צדק ופשרה, עשיית הישר והטוב.

כאשר אנו מרגישים שאנחנו צודקים. עשיית הישר והטוב, כלומר הנכון היא לפעמים דווקא  עשיה "לפנים משורת הדין."

"ועשית הישר והטוב בעיני ד' אלוקיך". מה פירוש "ועשית הישר והטוב"? מה בדיוק צריך לעשות? ונזכור -כי הפסוק הקודם לכך הוא "שמור תשמרון את מצוֹת ה' אלקיכם..." - משמע, שלא על זה מדובר בעשיית הישר והטוב. אז על מה כן מדובר?

מסביר רש"י: " 'הישר והטוב' - זו פשרה. לפנים משורת הדין". לעשות הישר והטוב על-פי זה אין פירושו לקיים את כל המצוות וכל הדינים כולם. להיות ישר וטוב פירושו היכולת לדעת לפעמים איך... לא ללכת על פי הדין בדיוק. לדעת ולהכיר את מה שהוא לפנים משורת הדין - את מה שדורש התייחסות מיוחדת ומורכב מרכיבים לא שגרתיים -  לא פחות ממה שמכירים את הדין.

ב"ועשית הישר והטוב" הבדיקה היא לא אם אני איש חוק המקפיד על קלה כבחמורה. כאן הבדיקה היא אם את לפנים משורת הדין אני מכיר. אפשר להיות בשם החוק נבל ברשות התורה. אפשר לקיים את המצוות כולן, להקפיד ולהדר בכל חומרותיה של כל אחת מהן, ובכל זאת - לא להיות "בן-אדם". לדעת לפעול לפנים משורת הדין זה לדעת לקיים את "דינא דבר מצרא" - את כל כללי ההתנהגות שבין אדם לשכנו, שבין חבר בקהילה לחברו - שאינם מפורשים לפרטיהם בתורה. כל אלו צריכים להיות חלק מהיושר, חלק מהישרות שכל התורה כולה וכל קיום המצוות, בנויים עליו.

באימרה מוזרה מאד אומר רבי יוחנן כך: "אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה...". איום. דין תורה שדנו בירושלים הוא שגרם לחורבן! ושואלת הגמרא מיד: "אלא דיני דמגיזתא לדיינו?"

מה פירוש "שדנו בה דין תורה", וכי איזה דין אתה רוצה שידונו בה? בדיני דמגיזתא?! עונה הגמרא - לא עם התורה יש בעיה אלא עם הדין: "...אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין..."

דנו דין תורה בירושלים שלפני החורבן, אבל לא טרחו לבדוק אם זה ישר בעיני ה' או לא. לא טרחו לבדוק אם הדין הסופי מתאים למציאות הנידונה, אם הדין שנעשה יהיה ישר. ניתלו בחוקים עצמם ואת ה"ישר" שכחו...

אז אם את זה מבקשת הגמרא לומר, אז לשם מה הסרבול המיותר? מדוע לא לומר שחרבה ירושלים מפני שלא דנו בה לפנים משורת הדין? לשם מה הקביעה הראשונית שלא דנו בה דין תורה ואז השאלה על דיני דמגיזתא? אי אפשר לנסח זאת באופן פשוט ו...ישר?

מסביר השל"ה הקדוש -  אצל כל אדם יש לפנים משורת הדין  שלגביו הוא כבר מחוייב בו כדין. אתה, במדרגתך שאתה נמצא בה, בחילול ה' שאתה יכול ליצור באם תתנהג שלא לפנים משורת הדין, מחויב בלפנים משורת הדין הזה כמו בדין. לגבי העולם כולו זה לפנים משורת הדין אך לגביך - דין הוא.

הביא יוסי ארן