"תורת הנפש - באספקלריה תורתית" מאת הרב יוסף אברהם וולף שהוא (או לפחות היה ) ספר לימוד פסיכולוגיה במוסדות "בית יעקב" של המגזר החרדי.
כבר בפתיחה לספרו כותב המחבר :"פרקים מסוימים נכתבו והודפסו בספר ... מתוך מטרה להוכיח כי 'יתרון התורה מן המדע כיתרון האור מן החושך' " . ובהמשך " לא לחינם חוברו ספרי מוסר לרוב , והם ספרי הפסיכולוגיה האמיתית - לא ספרי החקירה על הנפש של הילד ... כל תפיסת החיים שלנו שונה . אי אפשר להקיף את כל ההבדלים בין דעת התורה לזולתה. מהי תכלית החקירה ? מה יעודד של ילד ?
... שולים אנו גם את המושג 'האדם הוא יצור "פסיכו-פיזי" המושג המביע שיוויון זכות לנשמה ולגוף. וישנם מושגים שבהם יש אמנם משהו משותף , אך רובם נפרד , כגון : מושג השכל. ישנם הרבה נושאים שהפסיכולוגיה השלטת מחוסרת ידע אודותם . מה הם יודעים על יצר הטוב ויצר הרע, ומה על מקומם של בטחון ותפילה בחיי המבוגר ובחיי הילד ? מה הם יודעים על דמותם של גדולים וצדיקים, כפי שהיא מצטיירת בעיני נשמתו הטהורה של הקטן שהגיע לחינוך ? "
הכיוון הכללי של גישה זו הוא שמדובר שהפסיכולוגיה והיהדות הם קווים מקבילים שאינם נפגשים. ליהדות עצמה יש גם תפקיד טיפולי ( ספרי המוסר ) כאשר הן הערכים , הן המושגים והן הדינמיקה הנפשית שונה מזו המקובלת בפסיכולוגיה .
אריאל שפירא | 
מנהלי הפורום
יששכר עשת
כעת בפורום 
קבצים
דפיות פורום 
אתרי פסיכויהדות
חזרה לפורום