שבע שבתות אחרי תשעה באב הם שבתות נחמה.

אחרי החורבן והגלות אנו חווים את הנחמה לקראת אפשרות השיבה לציון, הגאולה. כך בחיי העם וכך ניתן להתנחם גם ברמת הפרט והמשפחה ועם קריצת עין להתנחם שהקיץ הכבד עלינו, לטובה הוא. 

נכבה לכמה שעות את המזגן ונצא אל החום המהביל והלח או היבש, תלוי באיזה אזור בארץ אנחנו. נצטייד בלבוש מכוסה מתאים, במשקפי שמש, בקרם מגן, בכובע ובמיים (כולם חכמת האדם כחסד האל).

אין אפשרות למהר, הקצב איטי, מותאם לחום בתוכו שרוי גופנו. חום השמש מייבש והאור בוהק. הקצב האיטי מעשיר את כל הוויתנו ברטט חדש. הנה מצאנו לרגע את הצל המצל והמציל, אט אט אנו מתכוונים פחות אל העשיה וההתבוננות החוצה, ויותר אל ההתבוננות פנימה ולמעלה. מחפשים  המשב המרענן, מחפשים את המעיין. מתפללים לגלות אותם כאן ושם למעלה עבורנו. ולקבל בברכה את הסתיו האפור, מוגנים יותר מפני הדיכאון האפשרי.

אלו שבע התחלות פרשיות הנחמה:

נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם וגו' - ישעיה מ

ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני וגו'- ישעיה מט-נא

ענייה סוערה לא נוחמה וגו' - ישעיה נד

אנכי אנכי הוא מנחמכם וגו' - ישעיה נא-נב

רני עקרה לא ילדה וגו' - ישעיה נד

קומי אורי כי בא אורך וגו' - ישעיה ס

שוש אשיש בה' וגו' - ישעיה סא-סג.

יששכר עשת