שלום לכולם,

במסגרת שיעור בפסיכולוגיה קוגניטיבית למדנו על יישום המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית בשטח. מצאתי לנכון להעלות דווקא את התכנים הפיקנטיים (ולאו דווקא העיקריים...) שהועברו בשיעור:

- הסיכון לתאונות דרכים/עבודה עולה כשאין הפניה מלאה של הקשב לפעולה המבוצעת. בדיקה מעלה כי אין הבדל בביצוע בין נהיגה בעת דיבור באמצעות מכשיר הנייד גופא, לבין שימוש בדיבורית.

 - סדר המקשים שעל גבי המקלדת נקבע עוד בתקופה בה השתמשו במכונות כתיבה - מאחר שהקלדנים הפכו למיומנים הדבר גרם להקלדה מהירה - ולהתפסות של הזרועות של האותיות שבהן נעשה שימוש בסמיכות רבה. כדי למנוע היתקעות המכונות, ביצעו סידור מחודש למקלדת, המבוסס על הרחקת האותיות בהן נעשה השימוש הרב יותר בסמיכות - לשם האטת קצב ההקלדה (!).

-  הירידה בכמות תאי המח מתחילה עוד בטרם "גיל הבלות" וכבר בנתיחת גופות של בני 18 נמצאו הבדלים בכמות תאי המח לעומת גיל 19, ולעומת גיל 20 וכן הלאה. תאי המח שמתים הם כאלה שלא נעשה בהם שימוש.

- בעת התפתחות העובר יש לו כמות נוירונים כפולה מאשר זו שעימה הוא יוולד (!). הסברה היא כי מדובר בתהליך דרוויניסטי בו הנוירונים יוצרים קשרים חזקים הם אלה שנותרים.

- בעת עריכת מסדר זיהוי לחשודים או זיהוי חשוד ע"ס תמונות - קיים סיכון כי העד יבחר בחשוד אשר הינו בעל מראה המוכר לו - ומאחר שישנם פרצופים בעלי תווי פנים "סטנדרטים" ישנם אנשים העלולים להיות מואשמים בעבירות על סמך כך שהם נראים "מוכרים" לאנשים רבים. כך קרה שאדם שנעצר בגין עבירה פעוטה וקלסתרונו נכנס למאגר המשטרתי בארה"ב הואשם אח"כ במספר מקרי אונס, שוד מזויין ואף רצח, ככל הנראה משום שקלסתרונו נראה "מוכר" לאנשים רבים.

- לשאלות מנחות יכולה להיות השפעה מכרעת על תשובת העד/הנשאל. ניסוי מפורסם של פרופ' אליזבת לופטוס היא הציגה לשתי קבוצות סרטון ובו שתי מכוניות מתנגשות זו בזו. קב' אחת נשאלה באיזו מהירות המכוניות התנגשו זו בזו. קב' שניה - באיזו מהירות הן התרסקו. הקב' השניה דיווחה על מהירויות גבוהות יותר וכן תיארה מראה של זכוכיות מנופצות וכו' - שלא היו בסרטון.

ולסיום - הפניה למאמר על פועלה וגישתה של אליזבת לופטוס - במאמר מביעה לופטוס פקפוק לגבי קיומו של התת מודע ומפרטת את גישתה בדבר זכרונות מפוברקים ומשקלם של טיפולים נפשיים ביצירתם.

סוף שבוע נעים!