פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
פרופיל מקצועי ופרטים ליצירת קשר, ברשימת חברי הקהילה בפסיכולוגיה עברית, 45ש"ח לחודש בתשלום שנתי
קלפים לרכישת מיומנויות ויסות, הרגעה וחיבור למשאבים. לאנשי מקצוע, להורים וילדים, ולשימוש עצמי.
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    
אברהם יהושע השל, ישראל הווה ונצח

על שום מה פנה לבנו במשך כל הדורות לארץ-ישראל, לארץ הקודש? משום זכרון, משום תקווה, ומשום מצוקה. משום זכרון: זורם פלג איטי ודומם, לא של שכחה כי אם פלג של זכרון, אשר ממנו עלינו לשתות תמיד בטרם נבוא אל מלכות האמונה. אמונה פירושה זכירה.

יסוד כל הווייתנו הוא הזכירה. הלוז שבחיינו הוא יכולתנו לשמור על כל אותות הזכרון, כושרנו להעלות את הזכרון לידי ביטוי... הזכרון היהודי לא נהפך לאוסף של שרידים קפואים, חיותו נשתמרה בכוח התקווה והדמיון, שהתעלו מעבר לגבולות האמונה. מה שנראה היה כבלתי ייאמן, נהפך למסקנה ברורה. לאחר חורבן ירושלים, לא נהפכה העיר לזכרון עמום. היא הוסיפה להיות כמעיין אשראה בנפש העם.

ירושלים היתה לתקוות-יסוד, למוקד כל כיסופינו. היא היתה לאתנע (למוטיב) חוזר בתפילותינו. מכאן, כשהוסח הלב - באו המלים והזכירו לנו. השירים תבעו את תקומת ציון והגבירו את הקשר והדבקות...
בעת שמחה כבעת צער, אין ירושלים נעדרת מלבנו. ולשון התנחומים המסורתיים הנאמרים לאבלים היא "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". עד עצם היום הזה, בסיומו של טקס הנישואין, שוברים כוס לזכר חורבן ירושלים...

כל נסיון לפגוע בזיקה החיונית שבין ישראל העם וישראל הארץ הוא כפגיעה בעיקרי האמונה הישראלית. החטא החמור של בני-ישראל במדבר היה חטא הסגידה לעגל הזהב, אולם חטא זה נסלח. ברם, כאשר בהשפעת המרגלים שנשלחו לתור את הארץ ושבו והוציאו דיבת הארץ רעה, סר בטחון העם בכניסה לארץ - לא נמחל חטאם. על עוון המרגלים וקבלתם דיבתם רעה מת דור המדבר. הקדוש ברוך הוא נכון היה למחול על כבודו, אך לא ניאות לסלוח חטא הדיבה על הארץ המובטחת.