אלו הסותרים את קיומו של האלוה משתמשים, לעתים קרובות, בטעונים הקשורים לקיומו של הרוע בעולמנו. הם אומרים "שאם אלוהים היה קיים הוא היה מתערב, לפחות במקרים קיצוניים של רוע (למשל, בשואה), וכיוון שאין שום ראייה שמורה שהוא מתערב - סימן ברור הוא שהוא אינו קיים כלל."
ומנגד, המצדדים בקיומו של הכל יכול טוענים בלהט, "שהיקום כולו על כל מורכבות ונפלאותיו ורב גוניותו, לא יכול היה להיווצר יש מאין. מישהו יצר אותו. והמישהו הזה נקרא בשפה האנושית: אלוהים - בורא העולם".
אך אולי אין לבצע דיכוטומיה אלא יש לשקול דרך ביניים: אלוהים קיים והוא יכול להתערב - אך בוחר שלא לעשות זאת!
משל למה הדבר דומה: למדען דגול שפיתח זנים שונים של יצורים זעירים אך תבוניים כבני אדם. הוא הניח אותם בארגז חול גדול והחליט לתת להם להסתדר בינם לבין עצמם. הן קוגניציה, אמוציה ויכולת להבחין בין טוב ורע העניק להם בשפע... מדוע שלא ילמדו "המוכשרים" לחיות זה עם זה בשלום וברעות?
מי שחושב שאם האל הוא כמדען אז הוא אכזר... כנראה מתבונן מנקודת מבט אנושית. הן מן הסתם במונחים אלוהיים פרמטרים כגון: זמן יקומי, ערך חיי אדם, ואורך הרוח - הם ברמה שמעל להשגתנו. ובייחוד, העוצמה לראות הכל הכל, ולכאוב באופן אינסופי את כאב ילדיו ולא להגיב!!! ... היא זו שמאפשרת באופן טוטלי לאנושות לבחור את דרכה בחופשיות; חופשית מפאת ההתערבות האלוהית שעלולה להפריע לה להתבגר, חופשית להתנהל תוך כדי מאבק קבוע בין הטוב והרוע, או לחדול!
|