תרומות כסף, מצרכים, איברים.
ערך הקרבת הקרבנות
היום השמיני מגיע. משה מזמין את אהרון, בניו וזקני ישראל להתחיל את עבודת הקרבת הקרבנות. הטכס המורכב מפרטי פרטים של הקרבת קרבנות, מתנהל צעד אחר צעד. הוראה וביצועה. זהו יום שבו "ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם", יום של התגלות אלוהית.
אחרי השלב הראשון, אהרון מברך את העם "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם..." משה ואהרון יוצאים מאוהל מועד יחד, ואחרי עוד ברכה מגיע הרגע הגדול: "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם, אש יצאה מלפני ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם:
עם ישראל ראה וירונו, וישמחו עד למאוד. זהו רגע שיא, רגע שבו אדם מרגיש שיש בידו את ה"מכשיר", "השפה", "הדרך" להקריב למען... למען חברה צודקת ומוסרית יותר, למען אחרים. זהו רגע שיא בהתפתחות אדם כשהוא מבין שעל ידי הקרבת חלק ממנו הוא יכול לתרום לאחרים.
קרבנות בימינו
ובימינו הקרבנות הם: תרומות כסף, זמן ומצרכים לעמותות המסייעות לנזקקים, תרומה למדינה באמצעות התנדבות לשירות לאומי ולארגונים מסייעים והתגייסות לצבא, לימוד תורה בישיבות, ותרומות איברים. וכך אנו מקיימים את הפסוק לא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט ט"ז)
תרומות איברים
בין השאר ניתן לתרום מגופינו:
1. תאי הדם הטבורי שהם מקור להשתלות מח עצם. זוהי תרומת דם מחבל הטבור מיד לאחר הלידה,
2. תרומת תאי מח-עצמות (תאי-אב), מרכז "אורנית" טל. 03-9277777 3. תרומות דם באמצעות מגן דוד אדום של משרד הבריאות 177-022-5911
4. תרומות איברים "אדי" מרכז לאומי להשתלות טלפון:1800-609-610 ,03-6957369
רק 4% מהאוכלוסייה רשומים באדי לעומת 35% - 15% מהציבור במדינות המערב האחרות.
5. השתלת אונת כבד.
קרבנות אדם???
ולישראלים הנוסעים מדי שנה להודו כדי לזכות בהארה רוחנית. זאת יש לדעת שחלוקת המעמדות בהודו מנדה מיליוני קבצנים רעבים, ''טמאים'' ומתוך אידיאולוגית ה"קסטות" נותנת להם למות. לאמונה ההינדית אין התנגדות עקרונית להקרבת קורבנות אדם. אמונה זו נפוצה בקרב חסידי האלה קאלי.
שבת שלום
יששכר
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת שמיני ספר ויקרא פרקים ט' – י"א
תשס"ה
לקרוא היטב את הוראות השימוש.
מקבלים מכשיר חדש. מקבלים ספר הוראות. מרכיבים אותו על פי ההוראות. לומדים כיצד להפעיל אותו. זהו! הגיע הרגע הנכסף. למשל רישיון נהיגה. למדנו, הכנו עצמנו, המכשיר מוכן לפעולה. המכשיר הוא הרישיון. והנה אני הצעיר הנהג החדש, אוחז בהגה והרכב יוצא לדרך! זכרו את בני אהרון ברגעים הללו.
ויקרא י' (א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה':
ילדים! חישבו על ההורים
לנוהגים ברכב, למטיילים בסיכון, לנוטלי הסמים. מה יקרה להורים ברגע האסון האפשרי? (חס וחלילה) התאור המצמרר של אהרון והדרכת משה אותו באבלו ממחישים את הקושי העצום של האב השכול. הוא אבל על בניו, ובו זמנית כעוס עליהם, מרגיש בוודאי שהם הביאו זאת על עצמם. ומה יעשה הורה שכול שכואב את ילדו שאיננו אבל לא יכול להשתחרר מידיעת אשמתו של הבן? כמעט בלתי נסבל! הצעת משה ובהמשך אלוהים ליחזקאל נוראיות! האם יש הצעות אחרות? ואם אין...עלינו הילדים להימנע מלסכן עצמנו לשווא. (ושלא נדע צער.)
ויקרא י'(ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ד) וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן בְּנֵי עֻזִּיאֵל דֹּד אַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: (ה) וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה: (ו) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה':
יחזקאל כ"ד (טו) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: (טז) בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ: (יז) הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל: (יח) וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי: (יט) וַיֹּאמְרוּ אֵלַי הָעָם הֲלֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּנוּ כִּי אַתָּה עֹשֶׂה: (כ) וָאֹמַר אֲלֵיהֶם דְּבַר ה' הָיָה אֵלַי לֵאמֹר: (כא) אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ: (כב) וַעֲשִׂיתֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל שָׂפָם לֹא תַעְטוּ וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵלוּ: (כג) וּפְאֵרֵכֶם עַל רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם לֹא תִסְפְּדוּ וְלֹא תִבְכּוּ וּנְמַקֹּתֶם בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו:
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת שמיני ספר ויקרא פרקים ט' – י"א
*ביום השמיני קורא משה לאהרון ובניו ולזקני ישראל להקריב את הקרבן הראשון לפני ה' ולהתחיל את העבודה הסדירה של המשכן. אהרון נושא ידיו מול העם ומברכם. כבוד ה' נראה אל כל העם. אש יוצאת מלפני ה' ואוכלת את העולה. בני ישראל נופלים על פניהם. בני אהרון נדב ואביהו מקריבים לפני ה' אש זרה ונהרגים.
*מובאים מצוות הכשרות הקשורים לאכילת בשר ואת מצוות הטהרה בהקשר לבשר.
אחרי הכנות קפדניות יוצאים לדרך.
אחרי הכנות ממושכות מתחילה עבודת המשכן הסדירה. נדב ואביהו טעו ברגע הראשון ונידונו למוות. כאשר אתם מכינים עצמכם למשימה חשובה: טיול, הופעה בהצגה, הרצאה. היזכרו מה קרה ברגעים הראשונים, המתח, ההתרגשות, עד שמתרגלים. סביר שטועים קצת ברגעים הללו. מדוע נידונו נדב ואביהו למוות על טעות ראשונה זו? האם קרה לכם שטעות התחלתית הרסה לכם עבודת הכנה רבה? האם קרה שהרסתם מתנה ברגע שפתחתם אותה? תארו מה קרה לכם: מה הרגשתם? מה עשיתם?
ספר ויקרא פרק י
(א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה':
מעשים רעים משנים אותך וגם מעשים טובים.
בני ישראל מצווים לשמור לאכול בשר כשר. מובא העיקרון שהיטמעות בסופו של דבר תהפוך את נפש האדם לטמעה. כאשר אתם נוהגים לעשות מעשה רע: לשקר, לגנוב, לאכול באופן לא בריא ועוד. שימו לב מה אתם חושבים ומרגישים כלפי עצמכם? כלפי אחרים? האם המעשים הללו משנים משהו בגישתכם לחיים? שימו לב למעשה טוב שאתה נוהגים לעשות: עזרה לאחר, תמיכה בעת צרה.
ספר ויקרא פרק יא
(מג) אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם:
האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?
שבת שלום.
יששכר עשת
|