פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית

שרה אברהם וישמעאל נפטרים. יצחק נותר לבדו להמשיך את שושלת עם ישראל. הוא פוגש את אשתו המיועדת , רבקה. סיפור אהבה. כתוב שכך הוא מתנחם על מות אימו. אבל גם סביר להניח על אביו ואחיו החורג שנפטרים. עכשיו הכל מוטל על כתפיו בסיוע רבקה.

בראשית כד: ערב במדבר. העולם מוכן לסיפור אהבה ענוג ומנחם, עדין ומרחם. (סב) וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: (סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: השקט שמסביב מוליך את היום הפונה אל תוך הלילה המכסה. יצחק יוצא לשוח בשדה לפנות ערב. שיירת גמלים באה מרחוק. רבקה רואה את יצחק לפני שהוא מזהה אותה (סד) וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: כשמתברר לה כי הוא הבעל המיועד שאליו באה, מיד התכסתה בצנעה בצעיפה. בוודאי היה זה צעיף יפה שבו היתה מכסה עצמה. (סה) וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס:

(סו) וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה: הערב יורד והחבורה מתיישבת לספר אודות המסע המופלא והדרך הניסית שבה נמצאה רבקה. (סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ: רבקה ויצחק פונים להתבודד. האהבה פורחת. הלילה בא, הזוגיות התחברה לה.

האם זו האהבה של היום? לא כך מרגיש יונתן גפן: "הוא הביט לתוך עיניה וראה בן שושנים. מלטף את שתי ידיה, הרכות כמו זוג יונים. ונשק לה על שפתיה...רק אחרי שלוש שנים... היום יש אהבה אחרת, אהבה קלה, אהבה בלי... לאן הלכה האהבה של אימא ואבא שלי.

ועוזי חיטמן ממשיך בדרכו: "אחרי שסיימנו את מה שהתחלנו, אחרי שקיימנו את מה שהבטחנו, אחרי שעשינו את מה שחלמנו, אחרי שניסינו והחכמנו, עכשיו התור לאהבה. אז בואי כי יש לנו עוד זמן, בואי ונמשיך מכאן מהמקום שבו עצרנו כי למה בעצם נוצרנו? אדם וחווה.

ורמי דיצני מלמד אותנו בעקבות הרמב"ם את מנהג האהבה על בוריה: "הרוצה לשמר את חוש האהבה, צריך לדעת התנועות הנפשיות היסודיות ולהיזהר בהן, כמו השמחה והתשוקה והכעס והקנאה והבדידות הקשה והעשנים והלחות שבגוף... וצריך שהאוהב יהיה בשמחה הממוצעת, כי ברוב תאווה תצא החמימות לשטח הגוף, ויותך החום הטבעי, ויתקרר לב האהבה פתאום, וימות בלא עתו בפתע. מי שבא לאהבה, צריך שיזהר בחוש האהבה. כמו אותו אדם שחפץ להיכנס ממקום חשוך למקום אור, שלא יבוא בחיפזון בפעם אחת... כי התמורה מחושך לאור בלי הממוצע, מזיק לראייה מאד. "

יש הזדמנות בזוגיות. הזוגיות רבת השנים היא המרחב בו אנו לומדים ומתפתחים לקראת כל התקשרות, שותפות, לכל שיח. הזוגיות היא דרך חיים של שותפות שבה מתנהל שיח מעמיק להבנת "סודות השיח."

מחקרים רבים מראים כי יחסים טובים עם אנשים קרובים, משפחה, חברים, שכנים וחברים לעבודה וגם חיות מחמד הם משאב חשוב לאושר. חשוב מאוד שיהיה לפחות קשר קרוב אחד או שניים בחיינו, אלו אנשים שנוכל לפנות אליהם בעת צרה. צריך להשקיע ביחסים חברתיים, באהבה זוכים עם עבודה רבה, האהבה אינה זכות שאפשר לתבוע, היא שכר על עמלנו.

וכך מתאר עבורנו ביאליק את המפגש הקסום הזה מתוך הברכה: "וּבְשִׁבְתִּי שָׁם עַל-שְׂפַת הַבְּרֵכָה, צוֹפֶה בְּחִידַת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת... הָיִיתִי מַרְגִּישׁ בַּעֲלִיל בִּנְבֹעַ חֶרֶשׁ כְּעֵין שֶׁפַע רַעֲנָן חָדָשׁ אֶל נִשְׁמָתִי, וּלְבָבִי, צְמֵא תַעֲלוּמָה רַבָּה, קְדוֹשָׁה, אָז הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא דְּמִי תוֹחֶלֶת, כְּאִלּוּ הוּא תוֹבֵעַ עוֹד וָעוֹד, וּמְצַפֶּה לְגִלּוּי שְׁכִיָנה קְרוֹבָה אוֹ לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ. וּבְעוֹד קַשּׁוּבָה אָזְנִי וּמְיַחֶלֶת, וּבְמַאֲוַיֵּי קָדְשׁוֹ לִבִּי יָחִיל, יִכְלֶה, יִגְוַע – וּבַת קוֹל אֵל מִסְתַּתֵּר תִּתְפּוֹצֵץ פִּתְאֹם מִן הַדְּמָמָה: "אַיֶּכָּה!?"... בְּשִׁפְעַת לֵיל... גַּם הַבְּרֵכָה לִי חָדָה אֶת-חִידָתָהּ הָעוֹלָמִית...

ואנחנו כבר אחד ועדיין שומרים להיות שניים ומיתרים קסומים אלפיים.

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

ברוח הזוהר, אברהם שולח את עבד אברהם להביא ליצחק בנו אישה שהיא גם חכמת התורה וגם באר מים חיים. הדרך ארוכה ויש צורך לקבל סיוע מאחרים כדי לזכות באותה אישה מופלאה. רבקה היא היא אישה המופלאה ובכדה שעל כתפיה נמצאת חכמת החיים. הבקשה להטות את הכד לשתות היא בקשתו של כל גבר לאשתו לזכות במי מעין החיים. אבל אותה אישה מופלאה, גם מכירה בערכה וגם צנועה. היא יודעת שהיא אינה רק נותנת אלא גם מקבלת מידיעותיו של התלמיד שהוא הגבר שבא ללמוד ולקבל ממנה.

כך גם ביחסים אינטימיים של בינו לבינה שיש בהם נתינה וקבלה גם אחד מאוצרות השני שיש בהם שני פנים: א. מתוך מעין החיים, התורה שבאה מעולמות עליונים ב. מסערת החושים המביאה גם לבריאה על ידי היריון והלידה. ממש חיקוי מעשה בראשית.

כך גם עם ישראל שבא לחפש לו כלה בדמות מפלגה. שבא לחפש לו את רבקה שלו. המפלגה תהיה חכמה ככל שתהיה, עליה להיות גם צנועה כדי שיוכלו להתפתח יחסים עדינים, אינטימיים של נתינה וקבלה בין העם למפלגה שבה יבחר ככלה. ביחסים בין העם למפלגה יהיו גם שני פנים. א. מתוך מצע המפלגה או במילים אחרות תורתה. ב. מסערת החושים וההתלהבות שמביאה לבריאה של עולם חדש טוב יותר.

בראשית כ"ד: אברהם מבקש מעבדו לחזור לארץ הולדת אברהם ארם נהריים לעיר נחור, כדי להביא משם אישה ליצחק בנו. "עבד אברהם" מגיע לארם נהריים. (בראשית כ"ד) (יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת: (יב) וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: (יג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: (יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי:...(מג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: (מד) וְאָמְרָה אֵלַי גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי: (מה) אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא:

מספר לנו הזוהר בפרשת חיי שרה, במדרש הנעלם. אמר רבי אבא... לעת צאת השואבות, אלו הם תלמידי חכמים השואבים מימיה של תורה. שהוא עת לצאת ולהינער מן העפר...ומהו הנה אנוכי ניצב על עין המים? אף על פי שתלמיד חכם הוא, הולך אחר התשלום שכתוב והיה העלמה היוצאת לשאוב ואמרתי אליה השקיני מעט מין מכדך, אמור לי רמז ידיעתך ממה שהישגת ואמרה אלי גם אתה שתה. אף אתה עבד, כמוני כמוך, ואל נתחלף לי על ידיעתך בידיעתו של מקום ברוך הוא. וצריך אתה להשיג שאתה נברא כמוני. וגם לגמלך אשאב. כלומר ידיעת השגתי שלא השיגו סיעתך.

קרית ארבע חברון ומערת המכפלה ניקנו בכסף מלא על פי פרקים אלו

בראשית כ"ג (ב) וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן...(ג) וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר: (ד)...תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי: (ה)...וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ: (ו)...בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ...(ח) וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: (ט) וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא...(יד) וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת אַבְרָהָם...(טו) אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר: (טז)...וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר: (יט) וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:

סתם סיפור? אמת היסטורית? ואם זה או זה, מה זה מחייב אותנו היום?

בראשית כ"ד (א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹֹ...(ג)...לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: (י) וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ...אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר:

נשואי תערובת האם מפגש התרבויות במשפחה אפשרי לאורך ימים? ואם כן מזמנים להציע קווים מנחים.

(יא) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת:

"עת צאת השואבות" הוא רגע מיוחד ביומם של הרועים. מהם הרגעים המיוחדים שלכם? לדוגמא "עת נפתחות חנויות" בבקרים של תקוות עוד יום פרנסה מוצלח., "עת מכוניות האשפה" בעוד הבוקר חשוך ואנו נתעורר לעוד יום של עיר נקייה. "עת צאת אמהות ותינוקות למגרש המשחקים."

(יב) וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם:

מה הפירוש המעשי של מקרה שהוא צירוף עניינים המביא לתוצאה מקווה או הרת אסון? מקריות? הסתברות? גורל? השגחה עליונה, שכר? עונש?

(יג) הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: (יד) וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי:

מוזמנים עבור כולנו רעיונות להערכה, כיצד בזמן קצר ניתן לדעת אם הבחירה של האחר או האחרת משמעותית?

בראשית כ"ד (טו)...וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת...וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ: (טז) וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל: (יז) וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: (יח) וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: (יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת: (כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו:

(כא) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא:

החרישו לדעת, הקשיבו, צפו, המתינו לידיעה שתגיע. מהלך הדברים יגלה סודותיו בפניכם. רק אל תפריעו, החרישו לדעת.

(כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין: (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר: (כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן:

לפי הצורך בקשו בקשות. נסחו אותם בצורה שתאפשר לאחר לסרב יחסית בנוחיות.

סיום תהליך באמצעות תפילת תודה. לדוגמא תפילת "בדרך נחני"

(כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה': (כז) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה'...:

נסחו לעצמכם תפילות כתודות על סיומים מוצלחים בעניינים שונים. שתפו במידת האפשר אחרים בתפילות שלכם.

בראשית כ"ד (כח) וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: (כט) וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן:

בראשית כ"ד (לא) וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים: (לב) וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: (לג) וַיֻּישָׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר:

בראשית כ"ד (מט) וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל:

שתפו אחרים ברגעים שסירבו לכם. חישבו על אפשרויות נוספות. אפשרו למי שאתם מבקשים ממנו בקשה לסרב באמצעות ביטוי זה. "אם תסרב אמצא פתרון אחר."

(נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: (נא) הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה': (נב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַה': (נג) וַיּוֹצְֵא הָעֶבֶּד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ:

האם יש רגעים בהם חוויתם התערבות אלוהית? ספרו זה לזה. שימו לב לתגובות המאזינים, להרגשתכם. האם זה נכון לשתף אחרים ברגעים אינטימיים אלו?

(נד) וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי: (נה) וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ: (נו) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תְּאַחֲרוּ אֹתִי וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי שַׁלְּחוּנִי וְאֵלְכָה לַאדֹנִי: (נז) וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: (נח) וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ:

מה דעתכם על הרעיון הפרשנית שרבקה הייתה בת שלוש כשארועים אלו התרחשו?

בראשית כ"ד (ס) וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו:

(סב) וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: (סג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: (סד) וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: (סה) וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס: (סו) וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה: (סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:

צניעות, מיניות, רכות, נשיות, פיתוי, כיסוי וגילוי. כלים חדשים ישנים למעוניינות ולזקוקות. ספרנה לאחרות איך עובדים הכלים הללו?

בראשית כ"ה (א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה...(ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: (ו) וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם:

כהורים וכאחים חישבו על הנזקים של קינאת אחים. מה יכולים הורים לעשות על מנת למזער את התופעה?

בראשית כ"ה (ז) וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים: (ח) וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: (ט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא: (י) הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ: (יא) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי:

רגעי שמחה ואבל במשפחה הזדמנות לאיחוד משותף. כיצד לנצל הזדמנות זו?

בראשית כ"ה (טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם: (יז) וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: (יח) וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל:

פרשת חיי שרה, בראשית כ"ג כ"ה י"ח.

שרה נפטרה. אברהם קונה את מערת המכפלה מידי עפרון החיטי, כדי לקבור את שרה. אברהם מבקש מעבדו לחזור לארץ הולדת אברהם ארם נהריים לעיר נחור, כדי להביא משם אישה ליצחק בנו. "עבד אברהם" הגיע לארם נהריים ופגש את רבקה, נערה טובת מראה מאד, בת ללבן בן בתואל. רבקה חוזרת עם עבד אברהם, פוגשת את יצחק, הוא מתאהב בה והם מתחתנים. כך מתאושש יצחק מצערו על מות אמו. אברהם לקח עוד אישה פילגש בשם קטורה ונולדו עוד ילדים. לקראת מותו מחלק אברהם את רוב רכושו ליצחק, ולבני פילגשיו נתן רק מתנות כסף. אברהם נפטר בשיבה טובה וניקבר גם במערת המכפלה. גם ישמעאל ניפטר.

כיצד עוזרים לחבר המבקש טובה?

רבקה עוזרת ל"עבד אברהם" המבקש לשתות מים.

היא גם נותנת מה שלא ביקש: מים לגמלים.

היא הבינה גם מה שלא ביקש בגלוי.

האם לעזור גם במה שלא ביקשו ממך בגלוי?

"וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה..."

ספר בראשית פרק כ"ד י"ד

מתי הורים שואלים לדעת ילדיהם?

כמו ששאלו את רבקה אם תסכים לחתונה,

באיזה עניינים חשובים לילד

צריך שהורים ישאלו את הילדים?

באיזה החלטות לא.

"...וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ:"

בראשית פרק כ"ד נ"ז

מהו כוחה של אהבה?

אהבת יצחק את רבקה, ריפאה את צערו על מות אימו.

מתי נירפאנו אנו מכוח אהבה שאהבנו?

"...וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:"

בראשית פרק כ"ד ס"ז.