...זוכרים אולי את הסבתא של הסבתא שלכם?...

אהבה להכין פשטידה לליל הסדר?..
ואולי סלידתה מהחזרת האדומה נראית היתה לעין, בשעה, שחפנה כפית קטנה.. ובאצבעות רועדות ..ניסתה להיטיב "לקלוע" לצלחת... ?

הקפידה בדקדקנות למרק את פמוטי-הכסף, שעל המזנון?.. אותם פמוטים, שהביאה מארץ ניכר מבית אבא שלה?...

או שמא... נהגה ללחוש בין שפתיים קפוצות.. שנמאס לה.. כל שנה לעמול על נקיונות הבית לקראת פסח?...

זוכרים את סבתא של סבתא שלכם?

כנראה שלא.... 

נטמנה.. לפני שנים.. במקום כלשהו.. ואינכם יודעים אפילו  איך התנהלו פעם.. חייה...

...חשבתם אי פעם  עליה?... או על אלה, שהיו חלק ממשפחתכם, שלא זכיתם להכיר? 
האם עלה הבזק  של הרהור.. איך היא נראתה?.. מה אהבה לעשות בבקרים?... על מה הייתה מתלוננת בפני אלה שכבר קצה נפשם מטרונותיה?... או אולי לא אפשרה לעצמה את החופש להתלונן?... ירדה בכל בוקר, אל הנחל, לכבס את בגדי המשפחה בינות לחלוקי האבן והנחל המפעפע, כדי שתספיק ללכוד את קרני השמש שייבשו את הכביסה הרוקדת על חבלים של פשתן שזורים?...

כן. סביר שלא הכרתם אותה.
בעוד זמן רב, אולי בעוד הרבה מאד שנים, לא יזכרו גם אתכם...
לא יידעו  אם אהבתם לגלוש בגוגל... 
הורדתם קבצים...או טסתם לטיול לכריתים... עם הבן הקטן... בת-זוגתכם.. וזוג חברים...

....כל כך חשוב לכם היום, שהעוגה הנאפית הרגע בתנור, ומפזרת שובלים של ריח מגרה... - תצא נפלא!  והאורחים הערב, ימטירו מחמאות ...

... שלמפה הלבנה, בעלת הדנטל, לא יהיה חלילה כתם מהשנה הקודמת.. שלא ירד בכביסה...

...שהילד הקטן שלכם.. לא יפשל.....בהשמעת "מה נשתנה"......שזה לו הפעם הראשונה...

...ואפשר לצלול למעמקי ההרהורים בערב הזה:
********************
..אחרי עשרות שנים, בהם השתתפתי תמיד במפגש "ליל הסדר"... - זו הפעם הראשונה שנשארתי בבית. 

לבד, מול החלון שחטף את גשם-הבוץ לפני יומיים....  
לבד, מביטה בסלון המשועמם, בקומקום המים, שפסק לרתוח...

בניין רעוע, של 8 דירות קטנטנות, שאיש לא נמצא בו, מלבדי.
אנשים מבוגרים, שכבר לפני שעות, עזבו את הבניין להתארח...
..עולה חדשה ללא בן זוג, שבנה בחר להגר לארה"ב, נעלה לפני רגע את הדלת ממול,  עם זר פרחים גדול...יורדת בזהירות במדרגות..... ונבלעת במונית..  איש לא יודע לאן...

בניין  8 דירות קטנטנות, שאיש לא נמצא בו, מלבדי.

מבעד לחלון, הרחוב כבר שקט. תנועת המכוניות דממה. מספר דמויות נושאות סירים קטנים...עושה את דרכה מרחוק.

ואני...
כאן לבד.
בשנים שעברו, קיבלתי הרבה הזמנות לאירוח. השנה רק שתיים.
הודיתי בנימוס. לא נעניתי.
לא רוצה ש"ירחמו עלי".

כל אדם בוחר את בחירותיו בחיים.. וחשוב שיידע לקחת את האחריות לתוצאות.
בחרתי לא להקים משפחה. (ואני מאד מבוגרת...)

בחירה?..
לא בדיוק... שהרי גדלתי בבית, שקשה מאד לצאת ממנו, עם השתוקקות למסגרת משפחתית טובה....
חשוב היה, לפחות לשרוד.  ואת זה הצלחתי.

אך... הימים חלפו....   והופיע סרטן לבקר....  (אני בסדר עכשיו).. ושורה ארוכה של מחלות נוספות...
וקצת קשה יותר להביא את הקניות ... וקשה להתנהל כלכלית...בריאותית וכו'...(אז מחפשים פתרונות לשרוד... ואני טובה בזה)...

ועצוב לי להיות כאן לבד הערב, אך השעות יעברו... והלילה יירד, ומחר בבוקר.. כבר לא אדון בליל הסדר הזה..שישבתי בבניין בין 8 דירות לבד....

אז אולי  אתגעגע...לחיק הטבע..  (שאני כל כך אוהבת)..כשאצפה במשפחות מעמיסות צידנית ויוצאות בחופשה להינות מגבעות ירוקות...שמים כחולים...ונחל שוצף מגשמי-החורף...

אבל זה מה שיש.
ובעוד כך וכך שנים, כשגם זה לא יהיה - ה"יש" העכשווי הזה,הוא הרבה..

לכן, הואיל וקשה לי לבשל. וגם לא יודעת...

לקחתי מפה לבנה...
קציצות גפילע-פיש...מקופסת שמורים...
2 מצות...
קופסת סלט-סלק של "אחלה שטראוס"
חזרת בצנצנת של "הררית"...
ביצה קשה....(כמו שאמא ז"ל הייתה מניחה בצלחת-הסדר...)
 
ופרח קטן מפלסטיק באגרטל זעיר..

וזיכרונות הילדות.... של ליל הסדר,בבית דתי... - חדרו מכל עבר אל השולחן הקטן...
למרות שאני לבד.
----

או קי.
לא הכרנו את הסבתא של הסבתא שלנו...

וחשוב לחפש את הרגעים הקטנים של החיים שעושים לנו טוב.
כי לא פעם אומרים לנו, שחבל לבזבז אותם.. הביקור בעולם הזה קצר.
ואנחנו מתעלמים...
ושוכחים לחפש אותם...
את הרגעים הקטנים שעושים לנו טוב.

אז טוב לי עכשיו כאן לבד מול החלון?
לא.

אבל יש לי על השולחן סממנים של חג...
וכרגע, אסתפק בזה. כרגע שעושה לי טוב...

..מי יודע?...אולי בשנה הבאה תזכרו בי...
ואתכבד...בקריאת חלק מהאגדה אצל מי מכם...

לא אירוח של חברה, שמרחמת,
אלא מישהו שלא הכיר אותי וירצה לשמח...

מאחלת לכם,
חג שמח!

חפשו את הרגעים היפים והקטנים של היום יום...
אל תתנו להם לחמוק בלי שתזהו אותם..