פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת תזריע ספר ויקרא פרקים י"ב-י"ג
תשס"ה
בין גבר לאישה, יש אור המושך לנגיעה, חס ושלום לנגע לנתק וגם להיטהרות ולאור חדש.
אשה כי תזריע אותנו, בן ובת, ברבות הימים בעזרת השם אנו הגבר והאישה. כבוגרים אנו מתכוונים זה לזו וזו לזה. נשמות תאומות, מכוונות למגעים. כותב לנו עלי מוהר בשירו "כשהייתי איתך לא היית איתי, היית רק תמונה. הרשית לי רק לאהוב אותך, וכל חסד אחר נמנע. ושום חסדים לא רציתי ממך, אבל באותה הדקה. הייתי רוצה, הייתי זקוקה, לנגיעה אחת רכה..." חסד גדול היא האפשרות לאותו המגע הרך המתאפשר ברגעים מסוימים בתנאים מסוימים.
במדרש רבה בראשית פרשה כ פסקה יב מספרים לנו (יב) "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם..." בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב "כתנות אור". אלו בגדי אדם הראשון...
עורנו מקרין משהו מן האור הפנימי שלנו ושל הקדוש ברוך הוא. זהו האור המושך את האחר אלינו. "לנגיעה אחת רכה" ואם אפשר שיהיה יותר, למה לא? וכשהמגע של האחר מן המין השני פוגע, משהו נפגם בנו, בעורנו, באורנו. ויש לפעול תיקון על פי תורת נגע הצרעת. ויקרא פרק יג (נט) זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ: או על פי תורת כל נגע הצרעת ולנתק. ספר ויקרא פרק יד (נד) זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק: (נה) וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת: (נו) וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת: (נז) לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת:
בשירו של מוקי אלוהים הוא אומר "אתה האדמה, אתה החיים, אתה הבריאה, אתה השנים, אתה האהבה חסרת הפנים. אתה בשנאה ובעין הממשות, אתה בקנאה ובחוסר ודאות, באפסות ההיות, ריקנות הימים. כשאני נושם, כשאני נוגע, פוקח עיניים מביט ויודע, שומע אמת נקייה ממילים, אני מכיר אותך, אלוהים. אותה נגיעה שאחר שעשויה להביא אותנו לדעת אלוהים יכולה ככך כל לפגוע.
ומהו הטיפול בנגעי העור האור המביאים לנתק? על פי תורה זו "טיפול על ידי היטהרות פיזית ומוסרית." שתפו זה את זה ואותנו בחוויות אהבה שבהם היו מגעים של אור. שתפו זה את זה ואותנו בחוויות אהבה שהוליכו לא עלינו למגעים של נתק וחושך.
איידס פסוריאזיס וצרעת
אנו קוראים באתר הבא את מאמרו של דר' א ויצטום "עצוב ואיום הוא הפעמון המזהיר." בנושא "צרעת ומצורעים בירושלים." http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/332038.html
המאמר מציע קשר בין שלושת המחלות הללו איידס פסוריאזיס וצרעת. ולפתע כל המצוות הקשורות ל"נגע הצרעת" יש בהם רלוונטיות להיום.
במאמרו כותב ויצטום "זיהויה של הצרעת כמחלת הנסן נובע מתרגום השבעים. שם תרגמו את המלה "צרעת" למונח "לפרה" ביוונית, שהועבר אחר-כך לוולגטה ולתרגומים אחרים של המקרא. המונח המקורי היה מכוון למחלות עם קשקשת עור, כמו פסוריאזיס. ביוון ובספרות היוונית-הרומית אין כל תיאור של מחלה זו. הטעות נעשתה בימי- הביניים, על-ידי מתרגמיהם של כתבי הרפואה הערביים ללטינית, כשקראו בשם "לפרה" למחלה המוכרת לנו כמחלת הנסן.
העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לצרעת הידועה היום, גם היא ממצרים, מנווה-מדבר שבמדבר המצרי. בבית-קברות משנת 200 לפנה"ס נתגלו שרידים של ארבעה זכרים מגזע קווקזי, ובכולם עקבות צרעת."
באירופה בימי-הביניים, וגם לאחר מכן, הייתה הצרעת כנראה יותר ממחלה אחת. ולכן, גם בהיותה קשורה לחטא ולהשחתת מידות, ייחסו לה רבים אופי שלמחלת מין. בהמשך בלבלו בינה לבין עגבת. פטרונם של חולי הצרעת בימי-הביניים, איוב, עבר להיות הפטרון של חולי העגבת, וגם באמנות עבר התיאור המסורתי של החולים בצרעת - לחולי העגבת.
הקורא היום יוכל לתאר לעצמו, עד כמה נורא היה לחלות בצרעת בימי-הביניים, רק אם יחשוב על הדוגמה של מחלת האיידס, שהיא מקבילה מודרנית של הצרעת מבחינה חברתית-תרבותית.
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת תזריע מצורע ספר ויקרא פרקים י"ב – ט"ו
תשס"ד
*מובאים בדיני טומאה וטהרה של גוף האדם בגדיו וביתו: טומאה וטוהרה אחרי לידת בן ובת. טיפול בנגע הצרעת ונגעים אחרים בעור. צרעת בבגד. טהרת מצורע. צרעת בבית, זב וזבה, שכבת זרע, נידה.
זכר ונקבה ברא אותם.
אם בן זכר יולדת האישה. שלושים ושלושה ימים ועוד שבוע ימים ועוד יום אחד למילה תשב. ואם נקבה תלד. שישים ושישה ימים ועוד שבועיים תשב. מה פשר ההבדל כאן בין זכר לנקבה? חפשו את השונה והמייחד את שני המינים.
ספר ויקרא פרק יב
(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: (ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: (ד) וּשְׁלשִׁים יוֹם וּשְׁלשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: (ה) וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה:
כאשר יש לך נגע בעור.
בפרשה כאשר לאדם יש מגע בעורו הוא מצווה להגיע לכהן הגדול! כאשר לך יש נגע בעור: כתם חדש, פצע, שריטה ועוד. לפני שאתה מגיע לרופא, מה אתה נוהג לעשות? איזה משמעות אתה מיחס לנגעים הללו בהקשר של התנהגותך, רגשותיך ומחשבותיך?
ספר ויקרא פרק יג
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: (ב) אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים:
האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?
שבת שלום.
יששכר עשת |