תקציר פרשת שלח לך במדבר פרק י"ג- פרק ט"ו.

   אלוהים מצווה על משה לשלוח אנשים לתור את ארץ כנען. מכל שבט נבחר נציג אחד. התרים מביאים אשכול ענבים אחד אותו הם נושאים במוט בשניים.

   התרים מוציאים את דיבת הארץ מול כל בני ישראל. הארץ זבת חלב ודבש, אך  מסוכנת ולכן אין לעלות אליה. כלב בן יפונה חולק עליהם ואומר לעלות.

   בני ישראל בוכים אל משה שהעלה אותם מארץ מצריים לארץ ולפול בחרב. יהושע בן נון, כלב בן יפונה, משה ואהרון משיבים כי הארץ טובה היא מאד מאד. הם מתחננים שלא למרוד בה', כי ה' עמם. תגובת העם, כמעט  רוגמים אותם באבנים.

   אלוהים נואש מהעם ומתכוון להכותם ולעשות מזרע משה גוי גדול ועצום. משה מתנגד. אינו מקבל את האפשרות שהגויים יאמרו כי אלוהים הוציא את בני ישראל ממצריים להמיתם ושאין בכוחו לקיים את הבטחתו. הוא פונה לחסדו של אלוהים ומבקש שיסלח לעם. אלוהים סולח, אך  מעניש את העם בארבעים שנות נדודים במדבר, עד שהדור שיצא ממצריים ימות. רק יהושע בן נון וכלב בן יפונה יכנסו לארץ המובטחת בתום ארבעים שנה.

   משה מבשר בשורה איומה זו לעם. העם מתחרטים ומחליטים לעלות לארץ ישראל. אך מאוחר מדי! אלוהים לא עמם. הם ניגפים בקרבות הראשונים ומוותרים.

   ברגעים הקשים הללו, אלוהים מצווה את בני ישראל מצוות הקשורות לארץ. החוקה היא אחת לעם לאזרח ולגר: בעניין הקרבת קרבנות למטרות השונות, בעניין 

הרמת תרומה לה' כאשר אוכלים לחם - זו מצוות הפרשת החלה-, בעניין שגגה וכפרה ובעניין עונש המוות על גידוף שם השם.

   מסופר על איש מקושש עצים בשבת שנמצא על ידי בני ישראל. אלוהים מצווה לרגום אותו באבנים עד למותו. 

   בני ישראל מצווים על מצווות ציצית כאות ודרך לזכור את כל המצוות.

שבת שלום

יששכר