פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


חזרה לפורום

פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

תגיות נושא: מחלות נפש | מידע למטופל | דת ואמונה | היסטוריה | פסיכולוגיה יהודית | טיפול משפחתי | תרבות ואמנות | מיתוסים ואגדות
חיפוש   

תצוגה 
ההדרכה מתקיימת בזום פעם בשבועיים. בימי שלישי 20:00-21:30
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת
מנהלי הפורום מנהלי הפורום
כעת בפורום כעת בפורום   [כל ההודעות...]
ליששכר - איש הרוח
קבצים קבצים
דפיות פורום דפיות פורום  [+] הוסף דפית
 אתרי פסיכויהדות
 בטיחות בדרכים
 חגים וערכים
 חינוך ברוח יהודית על פי דר' יאיר כספי ויששכר עשת
 טיפול פסיכולוגי יהודי
 מטפלים ברוח יהודית
 ניצנים אחרי קטיף, סיוע למפונים
 ספרי פסיכו. יהדות
 פרשת השבוע
 ראש חודש
 שאלוני ד"ר יאיר כספי, אונ. תל אביב, המרכז למורשת היהדות, התכנית לפסיכולוגיה ביהדות.
 שבת
 שמירת הלשון
 תוכנית המדרגות. מאת דר יאיר כספי
 

 

     בין שמים לארץ   

 

 

סקר בYNET מ2006

לשאלה "האם אתה מאמין שאלוהים בהגדרתו הדתית קיים?" השיבו 71% בחיוב ו-29% בשלילה. 100% מהדתיים, יחד עם 91% מהמסורתיים ו-47% מהחילונים מאמינים בקיומו של האל. מה שאומר שכמחצית ממי שמגדירים עצמם "חילונים" מאמינים בקיום אלוהים.

 פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית 1

      

 

משנה מסכת אבות פרק א

(יב)...הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:

(יד) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי:

(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:

 

 

 

    
חגי ומועדי ישראל כתורמים לעיצוב זהות אישית
יהודית, ציונית, כלל אנושית.

   שירים ישראליים לא מעטים המושרים בפי כל, מבטאים געגועים, לאותה ארץ של יהדות, ישראליות, אלוהים, ותורה חיים מוסרית. בשירים באים לידי ביטוי רגעים של כאב, צער, חורבן, גלות וגם תקווה וגאולה. השירים מבטאים געגוע לגיבוש זהות יהודית, ציונית וכלל אנושית המתפוררת אצל רבים מן הישראלים.

   הזהות של הישראלי מורכבת מארבע יסודות, מציע לנו יחזקאל דרור בספרו "חידוש הציונות." אדם, יהודי, ציוני וישראלי. כל אחד מתלבט בסדר וחשיבות המרכיבים ובשילוב ביניהם או בניסיון לבטל אחד או יותר מהם.

   דוגמאות לביטויים אלו נמצא לרוב. "אומרים ישנה ארץ... איה אותה ארץ...?" שואל טשרניחובסקי. "אסוף את המעשים, את המילים והאותות, כמו יבול ברכה כבר משאת." שר איתמר פרת. "שיר שהוא עתיק מיין ומתוק מדבש שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש." מבקשת נעמי שמר.

   דוגמאות לביטויים הללו נמצא גם בדרך שכל אחד מאיתנו מעצב את התייחסותו ופעילותו במועדי וחגי ישראל.

   חג ומועד הם ניסיון של אומה לגבש אמירה, מסר, עדות, טכס וסמל לרגע משמעותי בעברה. רגע שהופך למיתוס שיש לזכרו על מנת להתחזק, ללמוד ממנו, לא לשכוח אותו, ולתרום בכך להמשכיות העם. 

   חג ומועד הם גם ניסיון הפרט והמשפחה לגבש את גישה לרגעים חשובים בעברם כגון נישואין, יום הולדת, יום פתירה ועוד. הפרט והמשפחה גם מעצבים גישה ופירוש לצורה שבה הם חוגגים ומציינים את מועדי חג ומועד של האומה שבה הם חיים. מהתעלמות מוחלטת ועד דקדוק בפרטים.

   הבה ונבחן את לוח חגי ישראל. נעמיק לברר מה יש בכל חג וחג עבור זהות אישית יהודית, ציונית, ישראלית וכלל אנושית. הבה ונציין את המועדים והחגים השונים באופן אחיד, ובו זמנית גם כל אחד על פי צו מצפונו. הבה ונשלב יחדיו את המסורת, ההיסטוריה הממשיכה להיכתב ואת ההסטוריה הפרטית שלנו ושל משפחתנו.

   נחוג את החגים בליבנו, התנהגותנו, במשפחה, ובקהילה.

 

נעלה את נקודות הציון והעיון בחגים השונים.

א. הדגשת נושאים שונים תוך כדי חגיגת מרכיבים שונים מתוך החג.

ב. השקעה במוזיקה וקישוט מותאם לחג.

ג. הוספת מרכיבים נוספים במהלך השנים.

ד. העמקה במשמעות המרכיבים השונים של החג.

ה. ערך מרכיבי החג ליום יום אישי, משפחתי, קהילתי, לאומי ועולמי.