הי לכולם

לאלו שביקשו הנה רשימת ספרים בתחום פסיכולוגיה יהודית. כפי שניתן להתרשם מדובר בעולם נחקר, שיש לו תורה מעשית, כלי עבודה טיפוליים, וכמובן שאלות פתחות רבות.

הבאתי ספרים בחמישה נושאים: א. ספרים על פסיכולוגיה של הדת. ב. פסיכולוגיה יהודית דתית. ג. פסיכולוגיה יהודית מוסרית. ד. יהדות כתרבות ה. מיסטיקה יהודית כפסיכולוגיה.

ספרים פסיכולוגיה יהודית/מאת יששכר עשת

א. ספרים על פסיכולוגיה של הדת.

שיחור רחל, פרקים בפילוסופיה של הדת, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל 1983

ספר פילוסופי שדן בעיקר בחשיבות הדת הכרוכה בתנאי הקיום של תרבות האדם באשר הוא ובמשמעות שהוא מייחס לחייו. בהמשך לספר זה יכול הקורא לתרגם את השאלות שהספר מעלה לזהות הדתית שלו, יהודי, נוצרי, מוסלמי ועוד. הכלים הניתנים בספר זה מאפשרים בחדר הטיפול דיון טיפולי, על רגשות והתנהגות דתית.

ג'ימס וויליאם, החוויה הדתית לסוגיה, מוסד ביאליק, 1949.

המחבר חקר את הדת האישית בלבד, את הרגשות הדתיים לסוגיהם השונים ואת הכמיהות הדתיות של היחיד. החוויה הדתית היא סוג של חוויה שמעלה אותנו להתחברות לעולמות העליונים. ג'ימס מראה לנו את האחדות שבחוויה הדתית, את המשותף בין אנשים וזאת מתוך מחקר של דיווחי אנשים על חוויות דתיות שלהם. יש בספר שפה לדיון לא שיפוטי בחוויות דתיות של מטופלים.

רוטנברג מרדכי, נצרות ופסיכיאטריה, התיאולוגיה שמאחורי הפסיכולוגיה, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 1994.

המחבר חושף בספרו כי מתחת לפסיכולוגיה של חיי היום יום, חבויה למעשה תיאולוגיה נוצרית ובעיקר פרוטסטנטית, המכוסה במעטה של מדעית אובייקטיביות כביכול. הוא מראה כי בבסיס הפסיכולוגיה היהודית והיפנית, עומד קולקטיביזם, בעוד שבבסיס הפסיכולוגיה הנוצרית עומד האגואיזם. במילים אחרות רוב הפסיכולוגיה שאנו לומדים ועוסקים בה היום היא בעיקרה אגואיזם פרוטסטנטי המחפש ישועה לפרט ללא קשר לחברה שבה הוא חי. כך לא נמצא בטיפול, ניתוח אירועים על פי מדדים מוסריים, כך לא יעלה בטיפול ערך המשפחה מעל לערך הפרט, כך לא יעלה בטיפול התרומה לחברה ככלי טיפולי לנפש וכו'. הספר מציע לבחון את "הפסיכולוגיה האלטרואיסטית" כעמדה טיפולית אפשרית.

ב. פסיכולוגיה יהודית דתית

כספי יאיר, לדרוש אלוהים, ידיעות אחרונות 2002.

כספי אסף מתוך מקורות ישראל, מערכות של דרכים וכלי עבודה פסיכולוגיים לגילוי יעוד ואחריות אישית וחברתית לתיקון עולם תחת עין האלוהים. בספר לומד הקורא באמצעות שאלונים לבצע תהליכי שינוי (חזרה בתשובה כתהליך שינוי), לעשות חשבון נפש, להתמודד עם משברים (בתהליכים של חורבן, גלות, נחמה וגאולה), לחבר בין החומר לבין הרוח, לשלב בין ערבות הדדית לבין מימוש עצמי ועוד ועוד. ספר שיש בו שיטה טיפולית שלמה המזכירה מאד את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אבל בנוכחות אלוהים.

רוטנברג מרדכי, פסיכולוגיה יהודית וחסידות, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 1997.

רוטנברג מביא את אותם צפנים דתיים תרבותיים שמעצבים את תודעתנו בהקשר לשאלות של חיים ומוות, חירות, שייכות ומשמעות. גם נורמות התנהגות חילוניות לגמרי מושפעות ממסרים אלו הנעוצים עמוק עמוק בתודעתנו. הוא מציג בפנינו מושגים בסיסיים המעצבים את חייו של היהודי, כגון הקשר בין יצירה ליצר, תיקון עצמי כראי כפול שהוא סוג של העברה והעברה נגדית. דרכי פרשנות ללא פרישה מהמציאות , כלומר גישה נרטיבית בה המספר הוא חלק מן המציאות. תהליך התשובה כתהליך שינוי עצמי. והפסיכולוגיה היהודית כפסיכולוגיה של האני בתוך הכלל.

השל יהושע אברהם, אלוהים מחפש את האדם, פילוסופיה של היהדות, מגנס, 1955.

השל הוגה דעות מהחשובים ביותר של המחשבה היהודית, מביא את "תיאולוגיית המעמקים" על משקל פסיכולוגיית המעמקים. זוהי גישה אקסיסטנציאלית דתית. הספר מביא את השילוב בין התודעה הדתית המבוססת על מחויבות להלכה לבין השאיפה האישית של קירבה לאלוהים. את השל משווים להוגי דעות כגון פאול טליץ, קירקגור, מרטין בובר, פרנץ רוזנצוויג, אנדרה נהר, וסולובייצ'יק. הספר עוסק בשאלות כגון הבנה עצמית יהודית, חווית נוכחות אלוהית בחיינו מול הבדידות המטאפיזית, הפרט בעם ישראל, מצוות עשה ולא תעשה כתורת חיים ביהביוריסטית דתית, בעיית הרוע, בעיית החירות האישית ועוד.

רוטנברג מרדכי, שבעים פנים לחיים, מוסד ביאליק, 1994.

בניגוד לפסיכולוגיה הפסימית הנוצרית שאין ישועה לאדם בעולם הזה, הפסיכולוגיה היהודית היא אופטימית, היא מציעה אפשרות לפרשנות של העבר, לדיון לכף זכות, לתשובה, כפרה וסליחה. הפסיכולוגיה היהודית כאן מזכירה מאד את הגישה הנרטיבית. ההבדל בין הגישה הנרטיבית והפרשנות היהודית הוא במסגרת החברתית הנעוצה בשורשים התרבותיים של המפרש את חייו מחדש. הפסיכולוגיה היהודית מדגישה במקביל גם את "הכאן ועכשיו", " ואם לא עכשיו אימתי..."

רוזנהיים אליהו, תצא נפשי אליך, ידיעות אחרונות, 2003.

המחבר הוא פסיכולוג קליני. בספר מתרחש מפגש בין הפסיכולוגיה המודרנית לבין משנתם עתיקת היומין של חז"ל. אנו לומדים על השוני ועל המשותף בין הגישות. הספר עוסק בתחומים מרכזיים כגון עולמו הרגשי של האדם, אמפטיה בין אדם לחברו, מיניות אנושית, אבלות ותנחומים, אינטימיות יהודית בין היהודי לבין הקדוש ברוך הוא ועוד ועוד.

לאו ישראל מאיר, אל תשלח ידך אל הנער, ידיעות אחרונות,2005.

הרב לאו מספר לנו בסיפור, סיפור הישרדות מופלא שבו לאמונה בקדוש ברוך הוא, לחיים לאור מצוות, לאופטימיות הריאלית שבנוכחות אלוהים, באמונה שיעוד אישי ושליחות מטעם הבורא יש תפקיד מרכזי. הזדמנות להכיר לעומק דרך הישרדות פיזית, נפשית ואנושית.

ג. פסיכולוגיה יהודית מוסרית.

בובר מרדכי מרטין אני ואתה, מוסד ביאליק 1973,

בשלוש רשויות חי האדם בהן יכון עולם הזיקה. אחת החיים עם הטבע, שניה החיים עם בני האדם, שלוש החיים עם המצויים הרוחניים. זהו ספר על האדם ועמידתו נוכח ההוויה בשלושת הרשויות הללו. רבים מכירים אצל בובר את רשות החיים עם בני אדם. פחות מוכרים דבריו על הרשות הטבעית ועל הרשות הרוחנית כלומר החיים תחת עינו הפקוחה של אלוהים.

ארזי שחר, פכלר מיכל, כהנא ברוך, החיים כמדרש, עיונים בפסיכולוגיה יהודית, ידיעות אחרונות, 2004.

מיטב החוקרים מתחום הפסיכולוגיה היהודית והתרבות היהודית, נאספו בקובץ זה לדון בשאלות כגון העקרונות הפסיכולוגיים של החשיבה התלמודית המדרשית, המשנה הפסיכולוגית של החסידות,  הקבלה כמודל לחיקוי המוח האנושי, חיי הנפש והנשמה,  לדרוש מחדש את סיפור חיינו עוד.

כשר אסא, יהדות ואלילות, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 2004.

הספר מציע פרשנות חדשה של הדת היהודית, כפי שזו מתגלה במסורת היהודית המגוונת. במרכז הפרשנות של אסא כשר עומד הרעיון של היהדות כדת שנלחמת בעבודת אלילים. גם יאיר כספי עוסק בנושא זה. גם כשר וגם כספי מראים לנו את האלילים שאנחנו עובדים היום: אלילי הצעירות, הכסף, החופש, המימוש העצמי, הליברליזם, ארץ ישראל השלמה, השלום וכו'. כל עיקרון כזה, הוא אליל בהיותו מציע דרך פשוטה לאושר והסבר פשוט לסבל. מול גישות פשטניות אלו, היהדות מציעה אינטגרציה בין הטוב לרע, באמצעות הרעיון של אלוהים אחד שמאגד בתוכו  את כל הניגודים ולא מספר אלילים. במובן מסוים זהו הרעיון של הבגרות הנפשית שהיא אינטגרציה של ניגודים בתוכנו. הספר דן בין השאר בתפילה, בעבודת השם בדרכים שונות, בערך כתבי הקודש לאדם בימינו, ועוד.

ד. יהדות כתרבות.

חזן חיים, השיח האנתרופולוגי, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 1992.

ספר כללי המתאר את האנתרופולוגיה החוקרת מציאות חברתית תרבותית המפעילה את ההתנהגותית האנושית. מושגים כמו מיתוס, סמל וטקס נותנים בידינו כלים מופשטים להשיג את השפה התרבותית של הכלל ושל הפרט. חקר האדם נעשה לאור המשמעות החברתית תרבותית של מעשיו והשפעת התרבות והחברה על האדם. שפה חשובה לכל פסיכולוג שרוצה לראות את האדם כחלק מתרבותו.

דרור יחזקאל, חידוש הציונות, הספריה הציונית, 1997.

לדעת יחזקאל דרור המהפכה הציונית היא הצלחה הירואית, אך עתידה אינו מובטח. יש לעשות מאמץ לחידוש ערכי הציונות והתאמתם לנסיבות ההווה והעתיד. יש להחיות ערכים יהודיים שהציונות הניחה הצידה. השאיפה לנורמליות כורתת את הענף עליו אנו יושבים. העם היהודי יכול להיות עם משמעותי לכל העמים. תורת המוסר היהודית יכולה להתאים כל יושבי תבל. אנו יכולים להיות חברת מופת. בספר מודגשים תהליכים פסיכולוגיים של כל פרט החי במדינת ישראל המתחדשת.

שביד אליעזר, ספר מחזור הזמנים, משמעותם של חיי ישראל,עם עובד, 1998.

הספר מוקדש לתכני ההגות שיש בחגי ומועדי ישראל ומיועד לציבור הרחב. זהו ניסיון שיטתי לבחון את המקורות ואת המעמדים הסמליים שבמרכז כל חג. כל חג מעלה תכנים שמצטרפים ממש להשקפת עולם, ליסודות תורת חיים אישית ותרבותית. דרך תכנים אלו אנו לומדים פרק על החלק של הזהות היהודית באני שלנו.

יהושע א.ב. כוחה הנורא של אשמה קטנה, ידיעות אחרונות 1998.

ספר מסות שחוקר טכסטים ספרותיים בהקשר המוסרי שלהם. א. ב. יהושע מביא טקסטים ספרותיים ממקורות ישראל ומקורות קלאסיים מערביים. הניתוחים של המחבר משלבים בין הסברים פסיכולוגיים והצדקות מוסריות לשאלת האחריות האישית של הגיבורים. הספר מנסה להציע את השיקול המוסרי כמקביל ושווה ערך לשיקול הפסיכולוגי במעשי בני אדם והתנהגותם.

אלוני נמרוד, להיות אדם, דרכים בחינוך הומניסטי, הקיבוץ המאוחד, 1998.

ספר על חינוך הומניסטי שמדגיש חיים מוסרים שבו אנו פועלים ומחויבים לסמכות חברתית, מדעית הגיונית שאנו לוקחים על עצמנו ולא פועלים תחת סמכות אלוהים או סמכות אני עצמי.

רוזנברג שלום טוב ורע בהגות היהודית, אוניברסיטה משודרת של גלי צה"ל, 1985.

הספר דן בשאלת הטוב והרע במחשבת ישראל. זוהי דרך להביט על מחשבת ישראל כעולם יצירה והגות מעמיק של יסודות התרבות האנושית, שבו האדם נאבק להבין את משמעות הטוב והרע. ברגעי סבל של האדם, שאלת הטוב והרע קוראת לתשובה מעמיקה.

לאו ישראל מאיר, יהדות הלכה למעשה,  מסדה, 1988.

הספר בה' הידיעה שמאפשר לכל יהודי להכיר את תרבותו. בספר מוצג מעגל חיי הפרט, המשפחה והחברה ולוח השנה היהודי. אנו לומדים על ברית מילה, בר-מצווה, חתונה, מוות ועוד ועל כל החגים והמועדים. אנו לומדים את המקורות התרבותיים והאמוניים של המנהגים והטכסים השונים ובכך זוכים לפרק פסיכולוגי מעמיק בכל תחום ותחום. זוהי פסיכולוגיה שמעוגנת בתרבות היהודית. בספר לומד היהודי גם מה לעשות וגם למה עושים.

שביד אליעזר, היהודי הבודד והיהדות, עם עובד, 1975

הספר עוסק בשאלת הזהות היהודית בעידן של משבר. אבי שגיא מנתח ספר זה וטוען כי  זהו מסע אישי בתוך המורשת היהודית. היחס ליהדות אינו רק שאלה תיאולוגית או מטאפיסית אלא שאלה של זהות. נקודת המוצא היא חוויית הבדידות האישית. אולם בכך המסע רק מתחיל: "האני שב ובוחר בעצמו כפי שכבר עוצב וכפי שהוא יכול להיות. זהותו היא זהות דינמית שגבולותיה נמתחים בין העבר לבין העתיד" היהודי הבודד נתון במציאות היסטורית תרבותית נתונה, ומסעו הקיומי הוא אל העבר, "אל ההינתנות הבסיסית של היהודי". הבחירה המודעת בהיסטוריה היהודית פירושה מחויבות כלפי מקורותיה, כאשר האדם כבעל חירות מעצב את יחסו המסוים כלפי המקור באופן חופשי.

ה. מיסטיקה יהודית כפסיכולוגיה.

שטיינזלץ עדין אבן ישראל, שלוש עשרה עלי השושנה,  מכון ישראלי לפירסומים תלמודיים, 1998.

בספר זה מוגשות כמה מתפיסות היסוד של היהדות על פי הקבלה והחסידות, כשהן מנוסחות מחדש, במילים פשוטות ובגישה ישירה אל האדם בן זמננו. הספר עוסק בהתגלות אלוהית, בנפש האדם, בדרכי החיים, בתורה כדרך חיים, בתהליך התפילה כדרך לטיפול עצמי, ובעולמות האפשריים. אנו מבינים שהקבלה היא רובד מעמיק יותר של העולם הרגשי, המשפחתי והחברתי.

הלנר אשד מלילה, ונהר יוצא מעדן, עם עובד, עלמא 2005

מלילה, מסבירה את ספר הזוהר כספר שמחבר בין עומקים פסיכולוגיים לבין הפלגות לעולמות עליונים. הפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן..." מסמל בספר הזוהר את נהר השפע האלוהי הזורם תמיד ממעמקי האלוהות אל גן המציאות. מלילה מתחקה אחרי זרימתו של נהר זה בעולם הפלאי ומלא ההרפתקאות החיים והרוח של גיבורי הזוהר רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו. הספר עוסק במיסטיקה של הזוהר ובעיקר במשאלה האנושית לחוות באופן מועצם את נוכחותה החיה של האלוהות ובקריאה הגדולה להתעוררות תודעתית העולה ממנו.

איש שלום בנימין, הרב קוק בין רציונאליזם למיסטיקה, עם עובד, 1990.

איש שלום שחקר את הרב קוק, מביא את תמצית הגותו בנושאים פסיכולוגיים ותרבותיים מרכזיים. הקשר בין היהדות החילונית והדתית,  תהליכי החזרה בתשובה, הדרך לשלום, הקשר בין המיסטיקה לבין המדע הריאליסטי,  מהות הזהות היהודית. הרב קוק עוסק בשאלת חירות האדם, שאלות הוודאות והספק והכמיהה תוך כדי העמידה מול סוד ההוויה בכלל וההוויה האנושית בפרט.