ראש חודש אייר

לעם ישראל, לכל משפחה ולכל אדם.

רגעים שאחרי החורבן, כשאנו בגלות.

נבואות ותפילות נחמה ומעשים נכונים,

יביאו כל אחד מאיתנו,

אם ירצה השם,

חזרה לציון הפרטית של כל אחד

ולגאולה שלמה.

יששכר

סדר ספירת העומר, התקדשות לקראת מעמד הר סיני ומתן תורה בחג השבועות:

   רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְלִפּוֹתֵינוּ וּמִטּוּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם:

חורבן ותקומה. חודש אייר הפך לחודש גאולה.

חורבן בית ראשון ושני

י' בטבת החל המצור על ירושלים. יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה.

י"ז בתמוז שנה וחצי אחר כך הובקעה החומה

ט' באב 586 לפנה"ס:  שריפת בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

165 לפנה"ס: טיהור בית המקדש. ואחר כך 100 שנות מלכות חשמונאים העצמאית.

70 אחרי הספירה חורבן בית שני.

132 מרד בר כוכבא ורבי עקיבא. קרוב למיליון יהודים נהרגו במהפכה שנכשלה.

135 נופלת ביתר ב ט' באב.

גלות בת 2000

התקומה

כ"ז בניסן יום השואה ובעיקר הגבורה.

ד' באייר ים הזיכרון לחללי המחתרות ומערכות ישראל.

ה' באייר יום העצמאות.

בל"ג העומר נעצרה מגיפה שפגעה ב 24 אלף תלמידי ר' עקיבא שלא כיבדו האדם.

כ"ח באייר יום שיחרור ירושליים.

   עומד לו בן שגופו בארץ ומאוויו משוטטים בחו"ל ושואל באוריה ותומיה של תורת הארץ. באה תורת הח"ן ופוקחת את עיניו כדי להבחין בזיווה של הארץ הקורן מבעד למסכים כהים. באה האגדה ולוחשת באוזנו שהארץ היא גם פרס עבור קיום המצוות ומי יהין למאוס בפרסו של מלך מלכי המלכים.

   וממשיכה אימן של ישראל: אשרי הנילבבים השומעים את זימרת הארץ. אשרי הרואים בחזונם את גן העדן של העתיד החבוי בנופי ארצנו. אשרי הזוכים לחוש בנימים האלוהיים המקשרים את האדם, הגשם, יזרעאל, השמים והארץ ומתייחדים עם ה' בנחת ישראל. (הושע ב)

   אשריכם בני המסתופפים בחיקי, הכואבים כאבי, השמחים בשמחותי והמצפים לגאולי גאוליכם. (א סטרובסקי "עם וארץ על יסורי הקיום בארץ.")

   (תהילים קכ"ו) (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב הֹ' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: (ב) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל הֹ' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה: (ג) הִגְדִּיל הֹ' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים: (ד) שׁוּבָה הֹ' אֶת שבותנו {שְׁבִיתֵנוּ} כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: (ה) הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ: (ו) הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:

   מתוך מגילת העצמאות: בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור  לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית... זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.