קמחא דפסחא" "מעות חיטין"

   בפסח אנו יושבים סביב השולחן הערוך מטעמים, זה הזמן גם להושיט את היד ולתרום גם לאחרים.
   קמחא דפסחא - ביטוי בארמית שפירוש: קמח של [חג] הפסח, ונקרא גם: מעות חיטים, ובשם זה הוא נזכר לראשונה בתלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, פר א' הלכה ו': "לחיטי הפסח - י"ב חודש, בין לישא בין ליתן", כלומר - כל מי שגר במקום מסוים שנים עשר חודש ומעלה זכאי להשתתף במנהג של קמחא דפסחא - לקבל (=לישא) אם הוא נזקק, ולתת לאחרים אם יש ביכולתו.

   זהו שמו של המנהג הקדום, לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח. לשם כך נהגו לקיים בקהילה מגביות מיוחדות במשך החודש שבין פורים לערב חג הפסח, ומן הכספים שנאספו חילקו לנזקקים כסף או מצרכי מזון לחג. מנהג זה קיים עד ימינו בכל קהילות ישראל - וגם במדינת ישראל: נוסף על מגביות שנערכות באופן מסורתי באמצעות בתי הכנסת, מתגייסים למבצע עמותות וארגוני מתנדבים, המכינים חבילות מזון ומחלקים אותן לנזקקים לקראת החג.  

   כך מקיימים את הכתוב ב"הגדה": "כל דכפין ייתי ויכול", כולמר כל מי שרעב יבוא ויאכל איתנו. "כל דצריך ייתי ויפסח" כלומר כל מי שצריך יבוא וישתתף  איתנו בפסח.

   דאגה לנצרכים היא מרכיב מרכזי בכל אירוע יהודי. התורה מדגישה: "וְשָמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶר בִּשְעָרֶיךָ" (דברים טז, יד). במשך הדורות נהגו יהודים לקיים מסורת מקראית זו בתרומת כסף ובחלוקת מצרכי מזון לנזקקים, כדי שיוכלו ליהנות מסעודת חג כהלכתה. מגביות מיוחדות אלו נקראו "מעות חיטין" או "קמחא דפסחא" על שם הכסף שנתנו לעניים כדי שיוכלו להכין לעצמם מצות. גם היום נהוג לתת צדקה לנזקקים לפני החג. ארגונים רבים דואגים לכך על מנת שאף אחד לא יוותר ללא ארוחה בחג: חיילים בודדים, עולים חדשים, נזקקים ו"כל דצריך".

   מעל 1,200 טון ירקות ופירות, 10 טון מצות, 65 טון בשר בקר, 66 אלף תבניות ביצים ואלפי בקבוקי יין רוכזו לפני פסח 2007 במתחם מגודר במאה שערים למבצע "קמחא דפסחא". היעד: 18,000 משפחות חרדיות נזקקות. ארגוני הסיוע שהקימו פעילים חרדים, המספקים שירותי בריאות ורווחה לכל דיכפין, חילונים ומאמינים כאחד, הפכו בעשור האחרון לגורם משמעותי בישראל.

בתפילה לאחדות בעם.

שבוע טוב

יששכר