הי סיגל

1. "אין האמונה שרוייה באמתחתי" אין דבר כזה. היות ואין לנו ידיעה וודאית בשום נושא אנו ממלאים את החסר באמונות(ניחושים) , תקוות (נבואות), פחדים (תפילות). כך שאנו מנהלים דו שיח בין אמונות. שיח בין אמונות הוא שיח מעמיק מאד עבורי והוא יקר לי.

2. מהם אותם ברכה וקללה שניתנו?  במשך שלושת אלפים שנה יש גירסאות שונות לגבי הברכה והקללה. אני חושב שאנו בוחרים בברכה שאנו מאמנים שהיא הברכה.

3. קבלת האמת מבלי לרדת לפרטים פירושה שאין פרטים שניתן להגיע אליהם,אחת היינו מדברים בידיעה. נכון אמרת. נאיביות היא היכולת שלי להיות ילד, להתפלא, להסתקרן, לוותר לפעמים על שליטה ואז אני מאמין שיהיה טוב.

4. ההצעה להיות דתית יש בה מרכיב תרבותי של עשיה מלאה בפרטי פרטים, ומרכיב אמוני שאין בו פרטים רבים. אי אפשר להציע לאדם להאמין, אפשר להציע לו להקשיב כי אולי ישמע קול אלוהים. בדיוק כמו שהחילוני יאמר לך תקשיבי לליבך, לכי אחרי הרגש. אין הוכחות לקיום האל. אם היתה הוכחה לא היינו זקוקים לאמונה בעין זה.

5. בחירת המקום. אני יוצא מתוך הנחה שאדם נע ונד במדבר ולעת ערב מחפש לחזור לנווה המדבר. המקום הוא הבית, הפינה שלי, המקום המוגן, המקום שם אני אוסף כוחת לקראת המשימה הבאה שלי. מקום יכול להיות אפילו קשר משמעותי.לאנשים יש מספר מקומות. ויש את ה' מקום בה' הידיעה. אני חושב שאם תשאלי אנשים מהו המקום עבורך כל אחד יענה תשובה כלשהי. ויש את הנוודים,הצוענים שיגידו שהמקום שלהם הוא עגלתם. כמו שבני ישראל היו במדבר. נודדים עם המשכן איתם, "בדרך לארץ המובטחת" רק שאצל הנודד אין ארץ מובטחת, הוא נושא אותה בליבו בעגלתו.  לכן עבורך השאלה היא לא לאן לא תתחברי אלא לאן כםן תתחברי. בהחלט יכול להית שהמקום הוא לא בלב.

אחרי שאת אומרת מה לא. חישבי לעצמך מה כן. גבשי לעצמך את תורת חייך, את המקום שלך, את האלוהים שלך, את המצוות שלך. בידקי מי מוכן לחיות איתך בתורתך עם אלוהיך? משפחה למשל בונה תורת חיים שהיא שלוב בין תורות החיים של שני בני הזוג. אני מתענין בתורות חיים של אחרים, מחפש להתחבר אליהם דרך תורות החיים שלהם. לצערי אני מגלה שיש כאלו שהם ממש חרדים קיצוניים לתורתם ומחפשים לכפות אותה על אחרים. עם כאלו אני מתקשה לחיות. אני רואה הורים שכופים את תורתם על ילדיהם באופן בלתי מתפשר.

עבורך בנוסף לכבוד שאת מכבדת את תורת האחר שתפי אחרים בתורתך וחפשי כאלו שיכבדו גם את תורתך. אני למשל לא יודע את תורתך אבל יש לי הרגשה שהייתי מתחבר לחלקים ממנה שאני מרגיש את היופי שלהם. למשל הסקרנות והספקנות, אבל בוודאי לחלקים מסויימים לא!

סיגל הוותיקה

תודה לך על השיחה המרתקת והחשובה הזו עבורי.