מצאנו שניתן לפרש את ט"ו באב כחג של אהבה מכוון דוקא למשפחה.
משנה מסכת תענית פרק ד
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת, בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. (משלי לא) שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל. וְאוֹמֵר, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (שיר השירים ג) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן:
יששכר עשת
ט"ו באב יום טוב.
מתפלל שהקדוש ברוך הוא ייתן את ט"ו באב החל היום כיום שיסמל עבורנו את המפנה לטובה במלחמה ובעם ישראל בכלל. נייחל שאלוהים יעשה שימים קשים אלו יהפכו לשמחה ושאבל יהיה סימן לגאולה ולשלום. ככמו שכתוב בישעיהו נ"א: כי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.
כבר רואים את סימני החצב ובמקומות אחדים את פריחתו. בספר המועדים מאת משפחת הראובני מצאנו כתוב: "ט"ו באב, יום הפרחתו של החצב, היה יום טוב לישראל ומועד לכמה חגיגות ושמחות, ובראש כל אלה שמחת הנישואין. בנות ישראל היו יוצאות בו - לא בצבעי האביב של הרימון והגפן ושל חבצלת השרון ושושנת העמקים ושל פרחי האביב הרקומים במרבדי השדות וההרים, כי אם בכלי לבן, מבשרי הסתיו בארץ ישראל, כגון פרחי החצב. בעונה זו - אל תתן עיניך, בחור, בנוי ובשלל הצבעים וריחות הבושם שאינם כעת בשדות הארץ, כי אם בלובן ובטוהר המשפחה." השם יברך אותנו מתאהבים וחוגגים את שלמות העם ואת אחדותו. עם ישראל שהוא מעבר למנהיג זה או אחר מעבר לאירוע זה או אחר.
נתפלל שיתקיים בנו הנאמר במסכת תענית נאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים."
יום טוב
יששכר
|