צניעות

מאת אריה בן-גוריון
הישיבה בסוכה, היציאה מדירת קבע לדירת ארעי, יש בה טעמים רבים. הראשון בהם - זכר ליציאת מצרים ונדודי העם במדבר ארבעים שנה והיות בני - ישראל יושבים אז בסוכות. אפשר הדבר שהסוכה
באה להזכירנו שחייב אדם:

לזכור בעושרו את העוני,

בימי תפארתו את שפלותו,

בגדולתו את מצבו כשהיה אדם פשוט,

בימי שלום - את סכנת המלחמה,

על פני היבשה - את סערות הים,

ובעיר - את המדבר.

לפי שאין לך דבר שיש בו כדי לשמחנו יותר מאשר זיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר. הישיבה בסוכה באה איפא ללמד את האדם מידה טובה:

שיהא שמח בחלקו.

בתוך סוכה צנועה וקטנה ומסוככת ירק עצים בלבד – שם יקיים את מצוות השמחה בחג.

הסוכה נקראת גם "סוכת שלום" והיא מסמלת את הכמיהה לשלום האנושות כולה,

ובחג הסוכות היו מקריבים כשבית המקדש היה קיים:

שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם –

כרמז על סוכת השלום בין ישראל לאומות העולם.

אחדות

   'פרי עץ הדר' - אלו ישראל: מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל, יש בהם בני אדם, שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.

'כפות תמרים' - אלו ישראל: מה התמרה הזו, יש בו טעם ואין בו ריח, כך ישראל, יש בהם, שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
   'וענף עץ עבות' - אלו ישראל: מה הדס, יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל, יש בהם, שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
   'וערבי נחל' - אלו ישראל: מה ערבה זו, אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
   ומה הקב"ה עושה להם? לאבדן אי אפשר, אלא אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת, והן מכפרין אלו על אלו...  ויקרא רבא ל' ב'.

התחדשות

   סוכה היא שמחה עליונה מאד, עד שאינה יכולה להיות קבועה, כי אם דרך ארעי,

אבל היא עומדת במקום אחד מפני שגלי האור של השמחה שוטפים,

האחד מתעלה ומיד בלא שום הפסק יורד ונשפע השני, החדש, שהוא יותר מאיר ויותר משמח.

על כן נראה כאילו הכל היא סוכה אחת,

ובאמת כל רגע ורגע ובכל חלק מחלקי הרגע ישנה סוכה חדשה ממש.

ומפני שהשמחה היא בהתחדשות וכאן ההתחדשות היא תמידית,

על כן היא זמן שמחתנו.

הראי"ה קוק,

ערפלי טוהר, עמ' נ"ב

הסוכה

סכה פעוטונת / בניתי קטנטונת / צבר קרשים קל ודק, / סכותיה מעל / מעט סכך מדלדל, / אשב בה בנוח בליל חג.

בצעתי הפת / חוורת כבד / באה בתי הרכה, היא נצבה דומיה, / ועינה בוכיה: / - רוחות מתנכלים לסוכה...

- מה לך נואלת? / ומה התחלחלת? / יהי לבבך שאנן! עוד דורות יתחוללו,/ עוד סופות ישתוללו - / סוכה זו עומדת איתן!

                                                      שמעון פרוג, מובא ב"זמר עם" הוצאת ניומן

סוכת שלום

אין שנאה במקום שהשלום פרש את סוכתו בלב האדם. משום כך נאמר הלשון 'סוכת שלום' בתפילה. והיא הסוכה שהגיעה לידי משמעות סמלית עמוקה כל כך עד שהוקדש לה מועד. חג הסוכות הוא חג השלום כעיקרו בנדודי המדבר של המציאות הארצית. השלום עושה את כל החיים לחג. השלום מביא את שלום הטבע לתוך עולם האדם, את הלך הנפש היסודי של תום אל תוך ההתבוננות בעולם.

הרמן כהן

תרומתנו לאנושות

ימי המשיח עודם רחוקים, ואילו תפקידו של עם ישראל ברור וחרוץ: עליו לתרום בכנות את תרומתו המיוחדת למלכות ה'. עליו להוסיף ולטפח את נחלתו, את התורה, ואת כל ציוויי הדת, שבהם בלבד יוכל לקיים את תעודתו לאנושות ולה' ולפיכך מסתיים חג הסוכות בשמיני עצרת. חז"ל ראו בשמיני עצרת חג המיועד על פי צו ה' לכינוסו של ישראל בלבד; ובו, בכינוס זה, מקדישים בני ישראל את עצמם מחדש לעבודת ה', אחרי הכרזתם על הסולידאריות שלהם על כלל האנושות בטכסים השונים של חג הסוכות. ולפיכך גם "שמחת תורה" קשורה לחג הסוכות, שכן אך בשמירתה של התורה יוכל עם ישראל למלא אחר האימון שניתן בו למען האנושות.

                                                                                   יחזקאל אפשטיין

חג שמח

יששכר