פרשת וירא בראשית פרקים י"ח-כ"ח
תקציר פרשת וירא
אברהם יושב ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים לפניו. הוא מציע לארח אותם והם נענים לבקשתו. משסיימו לאכול, הם מודיעים לו ששרה תלד בן. שרה צוחקת בליבה, כי הרי היא ואברהם כבר זקנים מכדי ללדת ילדים.
שלושת האורחים יורדים לסדום לבדוק אם אכן רבה חטאתם ואם כן, אלוהים ישמידם. אברהם מתעמת עם אלוהים ובוחן את גבול כוחו של הצדיק. "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" תשובתו של אלוהים היא, שאם ימצאו עשרה צדיקים בסדום ועמורה, הוא לא ישחית את הערים.
שנים מתוך שלושת אורחי אברהם, באים לסדום. אנשי סדום מבקשים לפגוע בהם. לוט מכניסם כאורחים ומגן עליהם. הוא מוכן אפילו לתת את בנותיו לאנשי סדום ובלבד של יפגעו אורחיו.
אלוהים מחליט להשמיד את סדום ועמורה. גופרית ואש יורדים על הערים, וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵלה וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל ישְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה הכל הושמד. תוך כדי מנוסתם וַתַּבֵּט אִשְׁתּ לוט לאחור וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח.
בנות לוט מחליטות לקבל זרע מאביהם כדי שתהיה המשכיות למשפחתן. הן השקו אותו יין ולכן לא ידע, כי כך נעשה. וַתַּהֲרֶינה שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן...מוֹאָב, וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן.
אברהם מפחד כי אנשי אבימלך יהרגו אותו בעבור אשתו והוא מציגה כאחותו. אַבְרָהָם חושש שיתכן ואֵין ערכי מוסר ויִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אבימלך חולם חלום ובו מתברר לו ששרה היא אשת אברהם. אלוהים מצווה אותו, הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ...וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ אברהם וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
והֹ' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק:
שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר ובנה, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם. אלוהים מעודדו להיענות לדרישת שרה. הגר וישמעאל לא יינזקו. לְגוֹי ישים אלוהים את ישמעאל כִּי מזרע אברהם הוא. אברהם שולח אותם וַיתעו בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. מלאך אלוהים קורא אליה לא לירוא כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר...כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ.
בעקבות סיכסוך בארות, פונה אבימלך לאברהם ואומר לו כי הוא מרגיש שאלוהים עם אברהם בְּכֹל אֲשֶׁר יעשה ומבקש לכרות ברית שלום עם אברהם החזק. אברהם אינו מנצל את כוחו לרעה ומסכים לברית השלום. אבימלך מבקש את הברית לְנִיניו וּלנכדיו כַּחֶסֶד. הם מיישבים את הסכסוך ביניהם אחרי בירור אשמה ולקיחת אחריות. ברית שלום נכרתה בבאר שבע. עוד נטע אברהם אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם: וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. הברית מחזיקה מעמד שנים רבות
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם...קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, הוא מצווה את אברהם, לֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. יצחק מברר מה פשר המסע הזה ומצביע על האש, ועל העצים ושואל אַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה? אַבְרָהָם עונה, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּי הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
שבת שלום
יששכר
לשנות את רוע הגזירה "היה לא תהיה"
אין שום יאוש בעולם כלל , עם קצת יאוש אפשר לסבול
האדם פונה לאלוהים כמו משה דברים פרק לב (א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: או כפי שמבקש משורר תהילים בפרק כז (ז) שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי: או כפי שאומר דוד בספר שמואל ב פרק כג (ב) רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי: (ג) אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים: לפי רש"י לא רק שאלוהים מושל באדם אלא שגם הצדיק מושל באלוהים "ורבותינו (מועד קטן טז ב) פירשוהו בלשון אחר: אמר דוד: אלהי ישראל לי דבר, אלי דבר צור ישראל, מושל באדם אני, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה. ולכן בתפילת ראש השנה ניתן לומר "וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה. מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה." מכאן שיתכן וצדיק גוזר והקב"ה מקיים.
הפטרת פרשת וירא מובאת מספר מלכים. אנו לומדים ממנה על ניפלאות שעושה אלישע אחרי שאלוהים גוזר מוות ורעב.
רבי נחמן מברסלב בספר עצות ישרות ערך עצה ד' מלמד אותנו על היאוש. "לפעמים נופל האדם לספקות ועצות חלוקות כל כך, כדי שאי אפשר לו בשום אפן לידע האמת איך להתנהג, וכל מה שחותר למצא עצה שלמה, מבלבלין עצתו בכל פעם...וכשהאדם רואה בעצמו, שהוא מונח בחשך זה זמן רב ואינו יודע שום עצה איך לצאת ממה שצריך לצאת... שיצעק על זה בעצמו להשם יתברך על אשר נפל כל כך, עד שאינו יודע העצה שלמה איך לצאת מחשך לאור, כי בודאי אין שום יאוש בעולם כלל, ובודאי גם במקומו נמצאין עצות איך לצאת מחשך לאור, מרע לטוב, רק שבעוונותיו נעלמו ממנו העצות... ויצעק על זה בעצמו להשם יתברך, שיורהו העצה והדרך איך להתנהג באמת... מכל שכן הנלכדים במאסר התאוות ובהרהורים רחמנא לצלן, שצריכין לידע ולהאמין, שבודאי בכל מקום שהם יש שם עצה ותחבולה איך לצאת ולשוב משם... על כן תקנתם - שידעו האמת, שאין יודעים שום עצה, ויתפללו על זה הרבה להשם יתברך, ואז יכולין לזכות שתהיה הירידה תכלית העליה...
מאיר אגסי מציע הצעה שגם אנו הפסיכולוגים מציעים. יאוש אחד פגש יאוש, שאל אותו איך הוא מרגיש, ענה יאוש בקול כבוש, אני אדיש. אשתי בגדה בי עם אחר, חציתי כביש בא שוטר, סטרתי לו אז הוא אמר, לאישתך גוף נהדר. דודי גנב את כל כספי, הכניס אגרוף לי באפי, אמרתי לו שיזהר, אך הוא צחק כי הוא שוטר. אמנם דודי גנב את אשתי, ואת כספי הכי פרטי, אבל בעצם זה הכל, עם קצת יאוש אפשר לסבול.
וכך מציע רבי נחמן מברבסלב להתפלל בלקוטי תפילות חלק שני - סדר תיקון הכללי. "רבונו של עולם! אתה לבד ידעת רבוי ועצם הפגמים הגדולים, העצומים והנוראים, שנעשים על ידי זה בכל העולמות, ועתה איך אוכל לתקן זאת ובמה יזכה נער כמוני לתקן את אשר שחתתי, אך אף על פי כן ידעתי, ואני מאמין באמונה שלמה, כי אין שום יאוש בעולם כלל. ועדין יש לי תקוה, ועדין לא אבדה תוחלתי מה', כי חסדי ה' כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו. על כן באתי לפניך, ה' אלהי... שתרחם עלי ותעשה את אשר בחוקיך אלך ואת משפטיך אשמר, ותכף את יצרי להשתעבד לך, ותגער בהיצר הרע ותגרשו ממני מעתה ועד עולם, ותשמרני ותצילני ותפלטני מעתה מכל מיני הרהורים רעים וממחשבות רעות ומפגם הראות ומפגם הדבור, ותצילנו מעתה מכל מיני פגם הברית שבעולם במחשבה, דבור ומעשה, ותהיה עמי תמיד ותשמרני ותצילני ממקרה, בין ביום ובין בלילה, מעתה ועד עולם:"
שבוע טוב
יששכר
פרשת השבוע תשס"ה למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת וירא בראשית פרקים י"ח-כ"ח
אברהם יושב ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים לפניו. הוא מציע לארח אותם והם נענים לבקשתו. משסיימו לאכול, הם מודיעים לו ששרה תלד בן. שרה צוחקת בליבה, כי הרי היא ואברהם כבר זקנים מכדי ללדת ילדים.
שלושת האורחים יורדים לסדום לבדוק אם אכן רבה חטאתם ואם כן, אלוהים ישמידם. אברהם מתעמת עם אלוהים ובוחן את גבול כוחו של הצדיק. "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" תשובתו של אלוהים היא, שאם ימצאו עשרה צדיקים בסדום ועמורה, הוא לא ישחית את הערים.
שנים מתוך שלושת אורחי אברהם, באים לסדום. אנשי סדום מבקשים לפגוע בהם. לוט מכניסם כאורחים ומגן עליהם. הוא מוכן אפילו לתת את בנותיו לאנשי סדום ובלבד של יפגעו אורחיו.
אלוהים מחליט להשמיד את סדום ועמורה. האנשים מזרזים את לוט ובני משפחתו לצאת מן העיר. אלוהים המטיר גופרית ואש על הערים, וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵלה וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל ישְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה הכל הושמד. תוך כדי מנוסתם וַתַּבֵּט אִשְׁתּ לוט לאחור וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח.
הגישה הטיפולית כאן היא לא לחפור בעבר אלא להביט קדימה. המביט אחורה נתקע עם פניו לאחור. באיזה מקרים יש מקום לגישה טיפולית כזו?
בנות לוט מחליטות לקבל זרע מאביהם כדי שתהיה המשכיות למשפחתן. הן השקו אותו יין ולכן לא ידע, כי כך נעשה. וַתַּהֲרֶינה שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן...מוֹאָב, וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן.
שאלה איומה. המשכיות הזרע מול גילוי עריות במשפחה? האם תיתכן שאלה כזו?
אברהם מפחד כי אנשי אבימלך יהרגו אותו בעבור אשתו והוא מציגה כאחותו. אַבְרָהָם חושש שיתכן ואֵין ערכי מוסר ויִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אבימלך חולם חלום ובו מתברר לו ששרה היא אשת אברהם. אלוהים מצווה אותו, הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ...וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ אברהם וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
שאלה אישית לשיחה אינטימית. האם יש לך יראת אלוהים? האם יראת אלוהים קשורה לערכי המוסר שלך? ואם אין בך יראת אלוהים, מפני מי אתה ירא בהקשר לערכי מוסר?
והֹ' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק:
שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר ובנה, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם. אלוהים מעודדו להיענות לדרישת שרה. הגר וישמעאל לא יינזקו. לְגוֹי ישים אלוהים את ישמעאל כִּי מזרע אברהם הוא. אברהם שולח אותם וַיתעו בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. מלאך אלוהים קורא אליה לא לירוא כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר...כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ.
דיון מרתק על דרך לעשות שלום
בעקבות סיכסוך בארות, פונה אבימלך לאברהם ואומר לו כי הוא מרגיש שאלוהים עם אברהם בְּכֹל אֲשֶׁר יעשה. הוא מבקש לכרות ברית שלום עם אברהם החזק. אברהם אינו מנצל את כוחו לרעה ומסכים לברית השלום. אבימלך מבקש את הברית לְנִיניו וּלנכדיו כַּחֶסֶד. הם מיישבים את הסכסוך ביניהם אחרי בירור אשמה ולקיחת אחריות. ברית שלום נכרתה בבאר שבע. באר שבע על שום מה? שבע, מלשון שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. וכן עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם. עוד נטע אברהם אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם: וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. הברית מחזיקה מעמד שנים רבות
עקידת יצחק לכל מי שחיפש את אחד הקטעים המפורסמים ביותר בתורה.
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם...קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, הוא מצווה את אברהם, לֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. יצחק מברר מה פשר המסע הזה ומצביע על האש, ועל העצים ושואל אַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה? אַבְרָהָם עונה, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּי הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
שבת שלום
יששכר
פרשת השבוע תשס"ד למבוגרים וילדים לשיחה במשפחה ובין חברים.
מה תבחר/י לעשות במצבים הללו?
פרשת וירא
מה קורה שמסתכלים אחורה?
כמו אשת לוט שהביטה אחורה, אם מטפסים על סולם גבוה, לא מסתכלים למטה, כי אפשר ליפול. ואם לא מסתכלים למטה, לא רואים יפה מגבוה. אז הכדאי להסתכל אחורה? "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח:" בראשית י"ט כ"ו
עשה זאת בעצמך?
אם יש פצע, ברוגז, או סתם אסור. כמו אברהם אפשר להתפלל לאלוקים שירפא את המצב. איך מתפללים? אלוקים, תעשה במקומי, או תן חכמה, וכוח שאיש אחר או אני נטפל? "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ..." בראשית כ' י"ז
מה טוב בכינויי גנאי?
כמו שבאר שבע זה בגלל שנשבעו, כך קראתי לו שרוכי, כי הוא כזה ארוכי. אז להעליב? "עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם:"
בראשית פרק כ"א ל"א
מתי ללכת לחוד ומתי ביחד?
כמו שאברהם ויצחק הלכו שניהם יחדיו, הולכים שניים הולכים ביחד. נעים, בטוח. רק צריך להסתדר. אולי יותר טוב ללכת אחד, ללכת לבד?
"...וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:" בראשית פרק כ"ב ו'
אלוהים מנסה את הגר.
רגע לפני שאלוהים מנסה את אברהם עם יצחק בנו מנסה אלוהים את הגר.
הניסיון של הגר, הוא ניסיון של "רגעי חוסר אונים". רגעים שבהם כבר עשינו הכל, כולל תפילות ואנו מיואשים. אנו ממתינים למותנו, לסוף, לכישלון. אפילו כבר איננו מאמינים בנס. אלו רגעים בהם אלוהים מנהיג את העולם על פי דרכו ואנו רק צופים בו ואיננו יכולים להתערב. זהו רגע לצפות ממש בתוכניותיו של הקדוש ברוך הוא עבורנו. זה יכול להיות על מיטת חוליו של הורה גוסס, או כשאיבדנו את הבלמים והמכונית מתדרדרת, או כשממולנו דוהרת מכונית במהירות, או כשאיננו יודעים את התשובות בבחינה וברור כבר שניכשל. ואם החיים ממשיכים. האם נהיה פוסט טראומטיים? נידונים לסיוטי חרדת הסוף? או כפי שמציע פרק זה. זכינו לראות את כוונותיו של אלוהים עבורנו.
בראשית פרק כא (ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: (י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק: (יא) וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: (יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע: (יג) וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא:
גם כאן כמו בסיפור העקידה "וישכם אברהם בבוקר" (יד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: הגר המגורשת יוצאת למדבר והולכת לאיבוד. (טו) וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֶמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: (טז) וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: הילד ישמעאל בסכנת חיים. הגר אינה מאמינה באלוהים ואינה מתפללת אליו.
אבל אלוהים הוא אל רחום וחנון. (יז) וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: (יח) קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: הוא מבקש ממנה להאמין שבנה יחיה.
הגר מתקשה להאמין ואלוהים מסייע לה ולו עוד. (יט) וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: גם בהמשך לא ברור אם היא אם תומכת: (כ) וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת:
והנה הרגע שבו חוזרת הגר להאמין בסיכוי של בנה לחיים. זה הרגע שהיא מחתנת אותו. (כא) וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
שבת שלום
יששכר
|