תוכן: | הי לכולם
בהמשך לדרך החסידות, אני חושב כבר שנים רבות על האנשים המאופיינים על ידי הפרעת אישיות כעל אנשים החיים בתרבות מיוחדת במינה שעלינו למצוא דרך להתחבר אליה.
אנשים המאופיינים על ידי הפרעת אישיות זו או אחרת, מדווחים לא אחת על קשיים להסתגל למציאות החברתית שסביבם. קשיים אלו נובעים לפי גרסתם מכך שאין מבינים אותם ואילו מדיווחי הסביבה עולים קשיים להבינם ולהכילם, ולחיות בנוחיות עמם. קשיי הסתגלות עולים גם במהלך פניה של אנשים אלו לקבלת שירות רפואי או סוציאלי. קשיים אלו נובעים בעיקר מבעיות ביצירת קשר, שיתוף פעולה והענות לטיפול.
"תרבות הפרעת האישיות" מסוימת, היא תרבות שיש לה מאפיינים ברורים ובדרך כלל היא קיצונית בכלליה. לתרבות זו יש בדרך כלל אמונה יסודית אחת אשר סביבה אורח החיים נסוב. בתרבות זו יש הצטברות של ידע, אמונות, לא אחת אמנות, חוקים, מוסר, מנהגים, וכישורים אחרים שנרכשו ופורשו על ידי היחיד במשפחה ובחברה בה הוא חי.
אביא דוגמא.
תרבות תלותית
"אל תעזבו אותי!" זועק התלותי. בעולמי התרבות הערך העליון הוא הגנה על החלש והחולה. אני מאמין כי יש אנשים חזקים וחכמים שמסוגלים לעזור. בעולמי לא ראוי לאנשים לחיות לבד. חוסר האונים אינו מידה מגונה.
בעולם זה המטפל יקבע למטופל תורים קבועים וברורים, יסדיר מסגרת טיפול קבועה וברורה, ויפעיל מערכות תמיכה נוספות בסביבה. ערך העצמאות והיוזמה המאפיין את החברה המערבית סותר את תרבות התלות. טיפול חוצה תרבות כאן משמעו לראות ערך עליון בעזרה לחלש ובאפשרות של החלש להישען.
העיקרון הטיפולי הערכי שעשוי לחולל שינוי הוא שבעולם של עזרה והזדקקות לאחר, גם תפקיד החלש לסייע לאחר בעתיד ואולי אף בהווה. פעולה זו מקיימת ומזינה את הערך התרבותי העליון.
מקרה דמיוני: חולה בן שבעים ושש חלה בשפעת קשה עם סיבוכים והיה זקוק לאשפוז סיעודי למשך מספר שבועות. תלותו ברופא גברה והוא היה מתקשר אליו לשאול שאלות. הרופא מגיב: "זה חשוב שאתה שואל אותי מה לעשות. אתה בריא יותר מכל האחרים שכבר לא יצאו משם ולכן הדרכתי אותך. אני מאמין שמה שאני מלמד אותך תוכל גם ללמד את החברים שלךך בני גילך. כך תרגישו אתה והם טוב יותר. אתה תעשה משהו חשוב והם יקבלו תשומת לב נוספת." השיחות עם מטופל זה היו קצרות ביותר. לפעמים רק דקה. הן כללו בעיקר הצעות איך לסייע לאחר. הרעיון שתלות באחר מאפשרת למידה ואחר כך תרומה לאחר, מובע באמצעות התערבות טיפולית זו. החולה שמח על הזדמנות להמשיך בקשר עם הרופא ונהנה מעידוד שקיבל מן הצוות הסיעודי, כשעזר לאחרים.
הרופא למד לעזור כדי שהחולה יהיה עוזר. החולה למד לעזור לעצמו כדי שיהיה אף הוא עוזר. החולים הנעזרים האחרים למדו שחולה שעוזר מרגיש בריא יותר. התלות כערך חשוב שימשה כאן מנוף לעצמאות מתוך צנעות וענווה.
יוםטוב
יששכר
|