תוכן: | בבקשה: עצור/י לרגע... אולי תצליח/י להפוך אותי למאושרת?... את/ה צופה במודעה ארוכה.. האם תסכים/י לקרוא אותה עד תום?
לצערי, עברתי כריתת 2 שדיים, ואני עדיין מאושפזת בבית חולים.... (מצאתי מיום א' פתרון של שהייה בת שבוע במחלקת החלמה בחיפה, אך אין לי קורת-גג, אחרי השביעי לינואר...)
1. האם יש ברשותך דירת חדר (או יחידת דיור קטנה עם כניסה נפרדת) המאובזרת במטבחון/מקלחת/מקרר וריהוט בסיסי? או חדר בדירה? אולי בדירתה של אישה מבוגרת, שיש לה חדר קטן פנוי שיהווה פינה עבורי? באיזור הקריות, כרמל, או רחבי חיפה?
נפלה לידך אפשרות לסייע לי.
אני בת 57, רווקה, ללא משפחה, הזקוקה למגורים למשך כחודש בערך (יתכן מאד פחות) למשך התארגנות עקב ניתוח( סרטן שד) מאחר ודירתי הקטנטונת (המועמדת לפרויקט הריסה של פינוי בינוי) איננה ראויה למגורים וזקוקה לתיקונים רבים ואינני יכולה לחזור אליה בתום האשפוז.
(אני אחות במקצועי, שקטה בהתנהלותי, עצמאית, ולא זקוקה לסיוע בתיפקוד היום יומי. אני נחושה להתמודד לבד )
בינתיים, עד שאתקין את הדירונת למגורים, את/ה יכול/ה לעזור לי. ***
2.אופציה נוספת: הרלוונטית לעוד חודש בערך, כשאתחיל כמוטרפיה,( וכנראה שאצליח כבר להתקין את דירתי למגורים בסיסיים...: ואעבור אליה)
במשך כל סדרה של 3 שבועות כמוטרפיה, עלול להיות שבשבוע הראשון מבין השלוש, (בערך 1-3 ימים, בהם מצופה, שאחוש חלשה מאד, וזקוקה לשינה ומנוחה, )ונאמר לי שחשוב שבימים אלה, לא אהיה לבד, שאשהה אצל מישהו. ( למרות שאינני זקוקה לעזרה אלא רק פינה לנוח)
מאחר והפסקתי לעבוד, ולא אעבוד בשנה הקרובה, אני מצוייה במצוקה כלכלית, אך מאד הייתי רוצה להשתתף בתשלום עלות שאוכל לעמוד בה.
אני מתפללת שיפנו אלי כמה אנשים טובים, ואוכל להתארח 1-2 ימים בסבב, בתקופת הכמוטרפיה הצפויה, וכך לא אכביד מעבר ליום יומיים בחודש?
רק לפני כמה שבועות, הייתי בריאה כמוך. עבדתי, ואיש לא היה יכול לגרום לי להאמין שאגיע לכתיבת שורות אלה.
הסרטן תקף במפתיע בחודש האחרון. אתה מנסה להתל בחיי, להשבית את התמודדותי הכלכלית, להקשות על חיי. . ולא אתן לך. עברתי ניתוח השבוע. הסרתי אותך, ואני מלאת אופטימיות, תקווה. ובעלת חלום:
כן. יש לי חלום קטן: לא מכונית, או נסיעה לחו"ל....
יש לי חלום קטן: להצליח להתמיד בכמוטרפיה, לא להפסיק, לא לוותר, ואתם יכולים להיות אלה, שתוכלו לקחת חלק במאבק הזה, להגשמת החלום שלי.
בבית שלכם, יש סדר-יום, התנהלות של אנשים שמכירים זה את זה שנים, ואדם כמוני, שמבקשת לנוח בחדר בבית שלכם, אולי יעורר תחושה של נטל. אז אני מבטיחה לכם, שאשתדל לגמד את שהותי. רק לשכב, לנוח, לישון, לעבור 1-2 ימים של חולשה, להשתדל להיות בשקט, עד כי כמעט לא תחושו בנוכחותי. ולצאת מפתח הדלת שפערתכם עבורי, עם חיוך וכוח לקראת הטיפול הבא.
יש הרבה אנשים טובים באמצע הדרך... אני פשוט צריכה לפגוש כמה כאלה... כאן, ותוכלו ישירות לסייע, ולהעלות על פני חיוך.
בברכה, ובציפיה לאנשים טובים, סיגל (זו שכתבה למטה את השרשור ...) (אם אין לך חדר /דירה כזו, אולי תוכל להעביר את מודעתי למי שיש לו?)
|