פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת יתרו פרק י"ח-פרק כ'
פרשה זו, דיונים, ייעוצים, והתלבטויות אישיות במרחב הפסיכולוגי יהודי,
מופיעים גם בפורום הפתוח "פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית",
באתר "פסיכולוגיה עברית."
http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=25
עשר מצווות ואנחנו מסודרים
שמות פרק כ
(ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: נתאחד סביב למקור סמכות אחד שהציע את החירות לבחור בחיים, לממש את ייעודינו ולמלא את תפקידנו.
(ג) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: (ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: (ה) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי: (ו) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי: אין צורך במקורות סמכות נוספים, נוותר על אלילי שווא המבטיחים אושר בקיצור ובפשטות.
(ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: נתייחס ברצינות למקור סמכות זה, נודה לו על חסדו ונתמודד על חיינו על מימוש ייעודינו ומילוי תפקידנו באופן עצמאי. ניפנה אליו רק בעת צרה.
(ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: (ט) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (י) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (יא) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ: בכל שבוע יש לנו שישה ימים לעשות את המלאכה שמטרתה מימוש ייעודינו ומילוי תפקידנו. ביום השבת ננוח, נתחבר אל מקור סמכותנו, על מנת לקבל משנה כוח להמשך עבודתנו.
(יב) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: נכבד את הורינו, כך לא ננתק עצמנו משורשינו וימינו יהיו ארוכים משחר ההיסטוריה והלאה. כך תישמר בהווה חכמת אבותינו לה אנו זקוקים למילוי תפקידנו ומימוש ייעודינו.
(יג) לֹא תִרְצַח. לא נירצח אדם כי לכל אחד תפקיד ושליחות כאן.
לֹא תִנְאָף. לא נפריע לבניית משפחה שמאפשרת באמצעות ילדינו להמשיך את מימוש יעודנו ומילוי תפקידנו. כי לא נוכל את מלאכתנו לסיים.
לֹא תִגְנֹב. לא ניקח מרכוש האחר המשמש אותו במילוי תפקידו ומימוש ייעודו.
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: לא נפגע במשפטו של המועל בתפקידו, על מנת לאפשר לו תשובה והמשך מימוש ייעודו ומילוי תפקידו.
(יד) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: נסתפק במה שיש לנו, שבא לנו מעמלנו ומחסדו של אלוהים. זה אמור להספיק לנו למימוש ייעודינו ומילוי תפקידנו.
שבוע טוב
יששכר
הר סיני בית לעם ישראל.
שמות פרק יט (ב) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: (ג) וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:
בספר הזוהר על פרשת יתרו אנו מוצאים כתוב: "הר ובית", אף על פי שהכל דרגה אחת, עליה לזה מן זה. הר, לשאר עמים כאשר באו להיכנס תחת כנפיו. בית, לישראל להיות עימהם כאישה עם בעלה בדיור אחד בשמחה. "ורובצת עליהם כאימא על בנים". מכאן שעשרת הדיברות שניתנו במעמד הר סיני הם עשרת הדיברות לבניית בית ומשפחה. ומכאן שבית ומשפחה הם בדרגת הר סיני.
והנה עשרת הדיברות לחינוך לחיי משפחה. שמות פרק כ' 1. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ 2. (ג) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: זהו האבא של כולנו. אנו בניו וביחד אנו משפחה. 3. (ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. ולכן לא אפגע באבי שהוא היסוד של ביתי ומשפחתי. 4. (ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: יום שבת הוא היום בו אנו זוכרים את שייכותינו המשפחתית לאבינו שבשמיים. 5. (יב) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. כיבוד אב ואם הוא הבסיס ליציבות המשפחה. 6. (יג) לֹא תִרְצַח. 7. לֹא תִנְאָף. 8. לֹא תִגְנֹב. לא תפגע במשפחות אחרות. לא תרצח בן משפחה אחרת ותביא בה מוות וחורבן. לא תערער משפחה אחרת על ידי ניאוף. לא תגנוב ותפגע כלכלית במשפחה אחרת. 9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: אם תתעמת עם בן משפחה אחרת, עשה זאת בצדק והגינות. הקשרים בין משפחות בשכנות ובקהילה ממשיכים. 10. (יד) לֹא תַחְמֹד. לחמוד משמע לכרסם במרקם העדין של הקשרים ביניכם. והשכנות וחיי הקהילה נסדקים.
כך קשר אותנו אבינו שבשמיים, נשא אותנו עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, הביא אותנו אליו, אימץ אותנו לבניו. כך נוכל לבחור בדרך של חינוך לחיי משפחה, לשמור על מרקם קהילתי ולאומי ולהיות לסְגֻלָּה, למַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.
תהילים קלב (ג) אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: (ד) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: (ה) עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:
שבוע טוב
יששכר
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת יתרו פרק י"ח-פרק כ'
תשס"ה
חייו הפרטיים של מנהיג העם.
פרט משפחה ואלוהים
רגע לפני מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, אנו מתוודעים מעט אל חייו הפרטיים של משה בשני תחומים.
המשפחה: ציפורה ושני בניהם גרשום ואליעזר היו רחוקים ממשה. עכשיו רגע לפני קבלת התורה הם מתאחדים.
קצב חיים וחלוקת הנטל: משה לומד (מיתרו) לארגן את עבודתו הצבורים בדרך של ביזור.
במילים אחרות אין רוחניות ללא החומר הבסיסי. המשפחה וקצב חיים שבו יש התחלקות בנטל.
מקורות לקשר בין המשפחה ואמונה.
מרטין בובר. "קווים המאורכים של הזיקות נפגשים זה בזה באתה הנצחי. כל אתה שנתייחד הוא אשנב אליו [=אל אלוהים]."
הרמן כהן: "המשפחה היא מקור הדת. הדת אינה מחייבת חברה הגותית, היא מכה שורשיה במשפחה, ומתוך המשפחה צומחים ניצניה."
"כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם" ישעיה סו, יג
"כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו" תהילים קג, יג.
פרנץ רוזנצוויג: "שיאם של הנישואין בתלמוד תורה לילדים".
פרנץ רוזנצוויג: "האהבה האלוהית פועלת על האדם, גואלת אותו מבדידותו ומעוררת בו בתגובה את האהבה לאלוהים. מכוח האהבה הזאת פונה האדם באהבתו אל הרע ואל העולם וגואל אותם. פריצת אהבה זו, הנובעת מן האדם אהוב האלוהים ומוציאה את הרע ואת העולם מבדידותם, מתארת את המאבק בין המוות והחיים
שמות פרק יח (א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: (ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ: (ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: (ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה: (ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל משֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים: (ו) וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ:
ספר שמות פרק יח (יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל משֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב: (יד) וַיַּרְא חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב: (טו) וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרשׁ אֱלֹהִים: (טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו: (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן משֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה: (יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ: (יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:
מעמד הר סיני מופע אור קולי מרגש ומאיים,
הרגע שבו ניתנו עשרת הדיברות לבני האדם
שמות פרק יט (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם...(י) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: (יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי: (יב) וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: (יג) לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:
(יד) וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם: (טו) וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה:
(טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: (יז) וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר: (יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד: (יט) וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:
(כ) וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא ה' לְמשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה: (כא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: (כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה':..(כד) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל ה' פֶּן יִפְרָץ בָּם:
תקציר עשרת הדיברות שמות פרק כ (א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: (ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... (ג) לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים...(ד) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל...(ה)...וְלֹא תָעָבְדֵם...(ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא...(ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: (יב) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... (יג) לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: (יד) לֹא תַחְמֹד...
(טו) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: (טז) וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת: (יז) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:
(יח) וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים: (יט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם:
פרשת יתרו פרק י"ח-פרק כ'
תשס"ד
יתרו כהן מדין חתן משה, שומע את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל. הוא לוקח את ציפורה אשת משה ואת שני בניו גרשון ואלעזר שעליהם שמר במהלך היציאה ממצריים, והולך לפגוש את משה. הוא שומע את סיפור יציאת מצריים מפי משה, ומתחזק בדעת אלוקים וגדולתו. יתרו רואה את משה שופט את העם לבדו ברוח תורת אלוקים, וקורס תחת נטל האחריות. הוא מציע לו להתחלק באחריות עם שותפים שיבחר. על השותפים להיות אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע. בני ישראל עוברים מרפידים למדבר סיני וחונים מול הר סיני. הם מכינים עצמם לקבלת התורה. חולפים יומיים של הכנות ויראה. ביום השלישי בבוקר קולות וברקים וענן כבד על הר סיני וקול שופר חזק, העם חרד עוד יותר, הר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש. קול השופר הולך וחזק מאד ובני ישראל מקבלים את עשרת הדיברות. אלוקים מבקש שלא יעשו אלוקי כסף ואלוקי זהב ולה' יעשו מזבח אדמה.
בני ישראל מקבלים את עשרת הדיברות כבסיס לתורה.
האם הדיברות יכולות להוות בסיס משותף לאזרחי ישראל?
עבודת אלילים
בני ישראל מצווים שלא לעבוד אלילים. דר' יאיר כספי בספרו "לדרוש אלוקים", מזהה עבודות אלילים גם בימינו. כל אחד מאיתנו במידה מסוימת עובד אלילים וגם מקריב לו קרבנות למשל. אליל האהבה, אליל הצעירות, אליל הנחמדות. אליל מציע לך אושר אם רק תעשה כמצוותו וסבל אם לא תלך בדרכיו. אליל האהבה מציע אושר למי שיגלה את האהבה וסבל למי שעדיין לא גילה אותה. אליל האהבה דורש ממך להקריב לפעמים את משפחתך. שתפו זה את זה ואותנו באלילים שאתם עובדים. (מאמר על עבודתו של דר' כספי מופיע בתחילת הפורום בעמ 1)
שמות פרק כ
(ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: (ג) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:
כבד את אביך ואת אמך
הציווי כבד את אביך ואת אימך יש בו גם פרס. יש בו גם אמת פסיכולוגית הגורסת שהיכולת שלנו להתפייס ולסלוח להורינו על ידי שאנו מכבדים אותם באופן מעשי וגלוי, תתרום לשלוות נפשנו ובעקיפין לאריכות ימים. האם אנו כהורים דורשים מילדנו למלא צו זה? האם אנו כילדים פועלים לאור צו זה? האם הפסיכולוגיה מציעה צו זה או צו אחר?
שמות פרק כ
יא) כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
ערכי מוסר
עיינו בערכי מוסר אלו. האם הם מקובלים עליכם כערכים משותפים לבני אדם בכלל ולאזרחי ישראל בפרט? כאשר אתם עוברים על ציווי זה או אחר, האם אתם יכולים לכנות את הפעולה חטא? כיצד אתם פועלים אחרי שחטאתם? מכחישים, מתנצלים, מפצים, לומדים מהחטא ומתפתחים? האם אתם יכולים לקבל את העונש כחלק חשוב בתהליך?
שמות פרק כ
(יב) לֹא תִּרְצָח ס לֹא תִּנְאָף ס לֹא תִּגְנֹב ס לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: ס
(יג) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ ס לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:
האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?
שבת שלום.
יששכר עשת
תקציר פרשת יתרו פרק י"ח-פרק כ'
יתרו כהן מדין חתן משה, שומע את כל אשר עשה אלוהים למשה ולישראל. הוא לוקח את ציפורה אשת משה ואת שני בניו גרשון ואלעזר שעליהם שמר במהלך היציאה ממצריים, והולך לפגוש את משה. יתרו שומע את סיפור יציאת מצריים מפי משה, ומתחזק בדעת אלוהים וגדולתו.
יתרו רואה את משה שופט את העם לבדו ברוח תורת אלוהים, וקורס תחת נטל האחריות. הוא מציע לו להתחלק באחריות עם שותפים שיבחר. על השותפים להיות אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת ושונאי בצע.
בני ישראל עוברים מרפידים למדבר סיני וחונים מול הר סיני. הם מכינים עצמם לקבלת התורה. חולפים יומיים של הכנות ויראה. ביום השלישי בבוקר קולות וברקים וענן כבד על הר סיני וקול שופר חזק, העם חרד עוד יותר, הר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש.
קול השופר הולך וחזק מאד ובני ישראל מקבלים את עשרת הדיברות. אלוהים מבקש שלא יעשו אלוהי כסף ואלוהי זהב ולה' יעשו מזבח אדמה. בני ישראל מקבלים את עשרת הדיברות כבסיס לתורה.
מפרשות השבוע של אור וחושך ביהדות ציונות ומדינת ישראל פברואר 2007
א. פה-אחד אישרו השרים את מינויו של הרמטכ"ל ה-19. גבי אשכנזי.
ב. רפורמות לעידוד התעסוקה ולצמצום הפערים בחברה שיבוצעו בהדרגה בשנים 2007-2010. א. חוק פנסיה חובה, ב. מס הכנסה שלילי, ג. הקלת נטל המס על המעמד הבינוני ד. הגדלת היקף המס המשולם על שימוש ברכב צמוד. ה. הגברת ה