תוכן: | חברים יקרים.
אני כותבת את הדברים בפורום הזה, למרות שאני לא בטוחה שזה המקום המתאים ביותר.
יחד עם זאת, אני פשוט מרגישה שאי אפשר לשתוק יותר, ואולי מכאן תוכל להתחיל הצעקה.
בגיליון סופה"ש האחרון של דה-מרקר קראתי דיווח אודות מאבק השכר של העו"סים.
כמובן שמדובר במאבק אמיץ וצודק לכל הדעות, ואני מחזקת את ידם.
יחד עם זאת, לתחושתי, הוצג שם מידע שעושה לנו, ציבור הפסיכולוגים, עוול.
כך, לדוג', הציגה אחת מהעו"סיות בכתבה שאלה: "מדוע שכרו של עו"ס נמוך בהרבה לעומת שכרו של פסיכולוג המקבל 400 ש"ח לשעה?".
לאחר קריאת הדברים הלכתי לבדוק שוב את תלוש המשכורת שלי - שמא אני משתכרת פי 10 ממה שחשבתי,
ואוכל לנצל את סופה"ש לבחינת שדרוג תנאי הדיור שלי...
לצערי הרב, נחרדתי לגלות שאני מרוויחה 32.3 ש"ח לשעה - סכום שאני מניחה שרובכם פה מרוויח גם כן.
מדובר במשכורת ברוטו נמוכה מזו של עו"ס עם וותק דומה לשלי!!!
אין צורך לומר שאני נהנית ומסופקת מאד מעבודתי, ועושה אותה שלא מטעמים חומריים.
יחד עם זאת, אין גם צורך לציין שמשכורתנו הולכת ונשחקת, ולמען האמת, מבזה למדיי.
קשה לי לשמוע את המידע המעוות אודות שכר הפסיכולוגים, התורם לאימוץ סטיגמה שגוייה לפסיכולוגים בציבור הרחב, ועושה לנו עוול.
אני חושבת שלמרות הקושי שבדבר - עכשיו - זמן שבו מגזרים שונים מוחים על תנאי העסקתם -
הוא זמן מתאים להכות בברזל ולהשמיע גם את קולנו.
אולי אני מסתכנת באמירות האלה, אבל למען האמת, אם נשים רגע בצד את המילים היפות, פשוט נמאס לי.
אשמח לשמוע את הייחסותכם/ן.
גלי
|