יש לה חמידות עדינה, שמחת חיים ויכולת בטוי רגשי חזקה וכנה, שפורצים ממנה חזק, חדרו חזק לחלקים הכי עמוקים בנפשי ומלאו את כל תודעתי ונפשי בהתרגשות עצומה, שהביאה אותי לטרוף חושים ושמחה עצומה לראותה, עד שהייתי רץ אליה ומתנפל אליה בדבורים כשבאה. כל עולמי היה מלא בה, היא היתה כמו
אלה בשבילי. הבעתי לה את אהבתי במשך שנים. פעמיים חלתה, והתקשרתי לשאול למצבה. קניתי לה מתנה מיוחדת. נתתי לה ספורים שכתבתי, ספרתי לה על ספרים שקראתי, שאלתיה על עבודתה ועל למודיה ואמרתי לה שהיא האשה הכי נחמדה שהכרתי.  התחננתי בפניה שתשקול לשמור אתי קשר. בקשתי לדבר אתה על
זה, שתסביר לי למה אינה אוהבת אותי. לו לפחות המשיכה לשוחח אתי לפעמים, הייתי מאושר, כי הייתי נהנה ממנה ומאופיה הטוב. אני מקוה לחבקה ולנשקה, כדי להרגיש קרוב אלי את התכונות המיוחדות האלה ואת הרגוש שבהן. כבר שנים אני לא פוגש אותה, ומאז ועד עכשו עצוב וסובל מזה שהיא לא רוצה אותי. אני מתגעגע אליה ולרגעים הטובים אתה, שצחקה מבדיחותי, שפטפטה אתי בהנאה, שדאגה לי ושהביעה לי רגשות כל-כך יפה. אני חולם עליה בלילות, שר עליה, צועק את שמה, כותב את שמה בכל מיני מקומות להנציחה, כותב עליה באינטרנט ומספר עליה לחברים ולכל העולם. כשאני נתקל בשמה באיזשהו מקום, אני מתמלא צער, געגוע ומין תחושה כאלו זה משהו קדוש. אני מרגיש, שכל העולם והיקום מתמוטטים ומשמעות חיי אובדת, כי היא לא רוצה אותי ולא תרצה. היו לי הרבה חברות, אבל לעולם לא אוהב אשה כמו שאני אוהב אותה, יש לי אליה אהבה ברמה אחרת לגמרי. תמיד אוהב אותה, אזכור אותה כדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, ואסבול את העצב על כך שלא אשיגה.