יום ה"אם" יא' במר חשון  יום פטירת רחל אמנו ושבו בנים לגבולם

   רחל מסמלת מסירות-נפש תוך ויתור על שלמות אישית. היא מוותרת על רצונה להיקבר במקום קדוש, כדי להיות לעזר לבניה.

   על כך אומר לה אלוהים "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעלתך נאם ה' ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם." (ירמיה לא, טו-יז)

   רחל אמנו מגלמת את כוח הנשמה המשתדלת לעורר את רחמי אלוהים שיגאל את בניו מן הגלות ויביאנו אל הארץ המובטחת. היא עושה זאת בדמעות ובתפילות מקרב לב עמוק.

   מקום קבורתה של רחל  נמצא בבית לחם בתוך מבנה אשר לתוכו היו באים, להתפלל ולבקש רחמים לכלל ולפרט. נשים עקרות נוהגות לפקוד את הקבר ולבקש את זכותה לפרי בטן. בעיקר העלייה לקבר נעשית ביום פטירתה.

   רחל אימנו נקברה מצפון מערב לבית לחם, ובנימין מטודלה היה הראשון שזיהה את האתר עם קברה של רחל. את המבנה המפורסם בנו רק בשנת 1841, הודות לזיכיון מיוחד שקיבל משה מונטיפיורי מהסולטן הטורקי. המבנה שבאתר חודש מספר פעמים, ובמאה ה- 19, שופץ ביסודיות במימונו של משה מונטיפיורי ויהודי בומבי.

יששכר