חג פורים של שמחת החסד לכולם
בס"ד אדר תשס"ה / מרץ 05
מילון מונחים /1
פורים
פורים – יום טוב לציון הנס והמהפך שהביאו להצלת היהודים מרצונו של המן, ראש השרים בממלכתו של אחשוורוש, "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד".
פורים דפרזים- חכמים קבעו את י"ד באדר כיום משתה ושמחה, כיון שביום זה נחו היהודים ממלחמתם באויבים שזממו להשמידם. "פרזים" פירושו- מקומות וערים פתוחים ללא חומה.
פורים דמוקפין - בעיר שושן נלחמו היהודים באויביהם גם בי"ד באדר, ולכן נקבע שם יום השמחה בט"ו באדר. כדי לכבד את ירושלים, שהייתה חרבה באותו זמן, קבעו חכמים כי בכל המקומות והערים, שהיו מוקפים חומה מימי הכיבוש וההתנחלות בתקופת יהושע בן נון, כמו ירושלים, שילה, יריחו ועוד, יציינו את פורים בט"ו באדר.
פורים משולש - כאשר חל ט"ו באדר בשבת, מציינים את פורים בירושלים במשך שלשה ימים. ביום ששי, י"ד באדר קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים. בשבת, ט"ו באדר, קוראים בתורה את קריאת התורה המיוחדת לפורים. ביום ראשון ט"ז באדר, שולחים משלוחי מנות ועורכים את סעודת פורים.
מגילת אסתר - נכתבה לאחר האירועים שהביאו להצלת היהודים. חכמים תקנו לקרוא את המגילה בליל פורים ובפורים עצמו. המגילה נכתבת על קלף בדיו כספר תורה ונקראת במנגינת שמחה מיוחדת. המגילה נקראת "אסתר" על שם המלכה היהודייה שהביאה להצלת היהודים.
מתנות לאביונים ומשלוח מנות- במגילת אסתר מסופר כי הָמָן, משכנע את אחשוורוש להסכים להשמדתם של היהודים, בנימוק שהיהודים הם "עם מפוזר ומפורד בכל העמים". לכן, כתשובת נגד, ראו חכמים חשיבות, להרבות בפורים בקירוב לבבות וחיזוק הקשרים החברתיים. נוהגים לשלוח לקרובים וחברים לפחות שני דברי מאכל לכל אחד, כשהמהדרים מוסיפים כהנה וכהנה. כמו כן, נוהגים לתת במיוחד מתנות לאביונים בפורים ו"כל הפושט יד נותנים לו".
בס"ד אדר תשס"ה / מרץ 05
מילון מונחים /2
פורים
סעודת פורים- בפורים נוהגים לערוך סעודה, אליה מזמינים קרובים וחברים. את הסעודה אוכלים בדרך כלל, ביום פורים עצמו, אחר הצהריים. בשנים בהם חל פורים ביום שישי, אוכלים את סעודת פורים בשעות הבוקר, כדי שלא ייפגע התיאבון לסעודת השבת.
עַמָלֵק- עם שיצא למלחמה עם בני ישראל, זמן קצר אחר יציאת מצריים. מלחמה זו, גילמה את תמצית הרוע של עמלק, ונקבע כשונא תמידי לעם היהודי. המן בן המדתא הוא עמלקי. בכך מוסברת שנאתו התהומית ליהודים ורצונו להשמידם. תלייתו והפרת מזימותיו, מסמלות ניצחון על עמלק.
בספר הזוהר (ספר היסוד בתורת הקבלה) מוגדר היצר הרע, המדיח את האדם לדבר עבירה, כעמלק.
מקובל לזהות גם בנאצים את צאצאי עמלק.
תחפושות- נוהגים להתחפש בפורים לדמויות שונות. מקור המנהג הוא המסופר במגילת אסתר, כי לאחר שהתהפך הגלגל על המן, והיהודים הרימו ראש, חששו רבים מהגויים מנקמתם וכדי להינצל- "רבים מעמי הארץ מתיהדים", כלומר, הסתירו את זהותם על ידי לבישת בגדי גויים. כדאי לזכור את האמרה כי "האדם מתחפש למה שהוא רוצה להיות באמת".
צבי הנינג'ה, ראו הוזהרתם...
עדלאידע- בערים רבות יוצאת לה תהלוכת "עדלאידע". שם זה מורכב משלש מילים המופיעות בדברי חכמים שאמרו- "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא (-שלא) ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
מטרת השתייה בפורים, אינה כדי "לאבד את הראש", אלא לגרום לאדם לשמוח בשמחה אמיתית פורצת גבולות. אמנם, בהלכה נכתב, כי אם חושש האדם ששימחתו תהפוך להוללות, יוכל לצאת ידי חובה בכך שישתה ויישן קצת, במהלך יום הפורים.
רעשנים ואקדחים- במהלך קריאת המגילה, נוהגים להרעיש ו"להכות" בכל פעם שמוזכר השם "המן" ולקיים בכך את הציווי- "מחה תמחה את זכר עמלק".
אזני המן- נוהגים לאכול עוגיות ממולאות הנקראות "אזני המן". אצל יוצאי אירופה נהוג לאכול את ה"קרעפלאך" שהם כיסוני בצק ממולאים בבשר. זאת, כדי לסמל את הנס, שלא היה גלוי, אלא היה מורכב מאירועים, שעל פניו לא היה קשר ביניהם. |