| תוכן: | אני מעלה כאן מכתב מטעם הוועד המשותף למתמחים בפסיכולוגיה בשיתוף התנועה לפסיכולוגיה ציבורית. מי שמעוניין ליצור קשר עם התנועה מוזמן לשלוח לי מכתב, או להיכנס לדף התנועה בפייסבוק "מתמחים בפסיכולוגיה נאבקים" כמו כן, אשמח עם תפיצו בין המתמחים במקומות העבודה שלכם!
הנדון: בחינת תנאי העסקה ותקצוב של מתמחים בפסיכולוגיה
בהמשך ליוזמה להעלות מצוקות בנושא תנאי העסקה של אוכלוסיות שונות בארץ, אנו מברכים על יוזמה זו ומודים על כך. ברצוננו לתאר בקצרה את מצב המתמחים בפסיכולוגיה היום, להעלות נקודות מרכזיות לגבי האופן שבו המדינה פוגעת ביכולתנו לעסוק בתחום אותו רכשנו במהלך התואר שני (ושבמסגרתו אנו מחויבים בהתמחות של 4 שנים לצורך הכשרה)בהיעדר פיקוח וכן על הפגיעה בזכויותינו במקומות ההתמחות פרטיים.
מלגות משרד הבריאות
1. בפסיכולוגיה הטיפולית בישראל כיום קיימות שש התמחויות: קלינית, חינוכית, התפתחותית, רפואית, שיקומית וחברתית-תעסוקתית. לצורך קבלת אישור מומחה בפסיכולוגיה, קריטריוני הבסיס בכל ההתמחויות הינם סיום לימודי תואר שני בתחום, ולאחריהן ביצוע התמחות בשכר למשך כ- 4 שנים בחצי משרה במקום מוכר להתמחות, קבלת שעות הדרכה מפסיכולוגים בכירים (פסיכולוגים מומחים ומדריכים) בתחום, השתתפות בהכשרות מקצועיות שונות והתמקצעות באבחון ובטיפול פסיכולוגיים בהתאם לנדרש בכל תחום.
2. ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית מתוקצבת על ידי משרד החינוך והמועצות המקומיות. שאר ההתמחויות מתוקצבות על ידי משרד הבריאות.
3. בכל שנה מסיימים מאות רבות של סטודנטים תואר שני בפסיכולוגיה בכל באחד מתחומי העיסוק הנ"ל באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ. לאחריהן, על מנת להשלים הכשרתם המקצועית הם מחויבים לחפש אחר מקום התמחות בתחומם.
במהלך העשור האחרון מספר המחלקות והסטודנטים לפסיכולוגיה בארץ גדל, כך גם אוכלוסיית המדינה והאזרחים הזקוקים לטיפול אך התקציב אותו מקבל משרד הבריאות לצורך העסקת הפסיכולוגים בשלב ההתמחות נשאר קבוע בעשור האחרון ולא הושפע מהגידול באוכלוסיית הסטודנטים והגידול הכללי באוכלוסיה.
4. בפועל, משרד הבריאות מקצה כיום כ-170 מלגות חדשות לתחילת התמחות של תחומי הפסיכולוגיה אשר מתוקצבים על ידו. תקציב זה מספיק רק לכ-1/3 מהבוגרים הממתינים לתחילת התמחותם. בהתאם להחלטות משרד הבריאות קיימת העדפה שונה של תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה, כך שקיימים תחומים בהם התקציב מותאם לכמחצית מממספר בוגרי הלימודים ותחומים אחרים שבהם התקציב מותאם לכ-1/6 ממספר הבוגרים. כך או כך, בשל תקצוב לא מותאם, התוצאה היא שבכל שנה, בין 50% ל-80% מתוך האקדמאים בוגרי תארים שני בפסיכולוגיה טיפולית אינם יכולים להמשיך בתהליך הכשרתם עם סיום הלימודים ואינם יכולים לעסוק בתחום. המתנה זו משמעותה פגיעה ישירה בחופש התעסוקתי של ציבור אקדמי.
5. מעבר לפגיעה המשמעותית ביכולתם של מרבית בוגרי התארים השניים בפסיכולוגיה טיפולית לעסוק בתחומם, קיימת פגיעה משמעותית באוכלוסיית המטופלים. בשל היעדר תקציב מלגות מתאים להעסקה של מתמחים מטעם משרד הבריאות, קיים מחסור בפסיכולוגים מטפלים בכל התחומים האמורים (מרכזים לבריאות הנפש, מרכזי שיקום, מחלקות רפואיות, מכונים להתפתחות הילד ועוד). דהיינו בעקבות מכסה לא מותאמת ישנן רשימות המתנה ממושכות הן בקרב פסיכולוגים הממתינים למלגה והן בקרב מטופלים הממתינים לטיפול במערך הפסיכולוגיה הציבורית, הנשען ברובו על מתמחים בפסיכולוגיה. מציאות זו עומדת בסתירה להמלצות דו" מבקר המדינה בנושא התקינה של פסיכולוגים.
6. חשוב לציין שבשל השכר הנמוך והעדר תקינה במגזר הציבורי מרבית המומחים נאלצים לעבוד בשוק הפרטי ולהפקיר את אלו שידם אינה משגת. זאת בשילוב עם מספר המלגות הזעום למתמחים יוצר תמונת מצב עגומה של מחסור חמור בכוח אדם מקצועי במגזר הציבורי. לדג', למרות המחקרים הפורים בנושא חשיבות התערבות פסיכולוגית לצורך תהליכי החלמה ורווחה נפשית אצל חולים אונקולוגיים (סרטן), במחלקות האונקלוגיות בארץ קיים כפסיכולוג מתמחה אחד בחצי משרה לכל 10,000 חולים במעקב המרפאה.
7. אין הגדרת יחסי תקינה של סטודנטים - מתמחים - מומחים במקומות המוכרים להתמחות. עבור אלו שכבר מתמחים נוצר מצב אבסורדי בו מוסדות היו שמחים לקבל אותם בשל עלותם הזולה, אך אין המשך לעבודתם של אותם מתמחים לכשיהפכו למומחים, הגם ולמרות שהם מוכנים להמשיך ולעבוד בשירות הציבורי. אחד התנאים של מוסדות ציבוריים המקבלים מתמחים הינו ההגדרה כי הם מועסקים לתקופת זמן מוגבלת של 4 שנים, כך שהמוסדות אינם מחויבים לתשלומי פיטורים ראויים מחד, ולצבירת ותק של קביעות עבור מתמחים ההופכים למומחים ורוצים להמשיך במוסד בו התמחו מאידך.
בשל הצורך הרב בפסיכולוגים ומאחר והסטודנטים הינם כוח אדם ללא עלויות כלל. מוסדות הבריאות מתנפלים על אלו כמוצאי שלל רב. ישנה סטודנטיזציה חמורה של מקומות ההתמחות המובילה לירידה דרסטית ברף השירות הניתן במרפאות הציבוריות. מעבר לכך מדובר בזילות של המערכת במקצועית - טיפולית ובחשיבות ההכשרה בתחום.
תנאי העסקה של מתמחים במקומות פרטיים
1. שכר הבסיס של מתמחה בפסיכולוגיה, עפ"י דירוג המח"ר, הוא כ- 2500 ש"ח לחצי משרה. דירוג זה הוא בין הנמוכים כיום בישראל מבין דירוגי השכר לאקדמאים בוגרי תואר שני.
2. בשל המחסור בתקצוב של משרד הבריאות למשרות התמחות, עם השנים נפתחו משרות התמחות בשוק הפרטי או תחת מימון שאינו ממשלתי (למשל קרנות מחקרים בבתי חולים ואוניברסיטאות). משרות אלו נפתחו בראש או ובראשונה בכדי לתת מענה לאוכלוסיה הנדרשת לטיפול נפשי.
3. הקושי של מרבית בוגרי מסלולי תואר שני בפסיכולוגיה טיפולית לקבל מלגת שכר ממשרד הבריאות, הופך את משרות ההתמחות שלא ממומנות ע"י גוף ממשלתי למענה היחיד לצורך המשך עיסוק בתחום. מתוך הערכות שביצעו ועדי המתמחים, כשליש מכלל המתמחים מועסקים במקומות התמחות שלא תחת מלגה של משרד הבריאות.
4. הצורך הנואש של הפסיכולוגים במענה פרטי עקב העדר מלגות, והיעדר פיקוח ממשלתי על תנאי ההעסקה והשכר של המתמחים במקומות הפרטיים , מאפשר למקומות אלו לנצל כוחם לרעה מבחינת תנאי השכר והזכויות המוענקות למתמחים. על אף שכר הבסיס הנמוך שישנו גם כך למתמחים בפסיכולוגיה, בחלק מהמקומות הפרטיים השכר הינו מתחת לשכר המינימום, ללא הזכויות הסוציאליות הנדרשות עפ"י חוק, לא מכובדים הסכמים מקצועיים הייחודיים לפסיכולוגים (כמו השתתפות בהשתלמויות על חשבון ימי עבודה), ישנה דרישה ממתמחים להתנדב או להוסיף שעות נוספות ללא תוספת שכר בכדי לקבל הדרכה או שעות טיפול ואבחון הנדרשות כתנאי בסיס לדרישות המקצועיות של ההתמחויות, חופשות מחלה ולידה אינן מכובדות כמעוגן בחוק ועוד.
5. בכל תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה עולות תלונות על מקומות הפועלים שלא כחוק או בגבולות התחום האפור של החוק. ריבויים של מקרים אלו בכל התחומים מדאיג ומשקף תופעה של ניצול המתמחים אשר אינם יכולים למצוא התמחויות לאורך זמן ונעתרים לעבודה במקומות התמחות אלו. בין היתר עולות תלונות על מקומות התמחות שאינם מעסיקים או מפטרים מתמחות בהריון, או מפטרים מתמחות המבקשות חופשת לידה ארוכה מחצי שנה, מקומות התמחות המכריחים לחתום על חוזי העסקה המאלצים להמשיך ולעסוק במקום לאחר סיום ההתמחות בתנאי שכר גרועים או לשלם קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים, מקומות המאלצים להתנדב במשך חודשים ארוכים כ"תהליך קבלה" ועוד.
6. העדר מערך פיקוח ומישוב על מקומות ההתמחות: באף אחד מתחומי ההתמחות לא קיים מערך הממשב ומפקח באופן שוטף אחר איכות מקומות ההתמחות מבחינת תנאי שכר והעסקה, שמירה על רמת ההכשרה נאותה, עמידה בדרישות ההתמחות וכו'.
כיום, שמירה על תנאי העסקה של המתמחים אינה מהווה תנאי לאישור מוסד כמוכר להתמחות. הפיקוח נעשה ע"י הועדות המקצועיות בתחומים השונים בפסיכולוגיה. חשוב לציין שהועדות המקצועיות פועלות בהתנדבות ובעומס רב, ולא מסוגלות במבנה הקיים להפעיל מנגנון של פיקוח שוטף. כמו כן, חלק מהועדות חוששות להטיל סנקציות או לפנות למקומות שבהם אין עמידה בתנאים מחשש שמקומות אלו יסגרו את דלתותיהם למתמחים (בעיקר מקומות פרטיים שאינם מתבססים על מלגות משרד הבריאות). כמו כן, חלק מהמתמחים חוששים להתלונן פן ייפגעו במקומות ההתמחות.
מסמך זה מחולק לשני חלקים נפרדים לשם התייחסות וטיפול בבעיות שונות. אך בעיות אלו כרוכות זו בזו. העדר המלגות בתחום הציבורי יוצר מצב בו מחד אוכלוסיית המטופלים המחכה בתורים הארוכים אינה מקבלת מענה ומאידך נמנעת העסקתו של כוח אדם אקדמי ואיכותי. מצב זה מעודד את המכונים הפרטיים אשר אינם נתמכים על ידי המדינה לפתוח תוכניות התמחות המקבלות אישור מהמדינה אך אינן מפוקחות על ידיה. כך אוכלוסיית המתמחים נותרת מופקרת בידי שוק חופשי ונצלני אליו היא כבולה מטעמי חובת ההכשרה.
אנו שוב מודים ומברכים על היוזמה להעלות ולטפל במצוקות וליקויים הנוגעים לתנאי העסקת עובדים ומגזרים מקצועיים במשק הישראלי. אנו מקווים שפנייתנו תיענה ברצינות ובכובד ראש ואנו נקבל מענה ופיתרון הולמים.
בברכה,
הועד המשותף למתמחים בפסיכולוגיה והתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל.
|
כעת בפורום 
קבצים
דפיות פורום 
הוסף תגובה חדשה
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
טל יעקובינסקי