ל"ג בעומר מה יש באש?

ספר הזוהר ורבי שמעון בר יוחאי

   רבי שמעון בר יוחאי חי בתקופת השלטון הרומי בירושלים, לפני כ- 2,000 שנה. היה אחד מחמשת תלמידיו של רבי עקיבא. בתלמוד במסכת שבת, דף ל"ג עמוד ב' מסופר שהרומאים הוציאו צו, שאסר על לימוד התורה. רבי שמעון התנגד לצו והרומאים דנו אותו למוות.

   רבי שמעון ובנו אלעזר הסתתרו ברחו למערה על פי המסורת בפקיעין של היום. בפתח המערה היו מעיין מים חיים ועץ חרובים. עץ חרוב קיים היום בפתח המערה בפקיעין. כל היום כיסו עצמם בעפר עד צוואר ולמדו תורה ורק בזמן התפילה לבשו את בגדיהם. 12 שנים חיו במערה. עד שהגיע אליהו הנביא לבשר על מותו של קיסר רומי. החנינה הכללית שהתקבלה אפשרה להם לצאת מהמערה.

   כשיצאו ראו איכרים עובדים את האדמה. רבי שמעון התקשה לסבול את מראה היהודים שאינם לומדים תורה "מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה!" קרא. מבטו הביא לשריפה בסביבה. מיד יצאה בת קול וקראה: "להחריב עולמי יצאתם?! חיזרו למערתכם!" הם חזרו לשנה נוספת  על מנת ללמוד לשלוט בכוחותיהם הרוחניים. כשיצאו שוב כבר היו מסוגלים לראות בחיי העולם הזה את ניצוצות הקדושה והרוחניות.

   על פי המסורת ספר הזוהר מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי. בספר הזוהר  מסופר שלפני מותו הכתיב את הדברים שגילה לרבי אבא תלמידו. כך מספר רבי אבא. "ולא הרימותי ראשי, שהאור היה כל כך גדול שלא יכולתי להסתכל... כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שהתקרב אליו, שלא יכלו לגשת אליו, שהאור והאש היו סביבו..." כשניפטר רבי שמעון תאר רבי אבא את הרגע. "...שוכב על ימינו, מעוטף [בטלית] ופניו שוחקות."

   בל"ג בעומר נוהגים לעלות למירון שם על פי המסורת קברו של רבי שמעון בר יוחאי. הדלקת המדורות מסמלת את האור, את האש ואת זוהר סודות התורה, שעל שמו ניקרא ספר הזוהר.

מה יש באש/ לאה נאור
אני אוהב להסתכל עמוק אל תוך המדורה. באש יש סוד. באש יש סוד חשוב נורא.

בעצם כל הלהבות שצוחקות שם ורוקדות, הם חבורה פיות טובות שבאו מן האגדות.

והגיצים השובבים עפים, קופצים ומתפזרים, הם תינוקות של כוכבים אשר ברחו מן ההורים.

ואם זורקים עלה לאש מה הוא לוחש, מה הוא לוחש? על מה רוגזים שם העצים ומי מעיף הגיצים? אני אוהב להסתכל אל תוך האש ולנחש את הסודות החשובים .שיש לאש.

חג שמח

יששכר