקבוצות- משחקים תיאוריה תרגילי הפעלה
הוצאת אח ,1990.
מלקיודי קתי א' :"הבנת ציורי ילדים" הוצאת "אח" 2004.
קייס קארולין –טסה דאלי-תרפיה באמנות עבודה עם ילדים-תרגום בהוצאת "אח" 1993.
קרייטלר, פרופ' ה, ושולמית: "פסיכולוגיה של האומנויות" ספרית פועלים ואוניברסיטת ת"א,1980.
קרמר אדית :"אמנות כתרפיה לילדים", הוצאת דביר רשפים,.1980.
רימרמן י' "אדם משפחה וקבוצה בציורי ילדים ונוער, כאמצעי הבעה ואבחנה" ,"גומא" הוצאת צ'ריקובר, 1983.
רימרמן יהודה ,"ציורי ילדים כאמצעי הבעה ואבחנה", אוצר המורה, ת"א,1990 .
Betansky,M.(1977).The phenomenogical approach to art expression and art therapy.Art Psychotherapy,4,173-179.
Case ,C., &Dally,I.(1992).Working with groups in art therapy.In Art Therapy Handbook.London &NY:Tavistok/Routlage.
Dalley,T.,Rifkind,G.,&Jerry,K.(1993).Three voices of art therapy,image,client,rtherapist.London& Ny:Routlage.
Kaslow,N.J.Phd and Eicher,V.W,.MMT.ADTR.Body Image Therapy:A Combined Creative Arts Therapy and Verbal Psychotherapy Approach.The Arts in Psychotherapy,Vol 15,PP .177-188.Pergamon Press plc.Printed in the U.S.A.
Richman,J.(1977).Therapy and group process.In Art Psycotherapy,4,5-9.
80 שעות לימוד, 20 מפגשים, שכ"ל 3040, לנרשמים לקורס תוענק מלגה 10% שכ"ל לתשלום 2736 ש"ח ₪
לפרטים: מכללה אקדמית גליל מערבי, 04-9015262, 261, 332, פקס 9015321, מייל rinab@wgalil.ac.il
Abstrac of Dissertation
"MIRACULOUS BRAIN" – THE HEALING FACTOR IN
THERAPEUTIC AND GROWTH PROCESSES IN ART PSYCHOTHERAPY
ABSTRACT
Ruth Harpaz Ph.D
Art Psychotherapy is, by professional definition, a cognitive and emotional diagnostic and treatment process. The popular assumption is that the main thoughts and feelings arising from a patient's unconscious mind are expressed mainly through art, which serves as a non-verbal means of communicating various feelings, behaviors, angers and urges, both conscious and unconscious, abilities and difficulties. In recent years art psychotherapy approaches have been based on
brain science for understanding therapeutic processes occurring in the brain during treatment and examination of the emotional connections between brain and biological processes and various treatment modalities.
Current information on the functioning of the various brain regions that has accumulated in recent years allows a better understanding of therapeutic processes in art therapy. This information is attained through various imaging tests such as PET and MRI, and these examinations contribute to understanding brain information processing and the importance of various organs in the brain.
The interventionsare beneficial in several areas:
1. Construction and rehabilitation of physical failures (Menzen, 2001; Kaplan, 2000).
2. Promotion of mental, emotional and physical healing (Malchiodi, 1999a, 1999b; Kaplan, 200
3. Improvement of emotional and cognitive growth ((Kaplan, 2000; Menzen, 2001; Rosal, 1992).
The main purpose of this study is to shed light on the emotional processes that occur during psychotherapy treatments through art.
Since the processes taking place within the mind are not "visible" we can see them only through different representations the patient expresses or creates and through the therapist's interpretation of them.The discussion of the development and appearance of visual or verbal artistic representations in this work is based on two perspectives: one from the field of cognitive and neuroscience theories and the second from a more philosophical approach phenomenological theory in art therapy.
Despite the apparent differences between the two approaches i.e. the scientific (cognitive) measurable approach and assessment using brain imaging and a non- measurable philosophical approach, I will show that it is possible to analyze the verbal and visual representations by phenomenological observation and investigation of the mind-body perspective.
The aim of this work is to establish the claims stating that visual and verbal images are created by the patient during art psychotherapy.
The claims that underlie this study are that:
1. Representations through art and other images in the art psychotherapy process develop as a result of information processing in the brain.
2. The meaning of visual and verbal representations therapeutic process can be analyzed and understood through the phenomenological approach to art psychotherapy.
Phenomenological observation is based on research observation methods that attribute to what the brain perception system sees in the "here and now" and includes contents that emerge from the conscious and unconscious mind.
The phenomena described can be perceptions, memories, imagery, cognition, etc. (Van Manen, 1990; Creswell, 1998).
The focus of phenomenological research is the object that is perceived. The perceived phenomenal object or directed object is the specific way the object is perceived in consciousness (Giorgi, 1995, p.35).
Another element of the investigation is the case of narrative representations wherein "People are storytellers by nature" (Lieblich et al., 1988, pp.7).
Storytelling on the part of the patient is the process of giving meaning to his/her narrative.
Observation is the methodical recording of events and behaviors in the research environment (Marshal & Roseman, 1989). Observation in the present study is creativity and expression documented through structured categories appearing on observation pages (Appendices A - D), recorded during treatment.
Every patient has a unique capability to create a personal style so called "personal handprint" pointing to the cognitive and emotional abilities, coping strategies and resources ((Jorgensen, 1989). The phenomenological perspective allows an objective observation, as much as possible, in order to create a separation between projections of the patient's inner world and what he expresses from within his inner world of representations.
Collection of Data from Patient Case Studies
Products created and therapeutic processes attained in the art psychotherapy sessions will be examined according to the theoretical conceptualizations that were brought in the literature review section and will be based on:
1. The theory of brain information processing in art psychotherapy
2. The phenomenological approach in art psychotherapy
3. Visual images and verbal representations in art psychotherapy
The Study Population includes:
Children and adolescent boys and girls, aged 4-18, and adults.
Therapeutic Themes – coping with:
1. Trauma
2. Loss and bereavement
3. Behavioral problems and ADHD
4. Sensory disabilities: blindness and visual impairments
5. Sensory developmental disorders: treatment of Selective Mutism; Communication Disorders; and use of the Controlled Sensory Stimulation method (Snoezelen).
6. Self-image and body image
7. Adoption
8. Group art psychotherapy
After collecting all data, processing it and conducting integration between them, I will create the model I developed, which integrates the descriptive phenomenological approach of information processing in art psychotherapy.
Analysis according to Treatment Modalities:
1. Art psychotherapy techniques including: Scribble techniques which occur in the brain combining the left brain and right brain processes and projective drawing techniques.
2. Sandbox therapy technique
3. Sensory techniques: finger paints and Controlled Multi-Sensory Stimulation (Snoezelen).
4. Six part story making and BASIC PH model
Main Conclusions and Recommendations
Data analysis by the phenomenological approach in this research is based on my observations and interpretations as an art psychotherapist and researcher. Although I tried to relate as objectively as possible, my research could not completely avoid subjective interpretations.
The novelty in this work is based on the interaction between the neuro-biological brain processing approach and the phenomenological approach in art psychotherapy.
This interaction creates a new language of reference for understanding the art psychotherapeutic process and a new "Neuro-Phenomenological" conceptualization of art psychotherapy, based on an understanding of cognitive and emotional processing in the brain and a phenomenological interpretation for the visual representations that emerge during therapy.
In order to illustrate this new language I have created a "Neuro-Cognitive Processing model" in art psychotherapy. This model was developed as a tool for assessment and treatment of children and adults, in individual and group therapy, in treatment of trauma, loss and bereavement, using means of artistic expression.
The artistic expression tools are used for two therapeutic goals which reciprocally affect one another. One is used for diagnosis through the ability to express (non verbally) a variety of abilities, feelings and difficulties that overwhelm the person.
The second is used as a treatment tool by creating processes resulting in attitude change and by improving feelings and behaviors through the "indirect agent" of an artistic apparatus.
The model is based on understanding the brain and its functioning, information processing and conceptualization in art therapy, and is illustrated graphically:
How then does the "miraculous" brain heal?
1. Through processes of cognitive and emotional information processing in the brain itself.
2. Projection and extroversion of contents which include difficulties, conflicts and other themes, through internal representations using visual or verbal representations expressed as external representations.
3. Reprocessing of external representations, after undergoing the interaction process with the therapist, and turning them into new internal representations.
4. Creating new connections and representations in the brain when these are "insights", saving them in the brain and removing them in a new form that is more compatible with the new reality.
The Study's Contribution
Every process that I have described in this study can be examined by other research tools I want to develop in the future in order to deepen investigation. A background in art and an understanding of the visual language in both healthy and psycho-pathological states provide art therapists with the intuitive ability for understanding the structure, function and emotional properties of artistic expression. Understanding these qualities in the context of the brain's structure and function provides the art therapist with a starting point for understanding the unique function of the brain in the systemic integration of mind and body in healing and growth processes.
The present study did not examine the therapist's processing, and I reserve the right and the desire to continue this research and test the processes that occur in the therapist's mind.
The main limitations are in the impossibility of examining scientifically in "real time" how the brain's therapeutic processes occur in the cognitive, emotional, kinesthetic, and sensory realms. The effective component of the model I have developed, dealing with expressing and channeling emotions through the medium of art and with the effect of emotions on information processing, is based on studies that were conducted by others (Lusebrink, 1990).
The present study is based on an examination of the products of the therapeutic process (Lusebrink, 1990) through observation, employing the phenomenological approach and assessing the processes occurring in the brain.
Further research is needed in order to better understand the essence of the connection between the art form of expression and functions of the brain so as to derive optimal diagnosis and treatment processes in art psychotherapy. And although further research is needed in order to confirm and validate the claims presented in this study, such as controlled imaging methods, one cannot negate the importance of the role of the "miraculous brain" in body-mind therapy and healing, and in promoting change, growth and rehabilitation.
הקשב
קרא באופן פונטי
דפוסי הורות והשפעתם על התפתחות
דפוסי הורות והשפעתם על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדים
ד"ר רותי הרפז תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית, מטפלת פרטנית, משפחתית וזוגית.
במהלך שנות ה60 של המאה העשרים נערכו מחקרים לבחינת הקשר בין דפוסי הורות והשפעתם של אותם דפוסים על התנהגותם של ילדים. (Baumrind( 1967 ערכה מחקר על יותר ממאה ילדי גן. המחקר כלל תצפיות , ראיונות עם הורים ושיטות מחקר נוספות ומצאה ארבעה ממדים חשובים בהורות :
1.סגנונות תקשורת
2.חום והזנה
3.איסטרטגיות להקניית משמעת
4.ציפיות לבגרות ושליטה
על סמך מחקרה היא תיארה שלושה דפוסים של הורות ובהמשך נוסף דפוס רביעי ע"י
Maccoby & Martin( 1983).
הדפוס הראשון הנו של הורים סמכותיים. הורים אלו מנסים תמיד להיות בשליטה ולהפעיל את השליטה על ילדיהם. הם קובעים כללים נוקשים כדי לשמור על הסדר והארגון בבית לרוב ללא ביטויים של חום ואהבה. הסטנדרטים שלהם מאד גבוהים ולא תמיד מתואמים עם אילו של הילדים ואומרים לילדים מה לעשות ומצפים לצייתנות מלאה ללא ויכוחים וללא דין ודברים. ההורים הסמכותיים אינם מאפשרים לילד לבחור בין אפשרויות וחלופות וגם אינם מספקים הסברים או נימוקים לדרישותיהם. הורים אילו נוטים להתמקד בהתנהגויות שליליות ופחות בהתנהגויות חיוביות מצד הילדים.
כל כשלון בהבנת הסמכות ההורית מלווה בעונשים. הם גוערים בילדים ומענישים ללא הבנת משמעות העונש. ילדים להורים סמכותיים אילו מכוונים לביצוע הוראות מדויק ואינם יכולים לפתח חשיבה עצמאית Baumrind ,1991) ).
הדפוס השני הנו של הורים מתירניים. הורים אלו נוטים לוותר על השליטה בילדיהם. הם קובעים מעט מאד כללים בבית אם בכלל וגם כאשר הם קובעים חוקים הם אינם אוכפים אותם בקביעות. ההורים עצמם אינם מעונינים לכבול עצמם בכללים וחוקים והם נוהגים לקבל בחום ואהבה את ילדיהם. ההורים המתירניים מאפשרים לילד לקבל החלטות מרובות ומגוונות גם אם ההחלטות אינן נכונות או מתאימות.ההורים בעלי הדפוס המתירני נוטים לקבל התנהגויות טובות או גרועות של הילד ואינם דנים עמו לגבי ההתנהגות מועדפת, הם מרגישים שאינם מסוגלים להתמודד עם התנהגות קשה של הילד ולכן מעדיפים לעתים להתעלם ממנה.
הדפוס השלישי כולל הורים בלתי מעורבים ודפוס של הורות עם מעט מאד דרישות, אחריות מועטה וחוסר תקשורת. הורים אילו מספקים דרישות בסיסיות של הילדים אך מנותקים בדרך כלל ממהלך חייהם של הילדים . במקרים קיצונים הורים כאילו יכולים אפילו להזניח את הילדים ולהתעלם מסיפוק צורכיהם הבסיסיים.
הדפוס הרביעי כולל הורים סמכותיים מאפשרים. הורים אלו מסייעים לילדים ללמוד להיות אחראים על עצמם ולחשוב על ההשלכות שתגרום התנהגותם, דרך הקנייה של דפוסי חשיבה, מתן הסברים והגדרת ציפיות. הורים סמכותיים מאפשרים הנקראים לעתים דמוקרטיים עוקבים אחרי התנהגות הילדים ויישום הכללים והציפיות על ידם, בדרך חמה ואוהבת. הם מנסים לחזק התנהגויות טובות וחיוביות של הילד במקום להתמקד בהתנהגות השלילית.
הסגנון בקביעת כללים וקבלת החלטות של אותם הורים מותאם ליכולתו הקוגניטיבית והרגשית של הילד. דפוס ההורות הדמוקרטית משפיע גם על התמודדות עם התנהגות שלילית באמצעי ההענשה.
כיצד אם כן משפיעים דפוסי ההורות על התפתחותם הרגשית של הילדים?
במחקרה של Baumrind על ילדי הגן ובמחקרים נוספים נמצא דפוס ההורות הסמכותי-מאפשר כדפוס היעיל והמתאים ביותר המשפיע על התפתחות הילד. ילדים אילו נמצאו מאושרים בעלי יכולת ומצליחים (Maccoby, 1992).
הדפוס הסמכותי-מאפשר מביא את הילד ללמידה רב גונית, פיתוח יכולת חשיבה והבנת האחר. ילדים להורים מתירניים הופכים להיות תוקפניים ואלימים לעתים קרובות ללא גבולות. הם מצאו גם נמוכים במדדי האושר ויכולת לוויסות רגשי. ילדים אילו מתקשים בקבלת סמכות ולעתים קרובות אינם מתפקדים בצורה טובה בבית הספר.
ילדים להורים סמכותיים הופכים להיות ילדים צייתנים, חסרי בטחון ונוטים לרצות אחרים. ילדים להורים סמכותיים נמצאו נמוכים במדדים אשר בודקים אושר ומדדים חברתיים וגם בעלי דימוי עצמי נמוך.
ילדים להורים בלתי מעורבים מתפקדים באופן נמוך בכל המדדים הקשורים לתחומי החיים. ילדים אילו בעלי דימוי עצמי נמוך, חסרי יכולת שליטה עצמית ומתפקדים בצורה פחותה מילדים בני גילם בקבוצת השווים.
מדוע חשוב להתייחס לדפוסי ההורות השונים?
מתוך המאפיינים של דפוסי ההורות נראה הגיוני שכל ההורים ינהגו על פי דפוס ההורות הסמכותי -מאפשר המטיב כל כך עם הילד ומאפשר לו להיות מאושר מצליח ובעל בטחון עצמי. במציאות של החיים אנו רואים שוני בין התנהלות הורית על רצף ההתנהגויות שתוארו לעיל. השוני יכול לנבוע מסיבות תרבותיות ברקע של ההורים, סיבות הקשורות באישיות ההורים, גודלן של המשפחות, הרקע המשפחתי במשפחות המוצא של ההורים, רקע סוציו-אקונומי של ההורים, השכלתם של ההורים וסיבות הקשורות בדתות ואמונות.
קיימים גם גורמים הקשורים בשונות בין ההורים עצמם מבחינת השכלה, חינוך, תרבות, אישיות, מערכות יחסים במשפחות המוצא, דת ואמונה.
למרות השוני בין כל דפוסי ההורות הקשר עם הילד הנו הגורם המשמעותי ביותר.
לסיכום בכדי שדפוס ההורות יתאים להתפתחות המיטבית של הילד מבחינה רגשית וקוגניטיבית ההורים צריכים להיות מודעים להשפעות סגנון דפוסי ההורות שלהם
על ילדיהם. מודעות זו יכולה לאפשר שינוי והתאמה.
ביבליוגרפיה
Baumrind, D. (1967). Child-care practices anteceding three patterns of preschool behavior. Genetic Psychology Monographs, 75, 43-88
Baumrind, D. (1991). The influence of parenting style on adolescent competence and substance use. Journal of Early Adolescence, 11(1), 56-95
Maccoby, E. E., & Martin, J. A. (1983). Socialization in the context of the family: Parent–child interaction. In P. H. Mussen & E. M. Hetherington, Handbook of child psychology: Vol. 4. Socialization, personality, and social development (4th ed.).
Maccoby, E.E. (1992). The role of parents in the socialization of children: An historical overview. Developmental Psychology, 28, 1006-1017
ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה "ה
ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה "הורות טובה דיה"
מאת ד"ר רותי הרפז תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית.
"ילדים זה שמחה
ילדים זה ברכה
ולכם יש לב של זהב
כתוב בתורה
אולי בגמרא
לכו תשאלו את הרב...... " יהושוע סובול (מילים)ושלמה בר(לחן).
בשיר המקורי המחבר ממליץ באירוניה ללדת ילדים בכדי לקבל הטבות אישיות כמו שיכון או מטבח ומצד שני מדגיש את הצורך החברתי בילודה כיון שהמדינה צריכה ילדים.
במאמר הנוכחי אתייחס למשמעות המשפט בציטוט מתוך השיר : "ילדים זו שמחה ילדים זו ברכה".
הורות משמעותית מספקת שמחה ותחושת הגשמה עצמית להורים ומטיבה את התפתחותם הרגשית של הילדים. כיצד נדע אם כן שאנו מתפקדים כהורים "טובים" לילדינו?
במהלך החיים אנו לומדים ומקבלים ליווי במסגרות השונות כמו מערכת החינוך, המערכת הצבאית, מערכת לימודים מקצועית או אקדמית , לימודי נהיגה, וישנם מקצועות בהם נבחנים ומקבלים רשיון לעסוק במקצוע כמו רפואה, סיעוד, משפט, ראיית חשבון או הוראה. בכל השלבים אין אנו לומדים להיות הורים או עוברים בחינות הסמכה בכניסה להורות.
דפוס ההורות שלנו ניזון למעשה מחוויות, רגשות, תחושות ודפוסים אותם אנו מכירים מבית ההורים הפרטי שלנו או של אחרים.
ד.ויניקוט רופא ילדים ופסיכואנליטיקן בריטי נהג לדבר ברדיו ולתת עצות לאמהות צעירות. ויניקוט טען ש"אין תינוק בלי אמא" ולכן ניתן להסיק על סמך דבריו ש"אין הורות" ללא ילדים. ויניקוט גם תיאר את תפקוד האם הרצוי "כאמא טובה דיה", הוא לא ציפה מהאם להתנהגות מושלמת אלא להתנהגות אוהבת, מכילה, מאפשרת, תומכת ומעמידה גבולות. כפי שהסקנו קודם מדבריו של ויניקוט לגבי האם ותינוקה, ניתן להכליל את אמירתו כלפי דפוס ההורות המטיב כדפוס "הורות טובה דיה".
את דפוס ה"הורות הטובה דיה" מתאר פרופסור טיאנו ביכולת ההורית להעניק לילד תמיכה רגשית בשפע, בכמות, באיכות וברציפות "הילד זקוק למען התפתחותו התקינה לשפע רגשי מהוריו לא רק בכמות מסוימת ובאיכות מסוימת אלא גם ברציפות מסוימת".
שלשה מדדים אילו מגדירים במדויק את חשיבות הקשר של ההורים עם הילד, מודעות לצרכיו מבחינת התמיכה וההכלה, אמפטיה והבנה וחשוב ביותר גם לשמור על הרציפות במערכת היחסים הללו.
וירג'יניה סטיר שהייתה עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית מאד מוערכת בארצות הברית מתארת את האיכות, הכמות והרציפות במשמעות החיבוק:
"אנחנו זקוקים ל-4 חיבוקים ליום כדי לשרוד. אנחנו זקוקים ל-8 חיבוקים ליום כדי לחיות כראוי. אנחנו זקוקים ל-12 חיבוקים ליום כדי לגדול"( וירג'יניה סאטיר).
במילים אחרות החיבוק או השפע הרגשי במידה קטנה מאפשר לשרוד במידה גדולה יותר לחיות בצורה סבירה ובמידה עוד יותר גדולה כדי לגדול ולצמוח.
ולסיכום אביא ציטוט נוסף מדבריה של וירגיניה סטיר הממחיש את טביעת האצבעות ההורית "הטובה דיה" על התפתחותו הרגשית המטיבה של הילד:
"ואני מניחה שלפני שאעזוב את העולם הזה,
דבר אחד שאני רוצה שכל העולם ידע,
והוא, שקשר אנושי נוצר על ידי הקשר של עור, עיניים, וטון הקול.
אלו הדברים שלימדו אותנו לפני שהיו לנו מילים.
איך שההורים שלנו נגעו בנו, איך שהם הסתכלו עלינו, איך שהקולות שלהם נשמעו –
הכל הוקלט בתוכנו."
(וירג'יניה סאטיר, 1989)
ביבליוגרפיה
ויניקוט ד. ו,(1971) משחק ומציאות, תרגם מאנגלית יוסי מילוא, הוצאת עם עובד, תל-אביב.
מוניץ ,ח. (עורך), אליצור, א. טיאנו,ש. נוימן,מ. (1999).פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה, הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל-אביב.
סאטיר ו. (2000).פנים רבות לנו. הוצאת נורד חיפה
רפואת גוף -נפש בתרפיה באמנות
רפואת גוף -נפש בתרפיה באמנות
תרפיה באמנות מוגדרת ע"י הארגון האמריקאי The National Center for Complementary and Alternative Medicine (NCCAM) כהתערבות טיפולית(רפואית) המשלבת גוף –נפש. Achterberg, Dossy ,Gordon et al (1994) מגדירים גם הם את התרפיה באמנות כטיפול המשלב גוף –נפש.
( Malchiodi (1993; 1999 מוסיפה בהמשגה של התרפיה באמנות כתהליך ריפוי גוף –נפש מימד נוסף והוא Zeitgeist כלומר ראייה הוליסטית לחיים בכלל והיא מעודדת תרפיסטים באמנות ללמוד, להכיר ולשלב בכל סטינג טיפולי טכניקות טיפול המשלבות גוף –נפש. לעומת זאת נטענת טענה הפוכה ע"י Quinn (1989 ) כי התרפיה באמנות אינה מבוססת כולה על גישה של גוף נפש.
רפואת גוף –נפש כוללת שיטות קליניות והתנהגותיות שונות בהן הנפש יכולה להשפיע על תפקוד ובריאות הגוף. בין השיטות נכללים טיפולים כמו טכניקות הרפיה, יוגה, דמיון מודרך, היפנוזה, ביופידבק (Schwartz & Schwartz 1993), גישות שמניות וטרנס-פרסונאליות (Dossey, 1997; Achterberg, 1985; McNiff 1981), טאי –צי, מדיטציות, טיפולים קוגניטיביים- התנהגותיים, טיפולים קבוצתיים, הילינג נפשי ורוחני, פסיכותרפיות ותרפיות אקספרסיביות בריקוד, ספרות, שירה, כתיבה, תנועה, מוסיקה, דרמה ואמנות חזותית.
במאמר הנוכחי מובא לידי ביטוי הקשר בין תהליך יצירת הייצוגים (images) ובין מאגרי הידע הקיימים אשר מסבירים תהליכי ריפוי והחלמה ומחקרים אשר נעשו בתחום חקר המוח וחשיבותם בתרפיה באמנות.
תרפיה באמנות חזותית מבוססת על שילוב בין תהליכי עיבוד פיסיים, רגשיים, קוגניטיביים ורוחניים ברמות שונות (. (Achterberg, Dossy, Gordon et al., 1994; Lusebrink, 1990)
תהליכי עיבוד המידע מעוררים תהליכים פיסיולוגים, פסיכולוגיים ורוחניים תוך כדי אינטגרציה ביניהם.
בתהליך הטיפול נוצרים ייצוגים פנימיים ( internal images)חזותיים, מילוליים, תחושתיים, קינסטתיים, שמיעתיים או ויזואליים במוח. ייצוגים אילו באים לידי ביטוי באמצעות ייצוגים חיצוניים בתהליך העיבוד אותם אנו רואים בשלמותם ולפעמים רק חלק מהם. תהליך העיבוד המשולב בין מערכות העיבוד במוח ובין המערכות הגופניות קשור לגוף ונפש ומאפשר אינטגרציה מלאה עם ה-self.
בכדי ליצור ייצוגים ויזואליים המוח מפעיל תהליכי עיבוד של זיכרון, שליפה, קידוד, חשיבה, תפיסה, עיבוד רגשי ותפיסתי הבא לידי ביטוי לדוגמה, בציורים דו מימדים בשילוב דמיון מודרך( Achterberg, 1994; Siegel, 1988; Achterberg & Lawlis, 1980).
המוח מעבד ייצוגים פנימיים וייצוגים חיצוניים חזותיים כולל ייצוגים המועלים בדמיון המודרך באמצעות מערכת הנוירונים כייצוגים אמיתיים( :Sheikh, 1983 Marks, 1983). מכאן ניתן להבין אולי את דרך העיבוד בתרפיה באמנות באמצעות תהליכי העיבוד הדומים של הייצוגים הפנימיים והייצוגים "האמיתיים" בחיים בזמן הטיפול באמנות. יתרה מכך Lusebrink (1990) מתארת שימוש בתהליכי דמיון מודרך כגשר בין הגוף והנפש ומוסיפה כי התרפיה באמנות מחברת בין הדמיון, ההבעה, הייצוג, היצירתיות והמדיה . Lusebrink גם יצרה במשותף עם Kagin את המודל .Expressive Therapies Continuum (Kagin & Lusebrink, 1978)
במודל ETC מתוארות 3 רמות של יצירת ייצוגים ויזואליים ותהליכי עיבוד במוח על ציר היצירתיות בתהליכי מטה –מעלה bottom-up :
הרמה הראשונה –Kinesthetic /Sensory Level . ברמה זו מתקיים עיבוד קינסטטי וסנסורי. הרמה השנייה הנה רמת העיבוד התפיסתי רגשי Perceptual/Affective Level והרמה השלישית הגבוהה יותר Cognitive Symbolic Level כוללת עיבוד קוגניטיבי וסמלי הכולל המללה וקוגניציה.
למודל חשיבות בהבנת תהליכים אך הוא אינו נתמך ע"י העדויות המגיעות מחקר המוח לגבי יצירת הייצוגים. הייצוגים יכולים לעבור עיבוד אינטראקטיבי או מקבילי בו זמני בכל הרמות (Carter, 1998) ויכולים להיות מופעלים ומוחצנים גם ללא כל רמות העיבוד או הדמיון.
הגישה הפנומנולוגית בתרפיה באמנות(Towers, 1983) בשילוב תיאורית עיבוד המידע האינטגרטיבי או המקבילי מספקת לפיכך הסבר מתאים יותר. דמיון ותרפיה באמנות לפי ( Rossi, (1993 מתופעלים טוב יותר בתהליכי עיבוד של תמונות חזותיות, תמונות מוטוריות, מגע, שמע, ריח, דמיון, רגשות, מצבים פסיכולוגיים שונים, זיכרונות, תפיסה וקוגניציה.
תהליך יצירת הייצוגים הפנימיים בהשפעת הגירויים החיצוניים והחצנת הייצוגים בתהליך עשיית הדימוי והעיסוק באמנות מאפשרים תהליך של שינוי באפקט(רגש), שפת הגוף, מחשבות .
המפגש בין הדמיון המודרך או הדמיון והעשייה מפרים אחד את השני ומאפשרים שינוי בתהליך נוירו- ביולוגי שאינו ליניארי אלא להיפך הוא מולטי-כיווני. לעתים המטופלים משתפים בתהליכי השינוי תוך כדי המפגש הטיפולי ולפעמים לא. בתרפיה באמנות ייצוגים פנימיים באים לידי ביטוי גם בהקשרים גופניים אשר באים לידי ביטוי באמצעות הייצוגים החיצוניים ובו זמנית ליצירת ייצוגים על בסיס פיזיולוגי, נוירולוגי, ביו-קינסטטי, פסיכולוגי, קוגניטיבי ורוחני.
לסיכום תהליכי עיבוד המידע האינטר-אקטיביים במוח, אקטיבצייה בהפעלת הדמיון ואפשרויות ההבעה הקינסטטיות, תחושתיות, תפיסתיות, רגשיות,קוגניטיביות וסימבוליות מבחינה חזותית או מילולית בתרפיה באמנות, חשיבות מרובה כאשר מתייחסים לתרפיה באמנות כטיפול המבוסס על גוף ונפש.
הערות
- ה- NCCAM הנה מחלקה במכון הלאומי לבריאות National Institutes of Health (NIH).
ביבליוגרפיה
Achterberg, J., Dossy, B. & Kolkmeier L. (1994) Rituals of healing: Using imagery for health and wellness.
Achterberg, J., Dossy, L., Gordon, J. S., Hegedus, C., Herrmann, M. W., & Nelson, R. (1994) Mind-body interventions. Panel report to the National Institutes of Health on Alternative Medical Systems and practices in the
Achterberg, J. (1985) Imagery in healing: Shamanisim and modern medicine.
Carter R. (1998) Mapping the mind.
Kagin, S. L. & Lusebrink, V. B. (1978) The Expressive Therapies Continuum. Art Psychotherapy, 5(4), 171-179.
Lusebrink V. B. (1990) Imagery and visual expression in therapy.
Malchiodi C. A. (ed.1999) Medial art therapy with adults.
Marks, D, F. (1983)Chapter 4: Mental imagery and consciousness: A theoretical review. In A. A., Sheikh (ed.) Imagery : Current theory, research and application.
Rossi E. (1993) The psychobiology of mind-body healing.
Schwartz, M. S. & Schwartz M. M. (1993) Chapter 18: Biofeedback: Using the body’s signals. In D. Goleman, & J., Gurin. (eds.) Mind body medicine.
Sheikh A., A. (ed.) (1983) Imagery : Current theory, research and application.
Chischester, Brisbane: John Wiley & Sons Siegel B. S.(1988) Love medicine and miracles.
Siegel D. J. (1999) The developing mind: Towards a neurobiology of interpersonal expereince.
Tower, R. B., (1983) Imagery: Its role in development In A. A., Sheikh (ed.) Imagery: Current theory, research and application.
Quinn, J.F. (1989) On healing, wholeness and the haelan effect. Nursing and Health Care. 10(10),:553-556
קישור לסרטון על הרצאה שלי בנושא עלים רקומים ככלי טיפולי מחוויה אישית לתהליך טיפולי
https://vimeo.com/496415580
מאמרים
תרפיה באמנות
טיפול נוירוקוגניטיבי
פסיכותרפיה והומור
כנסים
abstracts of articles
דרכי התמודדות עם חרדת מבחנים
מאמרים נוספים
קישורים
צרו קשר
מוזמנים ליצור עימי קשר.
