פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
קלפים לרכישת מיומנויות ויסות, הרגעה וחיבור למשאבים. לאנשי מקצוע, להורים וילדים, ולשימוש עצמי.
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    

פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת בראשית פרק א- פרק ו פסוק ח'

*תקציר הפרשה

   אלוהים בורא את העולם בשישה ימים. ביום השישי הוא בורא את אדם וחווה ובשבת הוא נח מכל מלאכתו אשר עשה.

   אדם וחווה חיים בגן עדן. הם מצווים לא לאכול מעץ הדעת ומעץ החיים. הנחש מפתה את חווה לאכול מעץ הדעת. אחרי שחווה אוכלת מעץ הדעת היא מפתה את אדם לאכול מפרי העץ. לפתע שניהם יודעים דברים שלא ידעו קודם. אלוהים מקללם ומגרשם מגן עדן שננעל לעולמים בפניהם.

   לאדם וחווה שני בנים, קין והבל.  קין עובד אדמה והבל רועה צאן. שניהם מקריבים קרבנות לאלוהים. אלוהים לא מקבל את מנחת קין ואת מנחת הבל מקבל. קין המתוסכל והורג את הבל אחיו.

   לאדם וחווה נולד עוד בן ושמו שת. קין ושת הם ממשיכי האנושות. נולדים עוד ועוד בנים ובנות ובני בנים ובנות.

   בני האלים מתחתנים עם בנות האדם, אך רעת האדם הייתה רבה ואלוהים ושב על אפשרות למחות את כל בני האדם מעל פני האדמה. מכל בני האדם איש אחד ושמו נוח מצא חן בעיני אלוהים.

 

לברוא מחדש עולם.

להתחיל מהתחלה אבל עם נסיון וידע והבנות מהעולם הקודם.

   בראשית א'  (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: (ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: האם אלוהים ברא את העולם בפעם הראשונה, או שניתן להבין מן הפסוקים שכבר נבראו עולמות קודמים?

   ר' אבהו בבראשית רבה פ"ג, טוען כי לעולם כבר קדם סדר זמנים. בראשית א' (ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: אמר רבי יהודה בר' סימון: יהי ערב אין כתיב כאן אלא 'ויהי ערב', כי מאחר שלא היה עדיין שמש בעולם - ערב ובוקר מניין? אמר ר' אבהו: מכאן שהיה סדר זמנים קודם לזה, מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו ואמר אלה טובים לי ואלה לא טובים לי".

   המלבי"ם מרחיב את הדברים ואומר "וטעם ר' אבהו מפני שכל ימי הבריאה לא היה שום הויה רק על ידי חורבן הויה ראשונה שעל ידי חורבן צורה ראשונה נבנה הצורה השנייה שזה המליץ במה שנאמר שהיה בונה עולמות ומחריבן, כאילו הראשון לא הניא לי, כי בכל בנין חדש עלתה הבריאה למדרגה יותר גדולה".

   מה היו העולמות הקודמים? האם נדע? הרמב"ן, מביע דעתו ואומר "מפני שמעשה בראשית סוד עמוק, אינו מובן מן המקראות ולא ידוע על בוריו ויודעין חייבין להסתיר אותו". דברים דומים אומר הרב קוק בספרו אגרות הראי"ה חלק א' אגרת ק"ה ואגרת קל"ד. "שאין זה כלל עיקר של התורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו העיקר הוא התוך, הסברה הפנימית שבעניינים...".

   במדרש רבה בראשית פרשה א פסקה ד עולות מחשבות לגבי מה ניברא לפני העולם? כלומר לא עולמות אחרים נבראו ונחרבו אלא, מרכיבים מסוימים נבראו לפני שנברא העולם. "בראשית ברא אלהים, ששה דברים קדמו לבריאת העולם. יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה והכסא הכבוד נבראו... האבות, וישראל, ובית המקדש, ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות... רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה... העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה...ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם. בזכות חלה, ובזכות מעשרות, ובזכות בכורים..."

   וכנחרב עולם אחד שלנו. על חורבותיו ניבנה עולם חדש. אבל ניקח משהו מן הישן. כך המתגרשים, המפוטרים, המהגרים מארץ לארץ, חברות. לפעמים אנו מחרבים העולם במו ידינו, לפעמים אסון ניחת עלינו. נתפלל, נחשוב ונעשה כפי שמציע המלבי"ם: שבכל בנין חדש תעלה הבריאה למדרגה יותר גדולה.

שבוע טוב לממשיכים ולמתחילים מהתחלה.

יששכר

בריאת עולמות במילים.

אילו היינו אלוהים הינו בוראים עולמות במילים, אבל אנו לא אלוהים, לכן ניסיון לברוא עולם במלים הוא חיקוי מעשי האל באמצעות פרשנות, נרטיב. לדוגמא "אורי בן ה6 מספר שילד הכה אותו והוא ברח הביתה. "אתה יודע לשמור על עצמך ." אומר אבא אחד , ויהי איש זהיר. "אתה פחדן" אומר אבא אחר, ויהי איש פחדן או אלים. וניתנה לנו הרשות והחובה לפרש את דברי התורה, ואת חיינו לאורה, מכאן והאלה. נסו ותיהנו.

בראשית א' (ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:

גבר ואישה שווים ונבראו בצלם אלוהים.

לסיפור בריאת אדם זה, יש גרסא נוספת בהמשך. כאן גבר ואישה שווים. ולא רק זה, אלא שהם בצלם אלוהים.

בראשית א' (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:  (לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

השבת כיום בו אנו מוותרים על שליטה.

אלוהים מקדש יום בשבוע, ללא פעולה על העולם, יום ללא שליטה. נסו ותיהנו.

פרק ב' (ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

החיים החומריים שלנו, שונים מחיים בעולמות העליונים.

בעולם הגשמי  אנו נידונים לנסות לחבר בין הנפש לבין החיה, בין הטוב לרע, בין דרך הישר לחטא. זאת היא בדיקה מתמדת לאורך כל חיינו.

בראשית פרק ב (ז) וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: (ח) וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: (ט) וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: (טז) וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: (יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת:

האדם, הזוגיות, החיה והשפה, רוח ובשר.  

חומר ורוח פרט, זוגיות והשפה ביניהם והתמימות וגילוי הלב הם המרכיבים הבסיסיים של קיום אנושי עלי אדמות. מכל כיוון, אלו הם מרכיבי חיינו הבסיסיים. בדקו בחייכם, כמה מקום ניתן לחיי רוח ללימוד,  לחומר ולהנאות, לחברות ולשיחה עם החבר, לאמון באחר. כל מרכיב חשוב. ברכת אלוהים שרויה בכול.

בראשית ב' (יח) וַיֹּאמֶר ה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: (יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:  (כא) וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: (כב) וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: (כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: (כה) וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ:

ידיעת הטוב והרע, המצווה והחטא.

העזנו לאכול מעץ הדעת טוב ורע ועדיין איננו כאלוהים אך מעט יודעים על מה טוב ומה רע. קול הנחש מציע לנו להמרות את פי ה'. המרד גם מקדם אותנו וגם פוגע בנו. 

בראית ג' (א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: (ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: (ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת:

יראת אלוהים ואיכה האדם?

יראת אלוהים בעקבות אכילה מעץ הדעת טוב ורע רק גדלה. אלוהים ממשיך לשאול כל אחד ואחד מאיתנו איכה?

ברראשית ג' (ח) וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן: (ט) וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: (י) וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא:

גורלם של הנחש, האישה הגבר.

את קול הנחש אנו שונאים, הנקבה יולדת בעצב ותלויה בזכר, הזכר עובד בזיעת אפו, וכולנו סופנו מוות.

בראשית פרק ג  (יד) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה...(טו) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ...

(טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ: (יז) וּלְאָדָם אָמַר... אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: (יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:

   גירוש מגן עדן והסיכוי לשוב אליו.

מצוידים בכל  מנגנוני ההישרדות וסיכוי לחיים משמעותיים ומהנים בחסדו של אלוהים, מגורשים אדם וחווה מגן עדן. עכשיו נאלץ למצוא דרך להתגבר על להט החרב המתהפכת, שהיא כל הסתירות שבחיינו ולשוב בחזון אחרית הימים בעזרת השם בחזון אחרית הימים לגן העדן שלנו.

(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי: (כא) וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: בראשית פרק ג (כב) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: (כג) וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: (כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים:

לפתח חטאת רובץ.

בדיוק כפי שהובטח, עץ הדעת טוב וגם רע. קין שזה עתה נולד עם אחיו הבל, נכנע לרע. קין שכבר מודע לאשמתו, לא נענש בעונש מוות,  אלא באשמה שנותרה עמנו כמתנת הסיכוי לשלוט ברע. נסו להקשיב לקול האשמה. ספרו לאן היא הובילה אתכם.

בראשית ד'  (ד)...וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: (ה) וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: (ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ:

(ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ:

(יג) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא:  (טו) וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ:

הזדמנויות להתפתחות אישית

בנים שונים שנולדים מתחילים עבורנו דרכים חדשות, אפשרויות מגוונות להתפתחות אישית בדרך לשוב לגן עדן.

בראשית פרק ד (יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ: (כ) וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה:

(כא) וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב: (כב) וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה:

הולדת הדת.

מוקדם מאד בהתפתחות האנושית הוחל לקרוא בשם ה', הוא האלוהים המובחן.

(כה) וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן: (כו) וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה':

שוב ושוב השוויון בין הזכר לנקבה.

זכר ונקבה שניהם אדם בצלם אלוהים וזה מחייב!!!

בראשית ה (א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ: (ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם:

המצב האנושי הולך ורע

בני האדם נכנעים לרע. ונולד נוח איש התקווה החדשה לניצחון הטוב.

בראשית ה' (כח) וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: (כט) וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ ה':

בני אלוהים ובני אדם

מי שלא יהיו בני האלוהים: אמיתיים, או אלו החושבים עצמם, או צדיקים גדולים.

גם בנישואים איכותיים, הדור הבא תלוי בברכתו של ה' , עדיין אנו בני חלוף, רק מאה עשרים שנה.

בראשית ו' (ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: (ג) וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

מחשבות רעות כל היום

החשיבה השלילית מסוכנת ועלולה להביא כליון לבסוף. נשים לב לכך בחיינו.

(ה) וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם: (ו) וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: (ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:

 

שבת שלום יששכר עשת

 
האלימות מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה הישראלית.
  אמר רבין: "האלימות מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, ולבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל". במלים אלה חתם ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, את נאומו, דקות ספורות לפני שנרצח בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, בידי בן בליעל. הרמב"ם: "שאף על פי שיש עוונות חמורין משפיכות דמים, אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים".
   בראשית ד' (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה': (ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: (ה) וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: (ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ:
   (ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ: (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי: (י) וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה:  (יא) וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ: (יב) כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ:
   (יג) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא: (יד) הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי: (טו) וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ:
   בראשית ח (כא)...כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו..."
   בראשית ט  (ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם:
   הרמב"ם הלכות סנהדרין, יב, ז: "נברא אדם יחידי בעולם, ללמד: שכל המאבד נפש אחת מן העולם - מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת בעולם - מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא.
   בבלי מסכת סנהדרין דף עד/א כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים..."
   שמות כ (יג) לֹא תִרְצַח...
 
   אומר קיין: וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי: כך גם אנו נעים ונדים בעניין האלימות, תמיד מוצאים מישהו אחר שיש לגיטימציה להיות אלים כלפיו.
   אומר ביאליק באופן דומה, בשירו על הנדנדה: "נד נד נד נד, רד עלה עלה ורד. מה למעלה מה למטה? רק אני אני ואתה. נד נד נד נד, רד עלה עלה ורד. שנינו שקולים במאזניים, בין הארץ לשמיים."
   אנו עולים ויורדים, נעים ונדים, לא תמיד ברור מה זה למעלה ומה זה למטה. אבל זה תמיד אני ואתה אחד מול השני. ברגע המאיים, אנחנו שקולים, שווים בהיותנו בני אדם. הנה הרגע בו שוקלים אותנו במאזניים, בין להיות על הארץ בשפל או בשמיים בהתעלות. האם ברגע שאנו עומדים מולו נצליח להתעלות?
 
שבת שלום
יששכר