פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


ארכיון: פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון
מאת:הצג את כרטיס הביקור של עדה ויינשטיין עדה ויינשטיין   [שלח דואר | הודעות נוספות בפורום]תאריך:27/5/2007 15:21

נושא:

שלום חברים יקרים
תוכן:

חזרתי מאומן לפני כשבועיים.

מצטערת שאין לי כל כך זמן לכתוב כאן, אבל מאד רציתי לשתף אתכם, אפילו במעט.

לגבי מי ומה שביקשו שאתפלל עבורם, אכן ב"ה עשיתי זאת והלוואי שהתפילות תתקבלנה.

אז ככה, הייתי בסדנא שנקראת 'רוח אחרת' עם מורים יקרים כמו ארז משה דורון, מיכי יוספי ורפאל כץ, ובתוך קבוצה גדולה ומגוונת של אנשים.

ביקרנו אצל רבי נחמן מאומן, עשינו שבת אצל הבעל שם טוב, עברנו אצל רבי נתן ו'קינחנו' אצל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב המכונה סניגורן של ישראל.

מעולם לא התחברתי ולא דיבר אלי עיניין הצדיקים וקברי צדיקים וכל מה שמתלווה לזה. כן משנתו של רבי נחמן מסקרנת אותי מזה זמן ואכן לכבוד סיום התואר השני קיבלתי מתנה את הסדנא הזו. לקח לי קצת זמן לבדוק אם אני גם רוצה אותה....לבסוף רציתי ונסעתי.

הסדנא שילבה בין הרצאות מרתקות לבין העבודה הרוחנית. החוויה הייתה מאד עצמתית עבורי ואכן התרגול הרוחני מאד רציני. זה כלל מידי פעם קימה בשלוש לפנות בוקר....אבל לא תאמינו כמה זה היה קל.

לימדו אותנו מה עושים בקבר של צדיק, מה זה אומר להיות שם, מה עושים עם האנרגיה שמרגישים שם...ותאמינו לי מרגישים מאד....ואני בן אדם די רציונאלי.

חזרתי לארץ עם הרבה מתנות, את חלקן כבר פתחתי וחלקן עוד מחכות. אין ספק שהעבודה הרוחנית שלי קיבלה מסגרת וזה מאד טוב לי. מזכיר לי קצת את תרגול הזן שעשיתי בעבר.

בקיצור, שלוש נקודות חשובות בעבודה הרוחנית: נקודת הצדיק - עיון במשנתו של הצדיק, נקודת החבר- שיחה עם חבר שמבין אותנו מבלי שנצטרך להתאמץ על כך. נקודת ההתבודדות- למדנו איך לדבר עם השם.

אני יודעת שאני מספרת ממש על קצה המזלג. אני עוד מעכלת את הדברים ומתאמנת ומרגישה טוב כי יש לי כיוון.

אם תשאלו שאלות שמעניינות אתכם אז יהיה לי יותר קל להתמקד ולספר את מה שמעניין.

שבוע טוב

עדה

 


תגובות
27/5/2007 15:26
תאריך:
 
ללא תגובות ברוכה הבאה, עדה : תמי גנדלמן
27/5/2007 15:57
תאריך:
עם תגובות ברוך שובך עדה : יששכר עשת
30/5/2007 07:46
תאריך:
 
ללא תגובות לוחמי התמורות : עדה ויינשטיין
30/5/2007 15:35
תאריך:
31/5/2007 15:17
תאריך:
 
ללא תגובות שלום ד"ר : עדה ויינשטיין
3/6/2007 21:02
תאריך:
3/6/2007 23:31
תאריך:
 
ללא תגובות שינוי הרגלים : עדה ויינשטיין
4/6/2007 13:00
תאריך:

עדה יקרה:

כעת,לאחר שכתבת-ברור לי מדוע התקשתי בזיהוי-אנו מביאים חלקים שונים שלנו במקומות שונים,גם אני בחרתי לצאת למסע הזה ללא התיק המקצועי על הגב(אותו אני נושאת תמיד,בחול ובשבת,ביום יום ובחופשים)-בחרתי לבוא-אני -על נקי.זכיתי במסע לבצע מלאכה מאוד משמעותית בנושא זה מול נוסעת אחרת שכל הזמן "טיפלה" באחרים,ואף ניסתה "לטפל"בי.לא לשווא נאמר שמקבץ הנשמות הנאסף למסע כזה אינו מקרי,וכל מפגש כזה מאפשר לנו להתבונן פנימה ולפעול לתיקון.

העבודה על ההרגלים,פרדיגמות שתוקעות אותנו והמנעולים-כפי שקראנו להם-מבחינתי קיבלה שדרוג,ונעשתה פשוטה וברורה יותר.

מעגל הצעקה שבצענו לפני ההתבודדות-נתן גם הוא מקום לחיבור עמוק לכל הרבדים הפנימים,לצעקת היולדת-החיה-שדרך הכאב זוכה להביא לעולם-אדם חדש,את ילדה ואת עצמה.

יששכר:

בחיבור שבין הרפואה והתפילה,טיפול בגוף וחיבור לנשמה-אחת ממורותי היא ד"ר נעמי רחל רמן בספריה המדהימים:חוכמה משולחן המטבח ,ברכות סבי.

ואכן לא מעט פעמים אני מספרת לחולי סיפורים,ועוזרת להם למצוא משמעות בסיפור הכאב והחולי שלהם.(אגב,גם סיפרך-יחד עם ד"ר מרגלית-הוסיף בעבר לחיי.)

ליווי חולים סופניים-מבחינתי זו מתנה קדושה,ובכל פעם כשאני נפרדת מחולה כזה שליוויתי-אני מודה לקב"ה שזיכני.

השבוע הוזעקתי לטיפל בפעוט בן כשנתיים,שהובא לשער הישוב שלי-גוסס-ככל הנראה לאחר ששתה חומר רעיל.תוך כדי הטיפול,ההחיאה,הנסיעה המטורפת באמבולנס,להעבירו להמשך הטיפול,המחשבה איך להצליח להעבירו את המחסום(למרות שהוא פלסטינאי)-הרגשתי איך אני מתפללת ומגייסת לעזרתי ולעזרתו את רופא החולים-הקב"ה.

והוא אכן הצילו,

הילד כבר הספיק לחזור למאהל ולבני משפחתו.אני רק מקווה שהליטוף והחמלה שקיבל-יעזרו לו לגדול להיות אדם טוב,ולא שונא.

אסתי לב

 
ללא תגובות מאד מרגש, אסתי : תמי גנדלמן
4/6/2007 15:02
תאריך:
4/6/2007 16:26
תאריך:
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון