רבונו של עולם,

בטוח אני שאתה קורא את הבלוג שלי, גם אם אף אחד אחר לא עושה זאת. אז כאן זה המקום שבו אני יכול לשפוך את שיח ליבי אליך, בוראי ומלכי. את ליבי אשפוך, ואת מחשבותיי אגלה, בנסיון לא להסס ולא לכלם ולא לפחד כלל, כי גם אם הייתי שומר הכל בלב, היית יודע, כי אתה היודע כל סתרי בטן וחוקר כליות ולב, אבל אם אני מגיש את דברי באופן חופשי, זה יתקבל ברחמים, כי הכל יודע שאתה בעל הרחמים. תן לי לב פתוח ודעה צלולה להיענות לנזקקים לי, עזור לי לא לבזבז את הזמן שלי על שטויות, ושחרר את מוחי מכבלי הבלבול שלופתות אותי כל העת. אלהי, אני אוהב אותך! אני רוצה לחיות תמיד בצלך, לגור במעונך ולשבת בהיכלך.

אני רק לא מבין איזה צרה אתה מוריד על עמך ישראל בזמן האחרון. על איזה חטא אתה מעניש אותנו שאנחנו יורדים עמוק יותר ויותר לתוך המערבולת של המלחמות? עלו באש שישה מיליון על קידוש שמך - זה לא די? נגיד שזה מחיר הקוממיות, סגרנו, וזה נגמר. יש מדינה, ויש אבל כבד. ברור לי שזה לא נותן לנו קלף מנצח לעד ולנצח. נגמר הקלף הזה. אז מה אתה אומר? ה"מצב" הזה יימשך 7 שנים כמו מלחמת גוג ומגוג בחזון יחזקאל? אני זוכר את זה כל כך טוב, זו היתה הפרשה שלי בבר מצווה. ואם זה יימשך 7 שנים, אז אנחנו נצא מזה בשלום? האם אתה באמת רעב לקורבנות אדם?

נו, אז לא הצלחנו כל כך במשימה להיות אור לגויים. כמו שאמר חבר של אחותי שהיה במילואים בעזה לפני כמה שבועות "התוכנית להיות אור לגויים נדחה לשבוע הבא", או אולי לשנה הבאה. זה מה שמפריע לך? שבפני כל האנטי הזה של הערבים שנהיה אור לגויים? ואיך בדיוק זה אמור לעבוד? הרי לא אנחנו למדנו את המליצה "הפנה את הלחי האחר". אז מה עלינו לעשות? הראה לנו דרך, אנחנו אבודים באפילה, ואתה היודע כל דרך מילוט.

ומה עם מורשת האבות? ומה עם המקומות הקדושים? פתאום הם לא קדושים? קבר האבות בחברון? קבר רחל? הקבר של סבתא רבה שלי בהר הזיתים, שסבתא שלי היתה משוכנעת ליומה האחרון שזה נהרס ומצבתו משמש היום לאבן ריצוף במלון "אמריקן קולוני"? בית אל? הר עיבל? שילה וכל השאר? עלינו לוותר עליו?

או שמא החטא הוא שלא גירשנו את הערבים ב-67? או שלא שמענו לקולו של יגאל אלון, והקמנו לו יד ושם בביצוע תוכניתו לאחר מותו בטרם עת? איך אפשר להיות בטוח בלי לשמוע קולך, תתברך לנצח?

ובכן, תרחם עלינו! תרחם, כבר!!!!!!!!!!!!! כרחם אב על בניו ובנותיו הטועים והתועים. הביאנו בשלום אליך, רק לא בייסורים, ולא בפיגועים, ולא בחלקים ובשקיות של זק"א!

אב הרחמן, אל רחום וחנון, חנן אותנו ושמור נפשנו, למען נוכל לברך את שמך, ולעלות להר קודשיך ושם לעבוד אותך באמת ובלב שלם. במהרה בימינו תמלוך עלינו בכבוד, וידעו כל יושבי תבל כי אתה אל אמת, ואנחנו עם סגולתך, ואין מחריד.

הבטחת שלום בארץ. מתי, מתי תמלוך בציון? אנא, אלוה, בימינו, בקרוב, לעולם ועד תשכון.

אמן.

דניאל בורשטיין