הרצאה בכנס יה"ת 2011 "מי מפחד ממחקר"

נושא ההרצאה: אמנות כעדות בתהליך טיפולי בתרפיה באמנות

תקציר

הרצאה זו מוקדשת לילדה מדהימה אשר הראתה לי את האור בקצה המנהרה....ומה מתאים יותר אם לא בחג האור להציג את סיפורה.

"Art can be said  to  be  and  can   be  used  as -  the  externalized  map of  our internal self"

Peter  London ,  No More Secondhand  Art

בשנים האחרונות מטפלים באמנות מרבים בעריכת מחקרים והכוון הכללי בכל המחקרים מושתת על מחקרים מבוססי ראיותEBP -(Evidence  based  practice).

לטענת (1998)  Muhall   לפני שמחפשים  ראיות יש להגדיר במדויק את הפרופסיה ולחפש את הייחוד שבה. היתרון היחסי בטיפול באמנות נובע מכך שבכל טיפול באמנות מתקיים למעשה טיפול מבוסס ראיות.

היצירה והעיסוק באמנות באמצעות התהליך והתוצרים –מהווים "ראיות"- במספר אופני חישה הניתנות לצפייה, מישוש, הרחה ומאפשרים דיאלוג בין אישי ותוך אישי.

את המחקרים ניתן לבסס באמצעות תיאורי מקרה, התבססות תיאורטית על מחקרים אחרים ועריכת מחקרים מבוקרים.

בהרצאה זו אתייחס לתיאור מקרה אחד מתוך עבודת הדוקטורט שלי  בנושא:  "המוח המופלא- הגורם המרפא בתהליכי ריפוי וצמיחה בפסיכותרפיה באמנות" להדגמת הטענה שבעצם בכל טיפול בתרפיה באמנות קיימות ראיות הניתנות לבחינה מבחינה מחקרית.

תיאור המקרה עוסק בילדה עיוורת וביצירתה המיוחדת להבנת הכוח הטמון ביצירה וביכולת יצירת השינוי במטופל ובמפגש הבין אישי מעבר להצגת הראיות או העדויות ל"הוכחת יעילות הטיפול".

                       *****************