מפנים את השולחן

מכריזים: נסיים את הסדר בשירי תלאות וגאולה.  

   על גבע רם על ראש התל, חליל רועה שם מחלל. חליל רועה שם מחלל, מזמור חדש לישראל. ולרועה רק אוהל בד ולו רק גדי, גדי אחד - חג גדיא, חד גדיא!
   בא כלב-הב צוהל- שואל: "האין מקום גם לי בתל?" "האין מקום גם לי בתל?"  שמור אשמור יומם וליל! ענו בזמר פה אחד: "תן יד חבר, הב לנו יד!" חד גדיא, חד גדיא!
   קפץ ובא חתול בילל: "פנו גם לי מקום בתל." "פנו גם לי מקום בתל." מיאו! לא אשב בטל!" ענו השניים פה אחד: "בחפץ לב, חתול נכבד!" - חג גדיא, חד גדיא!
   על גבע רם, על ראש התל, חרמש נוצץ ומצלצל. חרמש נוצץ ומצלצל, צליל קציר לישראל, נרימה זמר פה אחד, נניפה עומר בשיר הידד! חד גדיא, חד גדיא!

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ? אֶחָד  אֲנִי יוֹדֵעַ:                   אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ.

שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ? שְׁנַיִם  אֲנִי יוֹדֵעַ:                  שְנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, 

שְׁלשָׁה מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ:                שְׁלשָׁה  אָבוֹת,

אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ? אַרְבַּע  אֲנִי יוֹדֵעַ:                 אַרְבַּע אִמָהוֹת, 

חֲמִּשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? חֲמִּשָּׁה  אֲנִי יוֹדֵעַ:                חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה,

שִׁשִּׂה מִי יוֹדֵעַ? שִׁשִּׂה  אֲנִי יוֹדֵעַ:                  שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה,

שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ? שִׁבְעָה  אֲנִי יוֹדֵעַ:                שבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא,

שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ? שְׁמוֹנָה  אֲנִי יוֹדֵעַ:               שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה,

תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ? תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ:                תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה,

עֲשֶׂרָה מִי יוֹדֵעַ? עֲשֶׂרָה  אֲנִי יוֹדֵעַ:                עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא,

אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? אַחַד  עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:       אַחַד עַשָׂר כּוֹכְבַיָּא,

שְׁנֵים עָשָׂר מִי יודע? שנים  עָשָׂר  אֲנִי יוֹדֵעַ:     שְׁנֵים עֶשָׂר שִׁבְטַיָא,

שְׁלשָׁה  עֶשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה  עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:  שְׁלשָׁה  עָשָׂר מִדַּיָא.

אחד מי יודע? אחד אני יודע, אחד חופר בור שיח ומערה.

שנים מי יודע? שנים אני יודע, שניים אוחזים בטלית.

שלושה שאכלו על שולחן אחד,

ארבע כוסות שבמחזור,

חמישה מלכי מדיין,

שישה בנים בכרס אחת,

שבעה דברים בגולם,

שמונה שרצים אמורים בתורה,

תשעה קבין יין קפריסין,

עשרה הרוגי מלכות,

   חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא: דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאַכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא חוּטְרָא  והִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא מַיָא וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא הַשׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,  דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

   וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,

דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.

האזינו חבריה, מעשה בחד גדיא, הספור איש לא בדה, כך כתוב בהגדה.

חד גדיא חד גדיא.

אבא אל השוק הלך, וקנה גדי צח ורך, זה הגדי, גדי עיזים, הוא קנה בשני זוזים.

החתול ארוך שפם, מחשבה רעה זמם, את הגדי תפס בכף, ואחר אותו טרף.

זאת ראה והתמרמר, הכלכלב שבחצר, לזולל הוא לא סלח, ונשוך אותו נשך.

מן החוץ זנק מקל, על הכלב התנפל, ובקצף רב חבט, והרביץ בו מכל צד.

השתולל אז שביב האש, במקל לנקום ביקש, התלקח פיץ ופץ, המקל כליל נשרף.

שטף מים, מים גל, על האש קפץ חיש קט - השתרע רגע קט, והאש כבתה מיד.

בא השור אל האגם, את המים הוא לגם, כל המים אשר בו, הוא הכניס אל תוך קרבו.

הטבח בחר קורבן, את השור הגרגרן, והשחיז את הסכין, ארוחת בשר הכין.

ברקיע קול יקרא, קץ לרשע קץ לרע, מן הארץ שור יתם – ושלום על העולם

חד גדיא, חד גדיא .

   על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, על בתנו התינוקת שמור אלי הטוב. על האש

המבוערת, על המים הזכים, על האיש השב הביתה מן המרחקים.

   על כל אלה, על כל אלה, שמור נא לי אלי הטוב. על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק.

אל נא תעקור נטוע, אל תשכח את התקוה השיבני ואשובה, אל הארץ הטובה.
   שמור אלי על זה הבית, על הגן, על החומה, מיגון, מפחד פתע וממלחמה. שמור על המעט שיש לי, על האור ועל הטף על הפרי שלא הבשיל עוד ושנאסף.
   על כל אלה...
   מרשרש אילן ברוח, מרחוק נושר כוכב, משאלות ליבי בחושך נרשמות עכשיו. אנא, שמור לי על כל אלה ועל אהובי נפשי, על השקט, על הבכי ועל זה השיר.
   על כל אלה...