שאלת מיהו חילוני ומיהו דתי?

להבדיל בין קודש לחול, בין שייכות וניכור

   הנה אחד הפסוקים המגדירים את החילוני. ויקרא פרק י (י) וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר: (יא) וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד משֶׁה: מרי דגלס אנתרופולוגית חשובה שנולדה ב1921 כתבה שני חיבורים חשובים: "טוהר וסכנה", שפורסם באנגלית ב1966, ופירוש לספר ויקרא. לטענתה, ההבדלה בין הקודש לחול בין הטמא לטהור היא מצבור של סמלים, מנהגים, טקסים וערכים המגדירים את החברה. חילוני על פי הגדרה זו הוא זה אשר לא מקבל על עצמו להגדיר את עצמו כשייך לחברה מסוימת על פי סמליה, מנהגיה, טקסיה וערכיה.

  ניתן גם לראות בהבדלה זאת בין קודש לחול, את הגבולות שמגדירים את האני לא רק כפרט, אלא גם כחלק מחברה אליה הוא משתייך. מעשי הקדושה הם המעשים שמזהים אותי עם משפחתי, סביבתי ועמי, והיותי שייך למין האדם ולתבל כולה. זהו חלק מתהליך בניית זהות עצמית. לדוגמא בעל מקצוע בתחום מסוים ישאל את עצמו כמה הוא מזדהה עם סמלי המקצוע ומנהגיו ומאיזה רגע הוא מוציא עצמו מן הכלל, כמו אותו הרשע מההגדה? "רשע מה הוא אומר? "מה העבודה הזאת, לכם"  "לכם", ולא לו.  ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו:  "בעבור זה, עשה ה' לי, בצאתי, ממצריים" "לי", ולא לו; אילו היה שם, לא היה נגאל. על פי פסוקים אלו, הדרך אל החירות האישית עוברת דרך המוכנות להזדהות במידה מסוימת עם החברה שבה אתה חי.

שבת שלום

יששכר