אהבה מסוכנת אך אפשרית

דרך החתחתים של האהבה ככוח המניע של היחד.

   מגילת שיר השירים הנקראת בשבת חול המועד פסח, מיוחסת לשלמה על פי הפסוק הראשון במגילה. "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה:" זהו קובץ שירי אהבה גדולה ואפשרית ולא ממומשת בין גבר לאישה, שעל פי המסורת הכוונה היא לאהבה בין ה' לבין עם ישראל.   ניתן לקרוא את המגילה גם כאפשרות למימוש כל אהבה בין אדם לאמונתו, אלוהיו, רעהו בן ובת זוגו ודרכו בחיים.

   מגילת שיר השירים הנקראת בחודש הראשון הוא חודש ניסן, פותחת סידרה של קריאות בבית הכנסת של חמשת המגילות בחמישה חגים ומועדים לאורך השנה. ניתן לקרוא את המגילות כתהליך של שיח מעמיק והולך בין ברואים ובין ברואים לכוחות עליונים.

   בפסח בחודש הראשון, בהתחלה, כשעדיין האהבה בוערת, ניתנת לנו ההזדמנות לצאת לחירות. החירות כאן מושגת דרך הקשר המשמעותי בין אדם לברואים משמעותיים סביבו ובין אדם לאמונתו ואלוהיו. אנו שרים על אהבה אפשרית של האדם לאלוהיו ואמונתו ועל אהבה בין אדם לחברו ובין בני זוג. "...מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ... עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ. שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ..."

   אבל האהבה אינה כל הסיפור. בהמשך החגים לאורך השנה היהודית מתבררת לנו דרכו של אדם עם אמונתו, דרכם של גבר ואישה ואדם ורעהו.

   בחג השבועות מגלה לנו מגילת רות כי מימוש אפשרי של אהבה יציבה מתאפשר דרך נאמנות וצניעות. 

   בט' באב אנו לומדים ממגילת איכה על משברים קשים שמצפים לכל זוג בדרך החיים. אבל האמונה באפשרות החזרה להיות ביחד, מאפשרת להשיבנו לשוב ליחד ולחדש ימינו כקדם.

   בסוכות בעודנו יושבים בדירות ארעי וחווים את היותנו לא כל יכולים, נחשפת בפנינו ממגילת קהלת החשיבות המרכזית של משמעות החיים, וחיפוש ומציאת חפצנו ביושר ובאמת. בסופו של דבר עלינו לירוא רק את מקור הסמכות שלנו ואת מצוותיו כי זה כל האדם.

   מגילת אסתר הנקראת בפורים מגלה לנו שאורח חיים המתואר בארבעת המגילות  מאפשר יחסית לאורך ימים גם להפוך יגון לשמחה ואבל ליום טוב משתה ושמחה, ומשלוח מנות ואפילו מתנות לאביונים הוא הצדק הסוציאלי.

מועדים לשמחה

יששכר