פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת כי תשא ספר שמות פרק ל' פסוק י"א - פרק ל"ד.
הקיום הטוב והמאבק למיגור הרע.
מעשה עגל הזהב ממחיש את דרך האמונה בדרך השם. או במילים אחרות את האפשרות להיות בטוב ולפעול בעולם החומרי לצמצום הרע שסביבנו ובתוכנו. הרע בעולמנו לפי הרמב"ם הוא הֶעֶדֵר הטוב שברא אלוהים. רבי יהושע בן לוי אמר שלא עשו ישראל את העגל, אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה" )עבודה-זרה ד) כלומר במעשה העגל התברר שיש תהליך קרבה ריחוק מהדרך הטובה, מאבק המתרחש לאורך חיי כל איש ואישה.
בסיפור העגל ניגלה סולם אמוני שראשו מגיע השמימה שבו אנו עולים ויורדים. ממש כמו בחלום יעקב בבראשית כ"ח: (יב) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. ואכן אחרי חטא העגל, אלוהים מודיע למשה שמות ל"ב (לד) וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם: גם לנו ניתנת אחרי חטא העגל, הזכות לעלות ולרדת בסולם ערכי המוסר הטובים כאותם המלאכים. מלאך אלוהים המכיר את דרכי העליות והירידות עומד מאז ועד היום לרשות כל אחד מאיתנו. האם נשכיל לשמוע אותו?
בכל אירוע חטא העגל ניתן לראות ביטויי התנהגות שונים בעם.
א. צדיקים: משה מברר האם יש כאלו שלא חטאו כלל. וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי: הלווים הצליחו ברגעים הללו להימנע מהרע. זוהי קבוצת צדיקים קטנה.
ב. רשעים גמורים: בני הלווים שלא חטאו בכלל, הרגו שלושת אלפים איש שהיו כנראה הדמויות המרכזיות באירועים הללו. (כז) וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ: (כח) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ: שלושת אלפי איש נעדר מהם נצוץ טוב.
ג. רשעים שלא ניצלו הזדמנות לתשובה, לתיקון, לרכישת תובנות על מעשיהם: משה מבקש מאלוהים להבחין בעוד דרגות של חטא. (לב) וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ: (לג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי: שוב נעשית אבחנה בדרגת חטא נוספת. אלוהים שולח מגיפה וחלק מהחוטאים על שהיה בהם מעט טוב אינם שורדים את המגיפה. (לה) וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן:
ד. אלו שהיכו על חטא והבינו: כל שאר העם שנותר בחיים היו אלו שהצליחו להגביר בתוכם לפחות מעט את טוב. הם אלו ששרדו את הרג הלווים ואת המגיפה, הטוב בתוכם גבר על הרע ואלו הם אבותינו.
מאז ועד היום בכל רגע ורגע בחיינו, אנו עולים ויורדים בסולם כמו מלאכים. אבל איך נדע היכן אנו על אותו סולם אמוני שמכוון אותנו לטוב, סולם בלתי נראה בענייני בריאות? מוסר? חינוך ילדים? פרנסה? יחסים חברתיים? האם נוכל לגזור מתורת משה סולם יציב וברור? אלפיים שנות נעשים ניסיונות לחשוף סולם זה. נראה שעוד ארוכה הדרך.
אז בינתיים שבוע טוב
הסודות שיצאו בחג פורים כתוצאה משתייה וגילוי עצמי בתחפושת, יסייע לנו במלחמה למיגור הרע שבתוכנו ואצל יקירנו.
חג פורים שמח
יששכר
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת כי תשא ספר שמות פרק ל' פסוק י"א - פרק ל"ד.
תשס"ה
התרחקות מאלוהים ושיבה אליו.
קראו בתיקיה טיפול פסיכולוגי יהודי, על עבודת אלילים, על זיהוי אלילים והדרך להיפרד מהם.
מה קרה בעצם לבני ישראל? מה קורה בעצם לכל אדם ברגעי הסתר פנים?
ספר שמות פרק לב (א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר (נציגו של אלוהים, רב, או גורו, או קאדי או כומר, זה שמסוגל להעביר לי את דברו, שאני מאמין בו נעלם, מאכזב.) וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ (ברגע שנעלם נציגו של אלוהים, גם אלוהים נעלם עמו. אני מרגיש אבוד, אני זקוק, חייב אלוהים שילך לפני.) כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ: (אני זקוק גם לנציג של אלוהים, זה שיודע לדבר עמו ולהעביר לי את דברו.)
(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַהֲרֹן: פָּרֲקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי: (והנה כהן בשם אהרון נענה לבקשתי, אני מאמין בו שגם הוא נציגו של אלוהים. הוא נענה לבקשתי ומציע לי דרך לחוש את נוכחותו של אלוהים.) (ג) וַיִּתְפָּרֲקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן: (אני מוכן לשלם לו, הענין חשוב לי, ענין הכרחי עבור שלוות נפשי וביטחוני בהמשך דרכי בחיים.) (ד) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (כשאני מקשיב לשעור, כשהוא מצייר בפני את דבר אלוהים, אם אני מאמין בו אני אומר בליבי, זהו. מה שהוא אומר זה דבר אלוהים.) (ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר: (אבל כאן עלול להתרחש אסון אמוני. הכהן, אפילו עלול לא להרגיש בשינוי שחל בי, הוא ממשיך להאמין באלוהים, וממשיך להציע לי את דבריו ופרשנותו. אבל אני כבר מבין את דבריו באופן אחר. אני כבר רחקתי מהאלוהים שהוא מייצג.לפעמים אני והוא אפילו איננו יודעים זאת. רק זמן רב אחר כך מתברר העניין באמצעות דרך חיי ואורח חיי.
(ז) וַיְדַבֵּר אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (איך יחזירו נציגי אלוהים ואלוהים אותי אליו. זהו עניין מסובך מאד, עמוק מאד.) (ח) סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ט) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: (י) וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל: (אלוהים מעמיד בפני משה וכל נציג אחר אתגר גדול. למצוא דרך להחזיר אותי אל האמונה המקורית. אין דרך שאלוהים יעשה זאת בעצמו. כי כפי שנאמר בתלמוד בבלי מסכת נדה דף טז/ב כדר' חנינא דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים)
(יא) וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה אֱלֹהָיו (משה ומאמינים רבים אחרים לאורך הדורות נענו לאתגר ולא התייאשו.) וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה: (יב) לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: (יג) זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם: (בשם הסיכוי להנחיל את תורת אלוהים ברבים, למען עולם טוב, לוקחים על עצמם אנשים טובים את האתגר לנסות להחזיר בני אדם אל האמונה באלוהים ותורתו.) (יד) וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ: האפשרות לחזרה לאמונה באלוהים, לתשובה, ניתנת על ידי יתברך שמו לעד. העוסקים במלאכה פיתחו כלי אבחנה ורגישות פסיכולוגית עמוקה להבחין בקשיים שלי ולסייע לי ולכוון אותי חזרה אל האמונה באלוהים ותורתו. האפשרות למצוא רב, לעשות לך רב כפי שאמר במשנה מסכת אבות פרק א, (ו) יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב..."
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת כי תשא ספר שמות פרק ל' פסוק י"א - פרק ל"ד.
תשס"ד
*אלוקים מצווה למנות את בני ישראל מגיל עשרים באמצעות תרומת מחצית שקל. כסף כופר נפש זה, הוא לעבודת אהל מועד לזיכרון. העשיר לא ירבה והעני לא ימעיט. הכנת אוהל מועד, המשכן וכליו נמשכת. יוצרים כיור לרחצה. יוצרים בשמים וקטורת במתכון מיוחד רק לפולחן.
*עם ישראל מצווה שוב לשמור השבת כאות לעולם לדורותם, בין אלוקים לבני ישראל וכיום איסור עבודה שחובה לנפוש בו.
*בזמן שמשה מקבל בהר סיני מאלוקים את שני לוחות הברית, בני ישראל שהתייאשו ונותרו לבד ללא מנהיג, דורשים מאהרון להכין להם אלוהים אחר. אהרון מכין עגל מסכה מזהב עשוי מנזמי הזהב של בני ישראל. אלוקים מכנה את בני ישראל עם קשה עורף ובחרון אפו חושב להשמידם. משה מתווכח עם אלוקים ואלוקים ניחם על הרעה. כאשר יורד משה מהר סיני ורואה את מעשי העם, הוא שובר את הלוחות בזעם. בני לוי מצטווים על ידי משה להרוג שלושת אלפים מבני ישראל. משה שורף את עגל הזהב ומשקה את בני ישראל במים מהולים באפר העגל השרוף. אהל מועד מוצא אל מחוץ למחנה ויהושע הנער הוא הקרוב ביותר למשה. משה מבקש לראות את אלוקים פנים אל פנים, אך זוכה לראות רק את אחוריו. אלוקים מצווה את משה להכין לוחות כראשונים ומשה עולה שוב להר סיני.
*אלוקים קורא את קריאת שלוש עשרה מידותיו "ה' ה' אל רחום וחנון..." שוב מחדש אלוקים את הבטחתו לרשת את ארץ ישראל. בני ישראל מוזהרים שוב מפני עבודת אלוהים אחרים. הם מצווים לשמור את שלושת הרגלים: חג הקציר, חג האסיף וחג המצות. אלו הם שלושת הרגלים בהם בני ישראל מצווים לעלות אל המקדש.
*מודגש כי הבנים הבכורים, פטר הרחם, שייכים לאלוקים ויש מצווה לפדות אותם.
*ארבעים יום וארבעים לילה כותב משה את לוחות דברי הברית עשרת הדיברות. ברדתו קרן עור פניו ובדברו אל העם הוא שם מסווה על פניו.
השבת
בפרשה זו לשמירת השבת שתי מטרות: אות לעולם בין אלוקים לבין בני ישראל ויום מנוחה ואיסור עבודה. מהי חווית השבת עבורכם? יום מנוחה? יום "מה שלא הספקתי במשך השבוע..."? יום בילוי? יום משפחתי? יום רוחני? יום קדוש? סתם יום? חפשו לייחד יום זה.
ספר שמות פרק לא
(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם: (טו) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת: (טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: (יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
חופש וחירות.
הביטוי חרות על הלוחות אמור להיות כתוב בט': "חרוט על הלוחות". רבי יהושוע בן לוי מצוטט במשנה באומרו אל תקרא חרות (חרוט) אלא חֵרות. כלומר, מצוות אינן בהכרח הגבלת החופש אלא הפוך, הם הם החופש. אלו כללים או מצוות, חרוטים ביחסים בין חברי המשפחה או ביניכם לבין חברים שלכם? לשמור סוד, לא לשקר, להיות נאמן, לעזור, לשמור על פרטיות, לקיים הבטחות. מה עושים הכללים, והמצוות שחרטתם ביניכם להרגשת החופש שלכם בקשרים הללו?
ספר שמות פרק לב
(טו) וַיִּפֶן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת:
משנה מסכת אבות פרק ו
(ב) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי...וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה...
האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?
שבת שלום.
יששכר עשת |