תקציר פרשת בלק. במדבר פרק כ"ב פסוק ב' - פרק כ"ה פסוק ט'.

   בלק מלך מואב ירא את עם ישראל. וישלח מלאכים אל בלעם המדייני לבקש ממנו שיקלל את ישראל. אלוהים בא אל בלעם ואוסר עליו לקלל את ישראל. אחרי בקשה חוזרת של בלק, מצווה אלוהים את בלעם ללכת על פי בקשת בלק והוא ינחה אותו מה לומר.

   בלעם חובש את  אתונו והולך עם שרי מואב. מלאך ה' עוצר בעדו. רק האתון רואה את המלאך. בלעם בחמת זעם מכה את אתונו ואפילו חושב להרגה. ה' פותח את פיה. היא שואלת: "הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, האם אי פעם סיכנתי אותך בצורה כזאת? האתון מזכירה לו את נאמנותה. ברגע זה נגלה אליו מלאך אלוהים וחרבו שלופה בידו. נראה כי בלעם מהסס אם להמשיך בשליחותו. המלאך מעודדו להמשיך.

   אל מול בני ישראל נבנים שבע מזבחות. שלוש פעמים מוקרבים קורבנות בכל פעם על גבעה אחרת סביב לעם ישראל. בלעם שאמור לקלל מברך את עם ישראל.  הוא רואה עצמו כנביא המבטא את דברי האל: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן..."

   עם ישראל יושב בשיטים והחל לזנות עם בנות מואב ולהשתחוות לאלוהיהם. משה מצווה את שופטי שישראל להרוג את הנצמדים לבנות מואב והמשתחווים לאלוהים אחרים. לעיני משה וישראל הבוכים, זונים איש מישראל ומדיינית. פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, נס מתוך העדה לקח רומח בידו ודקר את שניהם. המגפה נעצרה. עשרים וארבעה אלף איש נהרגו בימים הללו.

שבת שלום,

יששכר עשת.