במסגרת ההכשרה המעשית שאני עושה בפנימייה, קיבלתי מטופלת למפגש ראשון, מראה בטחון עצמי, אופי גברי, כמובן בהליכה , בישיבה על הכסא, והצהירה במלים:" אני מתנהגת כמו גברים, לא רוצה להיות אישה, כי נשים חלשות ונכנעות לגברים, אני בחרתי להיות גבר, לכן אני לא אוהבת לצייר, מה שאני אוהבת זה שחייה, ועשייה בח'ימר".

כשביקשתי ממנה לצייר איך שהיא רואה את עצמה, היא התעקשה, ו ביקשה לעשות משהו אחר.!

כשהסתיימה הפגישה, היא יצאה, ואחרי כמה שניות חזרה לחדר, ביקשה משהו מהחדר ונשארה כמה זמן עד שביקשתי ממנה לצאת כי אני עוזבת עכשיו וצריכה לנעול את הדלת.