כנס שואה מכללת הגליל המערבי 2013 ציורי ילדים בגטאות
מבוא אישי
במשך כל השנים בהן אני עוסקת בטיפול רגשי בילדים במצבי טראומה וסטרס תהיתי כיצד חשו וכיצד התמודדו הילדים בתקופת השואה מבחינה רגשית, קוגניטיבית , חברתית, גופנית ואילו משאבי התמודדות עמדו לרשותם. לכן החלטתי לחקור את הנושא גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית.
" ילדים ציירו מה שאתם רואים ומרגישים"-אמנות ילדים בגטאות בתקופת השואה
תקציר
רב יצירות האמנות של הילדים בתקופת השואה נעשו במחבוא ובהסתר. אמנות זו כונתה "The clandestine art" (האמנות החשאית )של השואה (Contanza ,1982), לעומת המאגר העצום של הציורים ועבודות שנוצרו ונותרו בגטו טרזין, שם התנהלו כיתות לימוד מסודרות "להוראת האמנות". למרות שמחנה הריכוז טרזין היה "מודל לדוגמה" של מחנה מבחינת הגרמנים, שררה שם אווירה כללית מדכאת ביותר ועולמם של הילדים שהובלו לשם התנפץ לגמרי. הנתונים מצביעים על העובדה הנוראית שלגטו הגיעו במשלוחים 15000 ילדים אך שרדו מאה בלבד. יצירות האמנות שנמצאו לאחר סיום המלחמה מאפשרות, תוך כדי התבוננות מעמיקה בהם, לזהות מאפיינים שיכולים לשפוך אור על מצבם הרגשי של הילדים, משאבי ההתמודדות שעמדו לרשותם ולזהות את רשתות התמיכה החברתית.
הסיבות העיקריות לעשיית האמנות(making art) עם הילדים בגטאות ( Cymberknofp ,1996):
1.עשיית האמנות משמשת לקשר בין זהות העבר של המצייר וגשר לעתיד. פרידל דיקר ברנדיס וטרודה גרוג סיכנו את חייהן, ולמרות זאת הן נרתמו לעבודה עם הילדים בכל האמצעים והחומרים שעמדו לרשותן בכדי לספק לילדים מרחב של הבעה ויצירה, ובעיקר לאפשר חיבור לעבר שהיה קיים קודם בחייהם של הילדים ונקטע עם השואה.
2. יצירת האמנות משמשת לתיעוד ועדות ראייה - eye witness. בציורים שנותרו הילדים מייצגים את עולמם הפנימי ותחושותיהם באמצעות דמיון ופנטזיה(ציורי נסיכות ודרקונים), את הכמיהה לטבע לעומת החיים בגטו(ציורי טבע ונוף), הייצוג הפנימי של האני הקונקרטי והמטפורי(ציורי בתים ועצים). בחלק מהציורים נראה משאב התמודדות כמו שימוש בהומור או שיקוף של חייהם מבחינה חברתית (ציורי קריקטורות בעיתונים, ספורט). ישנם ציורים המביעים רגשות תקווה וייאוש (אין פרפרים בגטו...), ציורים המתעדים את החיים בגטו ( הגעה לגטו, חגים במשפחה ) ועד לעדויות מצמררות בציורים על המציאות "האמיתית" בגטו: משלוחים, אימה, פחד, רעב.
3. עשיית האמנות כאמצעי לידע והבנה. פרידל דיקר קיימה במסגרת הגטו "בית ספר לאמנות" בו לימדה את הילדים את יסודות הציור, הכרות עם ציורים של אמנים ידועים, חשיפה לתרבות, אמנות וידע אוניברסליים אשר היו קיימים לפני החיים בגטו ,ביקורת אמנותית על היצירות וקיימה תערוכות.
4. עשיית האמנות משמשת כפעולת התנגדות. באמצעות השמירה על היכולות הנפשיות ושימוש באמצעי ההבעה והיצירה. כפי שטען הצייר פאבלו פיקסו: "הציור הנו גורם מתווך ביננו ובין העולם מסביב ופעולה זו אינה בהכרח אסטטית בלבד אלא דרך לרכישת כוח ומתן צורה קונקרטית לפחדים, לתקוות ולמשאלות שלנו"("Painting is designed as a mediator between us and the world around it and it is not necessarily an aesthetic operation, but a way of acquiring power and giving concrete form to our fears, hopes, and wishes).
ולסיכום- באמצעות אוסף יצירות האמנות שנותר- בחלקם יש כיתוב עם שמות הילדים מתקיים אלמנט חשוב של הנצחה וזיכרון באמצעות תערוכות, הוצאת ספרים ובולים לזכרם.
מקורות:
תמונות הציורים מתוך: אוסף המוזיאון היהודי בפראג, אוסף מוזיאון לוחמי הגטאות, אוסף מוזיאון יד ושם, אוסף מוזיאון בית טרזין.
שיעור בציור (מתוך אתר מנהל ונוער טרזין המשך יבוא)נדלה ביום 13.11.12:
http://cms.education.gov.il/EducationCms/Units/Noar/Terezin/NosimLevechirah/TarbuthKatavot.htm
אין פרפרים פה בגטו ציורים ושירים של ילדי טרזנשטאט(1963). עורכים אבא קובנר וחנה וולקוב. הוצאת מורשת תל-אביב.
Betensky , M.(1988). Art expression by children under ultimate stress (Terezin Concentration Camp1942-44), In What Do You See? Phenomenology of Therapeutic Art Expression. Reprinted London: Jessica Kingsley Publishers.
Cymberknofp ,. S. (1996). The art of repairing: Fifty one years after the Holocaust. Unpublished M.A thesis, Goldsmith College Psychotherapy Diploma.
Fireflies in the dark The Story of Friedl Dicker-Brandeis and the Children of Terezin By Susan Goldman Rubin. Holiday House, 2000.Children's drawings from the concentration camp of Terezín. Státní židovské muzeum (Czech Republic).)
Glazer. H. R. (1999). Children and Play in the Holocaust: Friedl Dicker-Brandeis—Heroic Child Therapist. The Journal of Humanistic Counseling, Education and Development. Volume 37, Issue 4, pages 194–199, June 1999. Article first published online: 23 DEC 2011.DOI: 10.1002/j.2164-490X.1999.tb00148.x
I Have Not Seen a Butterfly Around Here : Children's Drawings and Poems from Terezin [Paperback) Hana Frankova (Afterword), Jiri Weil (Foreword).
Innovator, Activist, Healer: The Art of Friedl Dicker-Brandeis.is at the Jewish Museum, 1109 Fifth Avenue, at 92nd Street, (212) 423-3200
Simon Wiesenthal Multimedia Learning Center.
The William Breman Jewish Heritage Museum Atelanta.
Through a Narrow Window: Friedl Dicker-Brandeis and Her Terezín Students (Hardcover ) By: Linney Wix.a
