סימני ראש השנה

           מאת הרב אוריאל שמידוב רב מכללת אורט בראודה בכרמיאל

ראש השנה - במקרא, מופיע ראש השנה תחת השם "יום הזיכרון". זאת, משום שביום זה תוקעים בשופר שתפקידו להזכיר אותנו לפני האלוקים. למעשה, מבחינת הספירה העברית של החדשים, חל ראש השנה בחודש השביעי, כיון שהחודש הראשון הוא ניסן, בו חל חג הפסח, אך חז"ל קבעו את שמו כראש השנה, כדי להדגיש את חשיבות חשבון הנפש ובקשת הסליחה מאלוקים ואדם.

במסורת ישראל, ראש השנה הוא יום דין, בו "שלשה ספרים נפתחים", של צדיקים, בינוניים ורשעים. הצדיקים נכתבים ונחתמים לחיים טובים והרשעים למיתה, בעוד לבינוניים ממתינים עד יום הכיפורים.

לראש השנה אופי אוניברסאלי, שכן ביום זה דן האלוקים את כל האנושות ומדינות העולם.

סליחות- כשבוע לפני ראש השנה, מתחילים להשכים ולומר "סליחות". ממשיכים בכך עד יום הכיפורים. בעדות המזרח נוהגים לומר סליחות כבר מראש חודש אלול, ארבעים יום. המקור למנהג אמירת הסליחות, הוא על פי המסופר בתורה, על משה שעולה להר סיני, ושוהה עליו ארבעים יום, כדי לקבל את לוחות הברית השניים, אחר ששבר את הראשונים בעקבות חטא העגל. ארבעים יום האלו הסתיימו בעשירי בתשרי- יום הכיפורים, אז אמר האלוקים כי הוא סולח לבני ישראל, ומאז נקבעו ימים אלו כימי רצון וסליחה.

יומיים חג- בניגוד לשאר החגים הנמשכים רק יום אחד (השבוע של סוכות ופסח אינו מוגדר כחג, אלא כ"חול המועד"), נמשך ראש השנה יומיים.

הסיבה לכך היא, שראש השנה חל בראש חודש. לפי ההלכה, את תאריך תחילת החודש היו קובעים בבית הדין שבירושלים, על פי עדות שני עדים לפחות שראו את מולד הלבנה בתחילת החודש. כדי להודיע מתי חל ראש חודש, היו שולחים שליחים לתפוצות ישראל בארץ ובחו"ל. הבעיה שנוצרה הייתה, שהשליחים לא הספיקו להגיע לבבל בזמן, ולכן, הנהיגו בחו"ל לחגוג כל חג במשך יומיים. בארץ כמובן, ידעו מתי חל ראש החודש וידעו את  התאריך הנכון בו צריך לציין את החג.

אולם בראש השנה שחל בראש חודש, אי אפשר היה להודיע את היום הנכון גם בארץ, ולכן הנהיגו גם בארץ לתקוע בשופר ולציין את ראש השנה במשך יומיים.

גם כיום, שיש לנו את לוח השנה המסודר, ממשיכים לציין את ראש השנה יומיים בכל מקום, שהרי "מהרה ייבנה המקדש" ושוב נחזור לקדש את החודש על ידי עדות בבית הדין שבירושלים.

איחולי שנה טובה- כיון שראש השנה הוא יום דין, בו נקבע מה יהיה עם האדם בשנה הבאה, נוהגים לאחל "לשנה טובה תכתבו ותחתמו". המהדרים מוסיפים את המילים "לאלתר (-מייד) לחיים טובים, בספרם של צדיקים גמורים".

תקיעת שופר - מצוה מהתורה. לתקיעת שופר מספר מטרות. לעורר את העם לתשובה ולהיטיב את המעשים כמו שנאמר- "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"?. בנוסף- ראש השנה הוא היום בו אנו ממליכים את האלוקים ומקבלים על עצמנו את מלכותו, בטקס המלכת המלך היו תוקעים בשופר.

השופר - עשוי מקרן של אייל דווקא, כדי להזכיר את עקידת יצחק שהייתה בראש השנה ובמהלכה נשחט אייל. על השופר להיות פשוט, נקי ושלם. המהדרין בוחרים שופר המתעגל כלפי צד ימין.

תשר"ת - ראשי תיבות של "תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה", שמות הקולות אותם מפיקים מהשופר. התקיעה הינה קול פשוט ושלם, השברים הם תקיעה ה"שבורה" לשלש והתרועה היא קול מרוסק לתשע קולות קצרים. השברים והתרועה מייצגים קול יללה וגניחה המבטאים את צערו של האדם על חטאיו.

מלכויות, זיכרונות ושופרות -  שלשה קטעים הנאמרים בתפילת מוסף בראש השנה ועוסקים מלכותו של האלוקים, המשפט שהוא עורך והופעתו בהר סיני לעיני העם. בכל קטע שלשה פסוקים מהתורה, שלשה מהנביאים ושלשה מהכתובים כשפסוק עשירי מהתורה חותם.

היום הרת עולם - קטע הנאמר אחרי כל סידרה של תקיעות, ופותח במילים אלו.

תשליך - מנהג "השלכת" העוונות לנהר. נקרא כך על שם הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". את ה"תשליך" אומרים ביום הראשון אחר הצהריים ויש מעדיפים לאומרו ליד נהר ובו דגים המכוסים מן העין ולא שולטת בהם עין הרע.

סימנים - כיון שראש השנה הוא היום בו אנו מאחלים זה לזה "שנה טובה", נוהגים לאכול מאכלים מתוקים ולמצוא רמזים בשמותיהם לשנה טובה. כך, טובלים את פרוסת החלה ותפוח בדבש ולומר "יהי רצון שנזכה לשנה טובה ומתוקה", אוכלים רימון ואומרים "יהי רצון שירבו זכויותינו כ(גרעיני) רימון", ותמרים, עליהם אומרים "יהי רצון שייתמו (ייגמרו) אויבינו". יש הנוהגים למצוא בכל מאכל רמז למשאלות הלב לשנה טובה. כמובן שאין לשכוח את הגפילטע פיש הפולני המתוק... יש האוכלים את ראשו ואומרים "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".

נתנה תוקף - פיוט הנאמר במהלך התפילה. הפיוט מתאר את משפטו של אלוקים, וכיצד "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" והוא כותב וחותם על כל גזר דין. הפיוט נאמר במנגינה מרטיטת לב והוא מהוה את אחד השיאים המרגשים בתפילה.

חג שמח

יששכר